אושר: שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים

בישיבת הממשלה השבועית (20.10.02) הוחלט, לאשר את הצעתו של שר הבריאות, נסים דהן, להפעלת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ). הוחלט לקבוע במסגרת תיקון לתקנות יסוד התקציב, התשס"ב-2002, הסדרים לבחירת רופא בתשלום, בתאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים הכלליים.

התקנות יגובשו בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לתוקף של שנה אחת בלבד. התקנות יתקבלו בתנאי שלא ידרשו תוספת תקציבית מהמדינה.

על-פי ההחלטה, החולים שיתקבלו במסגרת שר"פ לא יהנו מחדרים פרטיים על-חשבון בתי חולים. על הרופאים יוטלו מגבלות, והם לא יוכלו לעסוק בשר"פ אלא לאחר שימלאו מכסת שעות שתקבע עימם.

ההחלטה התקבלה עתה, בעקבות חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה - ששלל הפעלת שר"פ במתכונתה קודמת.

ב-18.4.00, פנתה מכבי שירותי בריאות אל שרי הבריאות והאוצר, מנכ"ל משרד הבריאות, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. לטענתם, החלו בתי החולים הציבוריים בהפעלת שירותי רפואה פרטיים לבחירת רופא באמצעות משרדי קרן המחקרים הרפואיים ובאמצעות חברת מנורה בריאות בע"מ.

מכבי ציינה, כי למיטב ידיעתה, גובה התשלומים עבור הטיפולים עולה במאות אחוזים על תעריפי הבריאות המותרים בבתי החולים הציבוריים לפי אישור שרי הבריאות והאוצר בהתאם לסמכותם מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-1996.

משרד האוצר מסר ב-20.3.00 בתגובה, כי החוקים והכללים החלים על עובדי מדינה אינם מאפשרים לעובד מדינה לקבל תמורה בעד עבודתו בשירות המדינה לבד משכרו. לפיכך, חל איסור על בתי החולים הממשלתיים ועל עובדיהם לקבל תשלום בעד בחירת נותן שירות או בעד הקדמת תור.

הבעייתיות בהסדר שר"פ, לדעת משרד האוצר, קיימת במישורים הבאים:

א) הרופאים אשר עוסקים בשר"פ מצויים בניגוד עניינים המצוי בשכנועם של החולים לפנות למסלול השר"פ, וכן לכאורה ביחסם אל חולי השר"פ ובטיפולם בהם בהשוואה לחולים הרגילים;

ב) פגיעה בעקרון השוויון;

ג) יצירת מצב בו לבית החולים יהא אינטרס להעדיף פעילות שתפיק רווחים על פני דאגה לצורכי החולים.

ד) עקיפת הוראות החוק בנוגע לפיקוח על מכירת שירותים - לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים נקבעו מחירים מרביים לימי אשפוז ולפעולות אמבולטוריות, וזאת על-מנת להגביל את ההוצאה הלאומית לצורכי בריאות.

ה) מהות הסדר השר"פ היא ניצול נכסי המדינה על-ידי הרופא לעשיית רווח עצמי, מעבר לשכרו המשתלם לו. פעולה זו מנוגדת לחוק נכסי המדינה וחוק התקציב ואיננה עולה בקנה אחד עם עיקרון בסיסי של מינהל תקין.

ב-1.1.01, שר הבריאות דאז, רוני מילוא, הציג את עמדתו ואת רצונו לפעול לאישור תקנות אשר יכללו את הכללים הבאים:

א) טיפול בחולים במסגרת "בחירת מנתח" יתבצע אך ורק לאחר שעות העבודה הרגילות ללא פגיעה בחולים הרגילים.

ב) הנהלות בתי החולים יהיו אחראיות להשלמת מכסת פעילות הבוקר של הרופאים, כתנאי לזכאותם לקבלת עבודה במסגרת בחירת רופא, אחר הצהרים.

ג) פעילות "בחירת מנתח" לא תעלה על 30% מהיקף פעילות הבוקר של בית החולים. כלל היקף פעילות בחירת רופאים לא יעלה על 10% מתקציב פעילות בית החולים.

ד) פעילות מנתח תתבצע באמצעות תאגידי הבריאות תוך החזר עלויות ריאלית לבתי החולים, בתוספת העברת שיעור מסוים מההכנסות בגין פעולת בחירת מנתח לתקציב בית החולים לפי הכללים שנקבעו לתפעול תאגידי הבריאות.

ה) הזכות לבחירת מנתח לא תכלול אפשרות להקדמת תור. פער ההמתנה בין ביצוע ניתוח במסגרת בחירת מנתח לבין ביצועו בדרך רגילה לא יעלה על 60 יום.

שר הבריאות ציין, כי נציב שירות המדינה השיבו שהכללים האמורים מקובלים עליו. השר הציע כי תחולת הכללים תוגבל לשנה או עד לתום עבודת הועדה הציבורית אשר התמנתה לבחינת מערכת הרפואה, ויבוטל צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות רפואי לציבור), התשמ"ג-1983.

בנוסף, הדגישה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, כי מדובר בבחירת רופא לצורך "נקודתי" בלבד - לניתוח ספציפי או לייעוץ רפואי, אשר אושרו על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות, ולא להשגחה רפואית כוללת, כשהכוונה היא לאפשר פעילות זו במסגרת עבודת הרופאים בתאגידי הבריאות הפועלים כמקבלי זיכיון לביצוע פעילות נוספת בתחום בתי החולים.

היועצת המשפטית של משרד הבריאות הבהירה את הכללים בהסדר המוצע:

א) התעריף לבחירת המנתח ייקבע על-ידי תאגיד הבריאות והוא טעון אישור שר הבריאות.

ב) ההסדר הוא בין תאגיד הבריאות לבין המטופל או מבטחו, ובשום מקרה לא יועבר כל תשלום מהמטופל או המבטח לגורם המטפל.

ג) ההסדר מותנה בקביעת הסדרים במסגרת בתי החולים, כדי להבטיח רמת פעילות מינימלית של הרופא במהלך עבודתו בבית החולים.

ד) ההסדר מתייחס לפעילות הניתוחית או הייעוצית ואינו מקנה למטופל כל עדיפות לגבי המשך האשפוז, המעקב הרפואי או השירותים הנלווים.

ה) רופא שקיבל מטופל מסוים לטיפול, במסגרת עבודתו בבית החולים, לא יטפל במטופל, בשל אותה בעיה רפואית, במסגרת ההסדר המוצע.

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, מסר בתגובה להחלטת הממשלה (20.10.02):

"החלטת הממשלה בעניין השר"פ מוטעית גם בהיבט החברתי וגם מההיבט הכלכלי תקציבי, במיוחד בימים אלה. ההחלטה לכשעצמה יש בה סתירה פנימית: מצד אחד מאפשרים שר"פ ומצד שני נקבע כי הדבר חייב להיעשות ללא תוספת לתקציב המדינה ולקופות החולים".

הוא הוסיף: "אני עומד על דעתי כי הנהגת השר"פ פרושה באופן בלתי תמנע תוספת עלויות של כ-2 מיליארד ש"ח, שפירושם תוספת הוצאה של כ-1,500 ש"ח למשפחה לשנה ללא תוספת בריאות. שירותי בריאות כללית סבורה כי הכרעה כה מהותית לעתיד הרפואה הציבורית בישראל, ראוי שתעש על-ידי הכנסת ותעמוד במבחן בג"צ".