המאפיות מאיימות במחסור בלחם

ראש הממשלה ומ"מ שר האוצר, אהוד אולמרט, וסגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, אליהו ישי, חתמו על הארכת תוקפו של הצו לקיבוע מחיר הלחם בפיקוח לשוק הקמעונאי בשלושה חודשים נוספים, עד לסוף חודש ספטמבר 2007. חתימה זו מונעת העלאה נוספת במחיר לצרכן של כ-8.3% וזאת בהתחשב בעידכון מחיר הלחם ככל שיידרש מהשינויים במחירי תשומות הייצור.

הצו נכנס לתוקף בראשית מאי 2006, בד-בבד עם העלאת מחירי הלחם ב-7% והציב מנגנון הקובע את המחיר שמשלמות המאפיות לקמעונאים (רשתות השיווק).

משרד האוצר ומשרד התמ"ת החליטו על בחינה משותפת של סוגיית הפיקוח על מחירי הלחם על-ידי יועץ כלכלי חיצוני. ועדת המחירים ביקשה לבחון הן את אופן הפיקוח הראוי על מחירי הלחם והן את הצורך בהמשך הפיקוח.

בעלי המאפיות מצידם מצהירים כי לא תהיה להם ברירה, והם לא יוכלו לספק לחם. הסיבה לכך היא עליית מחירי הקמח בעולם ב-40-30 אחוזים - ייקור של כ-400 שקלים לטונה קמח. ספקי הקמח הודיעו לבעלי המאפיות כי החל מ-1 ביולי לא יספקו להם קמח אם לא יחתמו להם על התחייבות לשלם. חתימה שכזו לא הושגה, וכעת משתמשות המאפיות בקמח הנמצא במצאי.

ישי לא מוכן לחתום על ייקור הלחם קודם שיוסדר פתרון לשכבות חלשות שייפגעו מן ההעלאה. כלכלני התמ"ת עמלים על תכנון מנגנון פיצוי מתאים.

כיום, 16 מאפיות תעשייתיות אופות לחם הנמצא בפיקוח (17% מכלל הצע הלחם בישראל), מתוכן 11 מאפיות שייכות לשלושה הבעלים הגדולים בענף: אנג'ל, ברמן, אהרונסון את דוידוויץ. מרבית מחירי מוצרי הלחם שמיוצרים על-ידי מאפיות אלה אינם מפוקחים. בנוסף, קיימות מאות מאפיות קטנות ושבמרבית מרכולי רשתות השיווק קיימים תנורים לאפיית לחמים ועוגות.

על-פי הערכות כספיות, סך המכירות של לחם ופיתות נאמד בכשני מיליארד שקלים, מתוכם סך מכירות הלחמים בפיקוח כ-350 מיליון שקלים.