צו ביניים נגד זכיינית רכבת ישראל

בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו ביניים (יום ד', 27.6.07), האוסר על רכבת ישראל לממש את זכייתה של חב' "א.א.- א.ד.י.ר הקמות" במכרז לניהול בקרת תכנון ופקוח על ביצוע פרויקטים שונים בקו לטרון - עמק ארזים, שהינו הקו המהיר לירושלים. הבקשה למתן הצו, שהוגשה על ידי חב' "יורם גדיש חברה להנדסה", נסמכה על הטענה כי הצעת "א.א.- א.ד.י.ר" הייתה פסולה, ומשכך דין הכרזתה כהצעה הזוכה להתבטל.

בבקשה למתן הצו נטען, כי חב' "א.ד.י.ר" נהגה בתכססנות ובחוסר תום לב, כאשר בהצעתה הציגה עצמה כאישיות משפטית זהה לחברת "הנדסת ת.ק.ן", שנוסדה ב-1979 וכביכול שינתה את שמה בשנת 1996 ל-"א.א. - א.ד.י.ר הקמות בע"מ", וכי יש לה לפיכך 32 שנות פעילות. על טענה זו קבע השופט יהודה זפט, כי: "אין בפי משיבה 2 (חברת א.ד.י.ר) הסבר להצגת הדברים בנספח להצעתה כאילו מדובר באישיות משפטית אחת שפועלת ברצף 32 שנה, ששינתה בשנת 1996 את שמה. הנה כי כן, אין ספק כי משיבה 2 חטאה ביודעין בהצגת מצג מטעה לועדת המכרזים, ואין מדובר במצג בעניין שולי, שכן בתנאי המכרז נקבע משקל של 80% להערכה המקצועית של המציע, ורק 20% להצעה הכספית".

מאחר שלא עמדה חב' "א.ד.י.ר" בחובת תום הלב וניסתה להטעות את ועדת המכרזים, קבע השופט, היה על רכבת ישראל לגרשה מזירת המכרז. כך היה נכון לנהוג מכורח האינטרס הציבורי בשמירת טוהר הליכי המכרז, ועל כן החלטת ועדת המכרזים למחול על התנהגותה הלא ראויה של חב' "א.ד.י.ר" לא הייתה ראויה.

עוד טוענים בגדיש, כי על פי תנאי המכרז כפי שפורסמו, על ההצעות הכספיות שהוגשו על ידי המשתתפים במכרז להיות סופית ולכלול את כל ההוצאות הנלוות, כגון הוצאות אש"ל, ביטוח, הוצאות משרדיות וכדומה. חב' "א.ד.י.ר", על פי הנטען, לא עשתה כן והגישה הצעתה כשאינה כוללת שירותי אתר והוצאות משרד. על כן, טוענת חב' גדיש, הצעתה של "א.ד.י.ר" אינה עומדת בתנאי הסף הבסיסיים של המכרז, המחייב מחיר כולל וסופי, והצעתה לוקה בחוסר ודאות, באשר לא ניתן לדעת מהו המחיר הסופי הכולל אותו תדרוש.

בית המשפט קיבל גם טענה זו, חרף לשון הסעיף במכרז, בו נאמר שחריגה "עלולה לגרום לפסילת ההצעה", ולא נאמר כי תגרום לכך בהכרח לפסילת. על כך קבע השופט כי: "אכן, נוסח הסעיף האמור לא מחייב פסילת הצעה הכוללת הסתייגויות, אולם אין בסעיף הכשר להגשת הסתייגויות או לקבלת הצעות הנגועות בהסתייגויות. פסילת הצעות המסתייגות מתנאי המכרז מתחייבת מעקרון השוויון, וספק אם רשאית ועדת מכרזים להתנות על עקרון השוויון, המהווה אבן יסוד בשיטת המכרזים".