חוקרים לא יקבלו פלט שיחות ללא צו

על-פי הנחיות שפרסם (ד', 16.5.07) היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אין סמכות לגופי החקירה השונים בארץ, לרבות המשטרה, סמכות לקבל לידם נתוני חיוג של אדם ללא צו שופט. נתוני החיוג המוגנים בהנחיות אלו הנם מספרי הטלפון מהן ואליהן התבצעו השיחות, שעת השיחה ומשך זמן השיחה. על-פי מזוז, נתונים אלו יכולים להצביע על אורח חייו של האדם, כמו טיב קשריו או סוגי השירות שנוהג לצרוך, ולפיכך מהווים ענייניו הפרטיים בלבד. על-מנת לחדור לפרטיותו זו, יש להצטייד בצו בית משפט המתיר זאת, שאם לא כן יהווה הדבר חדירה לצנעת הפרט.

הרקע להנחיות אלו הינו הפער הקיים בחוק לגבי סמכויותיה המצומצמות של המשטרה מחד, אל מול הסמכויות הנרחבות של גופי החקירה האחרים, כגון נציבות מס הכנסה, הרשות לניירות ערך, מנהל המכס והמשטרה הצבאית החוקרת. מזוז ביקש בהנחיותיו אלו לאזן את המצב האבסורדי ולקבוע הסדרים זהים בין כל גופי החקירה. כמו כן, ביקש מזוז לאזן בין זכותו של הפרט לפרטיות, לבין הצורך הכללי שבאיסוף מידע לצורכי חקירה.

לפיכך, השאלה הנשאלת היא כיצד ובאילו תנאים מסורה לגופי החקירה הסמכות לקבל לידם נתונים שהצטברו אצל חברות התקשורת אודות לקוחותיהן. יודגש, כי הנתונים המדוברים אינם בבחינת האזנת סתר, שכן אין מדובר בתוכן השיחה שבין המנויים אלא הפרטיים הטכניים אודותיה בלבד, כגון- מספרי הטלפון של הצדדים לשיחה, משך השיחה ומועדה.

חוק הגנת הפרטיות

ההגנה על פרטיותו של אדם בישראל נעשית על-פי חוק הגנת הפרטיות אשר נחקק בשנת 1981, ועל-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר עיגן את הזכות לפרטיות כזכות- על במשפט הישראלי. על-פי חוק הגנת הפרטיות, כל פגיעה בפרטיות מהווה הן עבירה פלילית והן עילה לתובענה אזרחית. בין השאר נקבע בחוק, כי פגיעה בפרטיות היא "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה". אולם מה הם "ענייניו הפרטיים של אדם"- את זה לא הגדיר המחוקק.

לפיכך, לא ברור מה מעמדם של הנתונים אשר נאספו אצל חברות התקשורת, הן אלו המועברים לה על-ידי הלקוח, כגון מספר חשבון בנק וכרטיסי אשראי, והן אלו הנאגרים על ידה, כגון מספרי הטלפון, משך השיחה, מועדה וכיוצא בזה. לדברי מזוז, "ברי כי פרטים אלה הם בגדר 'ענייניו הפרטיים של אדם'". הראשונים, הינם נתונים שמסר הלקוח ולמעשה מהווים נתונים פרטיים ואף סודיים עבורו ללא ספק, והשניים יכולים ללמד על אורח חייו של האדם ולפיכך גם הם בגדר "עניין פרטי".

לאור זאת, למעשה, כל מסירת נתון מנתונים אלו מצד חברות התקשורת לידי גוף אחר, כולל גופי חקירה, מהווה הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית מצדן, ואף הפרת חוזה משתמע כלפי בעל המנוי.

האבסורד: למי סמכויות נרחבות יותר?

על-פי החוק, רק במקרים חריגים ומוגדרים מוסמכת משטרת ישראל לחפש ללא צו שופט. בעבר קבעו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כי על המשטרה לבקש צו שופט בכדי לקבל נתוני חיוג מחברות הטלפון, למעט במקרים חריגים בהם נשקפת סכנה לחיי אדם. וכך אכן נהגה המשטרה שנים רבות, לרבות נתונים "טכניים" בלבד, כגון מספר טלפון או מועד שיחה.

מאידך, דווקא לגופי החקירה האחרים, כגון מס הכנסה, הרשות לניירות ערך, המשטרה הצבאית החוקרת ודומיהם, ניתנו סמכויות רחבות בחוק, לקבל לידיהם נתונים לצורך חקירתם "מכל אדם". הגדרה רחבה וסתמית זו העניקה לגופי חקירה אלו סמכויות רבות, לרבות קבלת נתונים מבעלי עסקים לגבי לקוחותיהם, וזאת על אף שכאמור נתונים אלו מעוגנים בחוק להגנת הפרטיות.

אולם, על-פי ההנחיות שפרסם מזוז, אין לקרוא את החוק כפשוטו. לדבריו, יש לפרש חוק זה לאור העקרונות האחרים, המוסדרים בחוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאזנם. "גם כאשר יש לגופי החקירה סמכות פורמאלית בחוק" אמר, "אופן השימוש בה בכל מקרה ומקרה צריך להיעשות בסבירות ובמידתיות ולהיבחן על-פי עקרונות היסוד של השיטה".

לפיכך, על-מנת לצמצם את סמכויותיהם הרחבות מדי של גופי חקירה אלו מחד, ולהרחיב את סמכויותיה של המשטרה מאידך, ובידי כך להביא לידי יצירת הסדרים זהים בין רשויות החקירה הכלליות, הוציא מזוז את ההנחיות הבאות.

הנחיות מזוז - מכאן ולהבא

לאור כל זאת, הנחה מזוז כי לשם קבלת נתוני החיוג- מספרי הטלפון, שעת השיחה ומשך השיחה, יש להצטייד מראש בצו שופט המתיר זאת. דרישת חוקרים לקבלת נתונים אלו ללא שיש בידם צו כאמור הינו חריגה מסמכות ופגיעה בצנעת הפרט, ועל חברות התקשורת לסרב לדרישה שכזו. לפיכך, חשיפת נתוני החיוג של אדם מהווים פגיעה קשה, כלשונו, בצנעת הפרט.

גם את הטענה שהועלתה כי דבר זה גרום לסרבול באופן החקירה, שכן החוקרים יאלצו להמתין לקבלת הצו ולהתעסק בפרוצדורה הכרוכה בכך, כאשר הזמן משחק לטובתם של העבריינים, דחה מזוז. "יעילות החקירה כשלעצמה" אמר, "אינה יכולה להוות תכלית מספקת למען תותר כל פגיעה בפרטיות".

עוד הנחה מזוז, כי בכל עת שמתעורר צורך לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שיש עמה פגיעה בחיסיון מקצועי, כגון חשיפת נתוני חיוג של עיתונאי, רופא וכל בעל מקצוע אחר הזוכה לחיסיון, יובא העניין מראש לאישורו בטרם יופנה לבית המשפט.