הריון: הביקור הראשון אצל הרופא

ברגע שאת חושדת כי את בהריון, כדאי לקבוע פגישה עם הרופא שיטפל בך במהלך ההריון. גם אם קיבלת את האישור להריון מבדיקה ביתית שביצעת, עדיין מומלץ לקבוע תור אצל הרופא. הבדיקה תוודא כי את והתינוק מתחילים את הדרך ברגל ימין.

החשיבות של טיפול טרום לידתי

פגישות על בסיס קבוע עם הרופא המטפל לאורך כל ההריון חשובות כדי להבטיח את הבריאות שלך ושל התינוק. בנוסף לטיפול הרפואי, הטיפול הטרום לידתי כולל הדרכה על ההריון והלידה, וכן ייעוץ ותמיכה.

ביקורים תכופים אצל הרופא יאפשרו לך לעקוב אחר התקדמות התפתחותו של התינוק. הביקורים יתנו לך גם את ההזדמנות לשאול שאלות. רוב הרופאים יקבלו בברכה גם את בן זוגך, כמו גם בני משפחה אחרים המעוניינים ללוות אותך.

הביקור הרפואי הראשון

מטרת הביקור הראשון לאשר את ההריון ולקבוע את בריאותך הכללית. בנוסף, הביקור יספק לרופא רמזים לגבי גורמי סיכון שעלולים להשפיע על ההריון. בדרך כלל הביקור הראשון ארוך יותר מהביקורים שאחריו. המטרה של הביקור הראשון היא:

* לקבוע את מועד הלידה הצפוי.
* לברר את ההיסטוריה הרפואית שלך.
* לברר את ההיסטוריה הרפואית של בני המשפחה.
* לקבוע אם יש לך גורמי סיכון להריון על בסיס גילך, ההיסטוריה הרפואית שלך ו/או ההיסטוריה המשפחתית שלך.

את תשאלי לגבי הריונות קודמים וניתוחים שעברת, מצבים רפואיים וכן שאלות לגבי מחלות מדבקות. כמו כן, יידעי את הרופא לגבי כל התרופות (תחת מרשם ושלא תחת מרשם) שלקחת או שאת לוקחת כרגע.

אל תהססי לשאול את הרופא כל שאלה שיש לך. סביר להניח שאלו השאלות שהרופא שומע לעיתים קרובות ביותר.

הנה מספר שאלות שתרצי אולי לשאול. הדפיסי או רשמי אותן, הוסיפי להן שאלות משל עצמך, והביאי אותן איתך לפגישה:

* מהו תאריך הלידה הצפוי?
* האם אני זקוקה לוויטמינים במהלך ההריון?
* האם התסמינים שאני חווה נורמליים?
* האם זה נורמלי לחוות תסמינים מסויימים?
* האם יש משהו שאני יכולה לקחת כדי להרגיע את בחילות הבוקר?
* מהן ההמלצות הספציפיות לגבי עלייה במשקל, התעמלות ותזונה?
* מאלו פעילויות, מזונות, חומרים (לדוגמא, תרופות, קפאין וממתיקים תחליפיים) אני צריכה להמנע?
* האם מותר לקיים יחסי מין בזמן הריון?
* אלו תסמינים מחייבים פנייה לרופא?
* מהי ההגדרה של הריון בסיכון גבוה? האם אני נחשבת בסיכון גבוה?

הבדיקות שעלייך לעבור

במהלך הביקור הראשון, הרופא יבצע מספר בדיקות, כולל:

* בדיקה פיזית: הרופא יבדוק את משקלך, לחץ דם, לב, ריאות ושדיים.

* בדיקה של אגן הירכיים: במהלך בדיקת האגן, יילקח משטח פאפ כדי לשלול סרטן צוואר הרחם ותרבית כדי לזהות מחלות המועברות ביחסי מין (כמו זיבה וכלמידיה). בנוסף, תעשה בדיקה ידנית של הנרתיק כדי לקבוע את גודל הרחם ואגן הירכיים. בדיקה זו מאתרת גם חריגויות ברחם, בשחלות או בחצוצרות.

הרופא יאזין גם לדופק של העובר עם מכשיר מיוחד הנקרא דופלר, המשתמש בגלי אולטראסאונד (גלי קול בתדירות גבוהה). דופלר בדרך כלל אינו יכול להבחין בדופק של תינוק לפני 10 או 12 שבועות של הריון. ייתכן והרופא יבצע גם אולטראסאונד במהלך הביקור כדי לאמת את תאריך הלידה הצפוי ולבדוק את הדופק של התינוק.

בנוסף, הרופא יורה על מספר בדיקות מעבדה שעלייך לבצע כולל:

* ספירת דם מלאה (CBC): ככדי לבדוק בעיות בדם כמו אנמיה (בדרך כלל כתוצאה מרמות נמוכות של ברזל).

* בדיקת HIV: בדיקה זו היא אופציה בלבד, אך מומלצת.

* בדיקת RPR: בדיקה זו מאתרת עגבת (מחלה המועברת ביחסי מין) ועלולה לעבור לתינוק. במידה והיא אינה מטופלת, עגבת עלולה לגרום למצבים מסוכנים הנקראים עגבת מולדת של התינוק שעלולה לגרום לעיוותים בעצמות ובשיניים, נזק לעצבים או נזק למוח. כמו כן, התינוק עלול שלא להצליח לנשום לאחר שנולד.

* בדיקת אדמת: בדיקה זו מאתרת חסינות (הגנה) מפני אדמת. רוב הנשים מקבלות חיסון נגד אדמת בילדות ולכן גם מחוסנות מפניה. אם לא חוסנת תאלצי להמנע ממגע עם אנשים החולים במחלה (שהיא נדירה יחסית) מאחר שהיא עלולה לגרום לתוצאות חמורות לתינוק המתפתח.

* אבעבועות רוח: בדיקה זו מאתרת חסינות (הגנה) מפני אבעבועות רוח. היא נעשית בדרך כלל רק אם אין לך היסטוריה של המחלה, מאחר שחשיפה ראשונה במלך ההריון עלולה להזיק לתינוק המתפתח.

* בדיקת HBsAg: בדיקה זו מאתרת את דלקת הכבד (זיהום של הכבד) המועברת ממחטים מזוהמות או דם, או דרך הרוק, זרע או נוזלים מהנרתיק. אמהות שנדבקו במחלה עלולות להעביר אותה לתינוק במהלך הלידה. את עלולה לחלות במחלה ולא לדעת על כך.

* בדיקת שתן: במהלך בדיקה זו השתן ייבדק כדי לאתר מחלות כליות או זיהומים בשלפוחית השתן וכן רמות גבוהות של סוכר שעלולות להצביע על סוכרת. זיהומים אלו נפוצים מאד בקרב נשים בהריון וניתנים לטיפול בקלות. במידה והם אינם מטופלים, זיהומים בדרכי השתן עלולים להתפתח במהירות לזיהומים בכליות, שעלולים לגרום לבעיות לתינוק או ללידה מוקדמת.

* סוג דם: בדיקה זו קובעת את סוג הדם שלך ואת גורם ה-RH (חלבון על שטח פני כדוריות הדם האדומות הגורם למערכת החיסון להגיב). האנשים נחלקים לכאלו עם סוג דם RH שלילי (דם שאינו מכיל את גורם ה-RH) או RH חיובי (דם המכיל את גורם ה-RH, כ-85% מאיתנו). שני המקרים תקינים, אך במידה והדם של האם הוא RH שלילי והדם של בן הזוג הוא חיובי, סוג הדם של התינוק לא יהיה תואם לשלכם. הדבר עלול להוות בעיה במהלך הלידה, או אפילו במהלך הפלה מאחר והתינוק עשוי לייצר נוגדנים כדי להגן על עצמו מחומר "זר" זה. תופעה זו נקראת "אי התאמה של RH" והיא מתרחשת בכ-15% מכל ההריונות.

אם הדם של בן זוגך הוא RH+ (ושלך RH-) תקבלי זריקה הנקראת Rhogam במהלך השבוע ה-28 של ההריון כדי למנוע התפחות של נוגדנים שעלולים להזיק לתינוק. תקבלי גם זריקה זו במהלך הליכים פולשניים ובמידה ותסבלי מדימומים משמעותיים במהלך ההריון. בנוסף, זריקה של Rhogam ניתנת גם לאחר הלידה אם לתינוק יש RH+.

* בדיקת גנטיות: בהתאם לרקע האתני שלך וההסטוריה הרפואית, תאלצי לבצע גם בדיקות לאנמיה של תאי חרמש, טאי-זקס ותלסמיה (מחלת דם). שחורים, יהודים, קנדים צרפתים ואנשים ממוצא ים תיכוני הם בסיכון הגבוה ביותר למחלות אלו. כל המחלות האלו עלולות לעבור לתינוק בשל גנים פגומים שההורים נושאים (גם אם אינם חולים במחלה). הרופא עשוי להציע גם בדיקה לסיסטיק פיברוזיס, מחלה העוברת בתורשה שעלולה לפגוע בנשימה ובעיכול של התינוק אם האישה ובן זוגה הם נשאים שלה.

הביקור הטרום לידתי הראשון יכול להיות מרגש אך עדיין מלחיץ. עם כל המתחים של הבדיקות ותוצאות הבדיקות אין אמא לעתיד שאינה חשה מתוחה. אך כדאי לזכור - כל הבדיקות הללו הן דבר שבשגרה. אם יש לך איזה שהן שאלות לגבי הבדיקות או לגבי משמעות התוצאות, שוחחי על כך עם הרופא.