"החלה חקירה נגד שוקן"

מו"ל עיתון הארץ, עמוס שוקן, יזומן בקרוב לחקירה במשטרת מרחב הירקון בתל אביב בחשד למעורבות בסיוע לסרסרות, סיוע לסחר בבני אדם, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות ופרסום מודעות זנות בניגוד לחוק. הודעה על כך נמסרה בכנסת בישיבת הוועדה למאבק בסחר נשים (26.6.07), בשעה שדנה ב"קשר המערכתי שבין פרסום מודעות מין בעיתונים ובין זנות וסחר בנשים".

המשטרה מבטיחה: שוקן ייחקר

מדובר בחקירה שנפתחה בעקבות תלונה רשמית שהוגשה ע"י המטה למאבק בסחר בנשים במשטרת מרחב ירקון בתל אביב.אנשי המטה מציינים כי בתום הישיבה הם העלו טענות קשות כלפי משטרת ישראל שאינה אוכפת את החוק בדבר איסור פרסום מודעות זנות בעיתונים, ו"במענה לכך אישרו נציגי המשטרה כי הפעם נפתחה חקירה רשמית, וכי עמוס שוקן צפוי להיחקר במשטרת מרחב הירקון".

ח"כ גלאון: מודעות מין כדאיות

בדיון שנסב על דרכי ההתמודדות עם המשך פרסום מודעות בעיתונות המעודדות שירותי זנות וסחר בנשים, השתתפו נשיאת מועצת העיתונות שופטת בית המשפט העליון (בדימ.) דליה דורנר, שופט בית המשפט העליון (בדימ.) מישאל חשין, נציגי פרקליטות המדינה, קציני משטרה ונציגי ארגוני זכויות אדם הפעילים במאבק בסחר בנשים.

יו"ר הוועדה, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי "תאגידי התקשורת הגדולים בישראל הפכו לאינטרסנטים בגלל הכדאיות הכלכלית, משום שתעשיית פרסום מודעות המין מגלגלת מיליוני שקלים בשנה. יש לשנות את החוק הקיים ולהיאבק בפרסום המודעות שמנצל את מצוקתן של נשים ומשמש מנוף כלכלי לעבריינים".

שופט בית המשפט העליון (בדימ.), מישאל חשין, אמר כי יש לאכוף את החוק הקיים. לדבריו, "אם הממשלה או המשטרה אינה אוכפת את החוק, היא מורדת במחוקק. המחוקק יצר עבירה, והרשות המבצעת צריכה לפעול ליישום החוק במסגרת סדר העדיפויות". נשיאת מועצת העיתונות שופטת ביהמ"ש העליון (בדימ.), דליה דורנר, הדגישה כי הפרסום הוא סרסרות שכן הוא עוזר להפיץ ולהגדיל את תופעת הזנות. החוק הקיים, לדבריה, "נותן לגיטימציה לפרסום המודעות". היא הודיעה כי בכוונתה לכנס את נשיאות מועצת העיתונות לדיון בסוגיה כדי להגביר את המודעות הציבורית לנושא.

בהודעת הוועדה צויין כי לישיבה הוזמנו המו"לים של העיתונים הגדולים ידיעות אחרונות, הארץ ומעריב, ועורכי מקומונים שונים, ו"אולם הם בחרו שלא להגיע".

השר לביטחון פנים נתן הנחיות חדשות

קצין מדור החקירות במשטרת ישראל, רפ"ק רענן כספי, מסר לוועדה על עלייה בפעילות המשטרה באכיפת החוק האוסר פרסום שירותי זנות. לדבריו, "בשנים 2007-2006 (ראשית 2007) נפתחו 18 תיקי חקירה בגין פרסום שירותי זנות, לעומת ארבעה תיקים בשנת 2005. רפ"ק כספי דיווח לוועדה כי השר לביטחון הפנים העביר לאחרונה הנחיות חדשות לגורמי החקירה והאכיפה ביחידות המשטרה, שנועדו להביא להעמקת פעילות האכיפה בכל הקשור לעבירת פרסום שירותי זנות.

דוח: תעשיית פרסומי זנות - 22 מיליוני שקלים

מטה למאבק בסחר בנשים פרסם דוח ממנו עולה, בין היתר, כי תעשיית הפרסום של מודעות זנות מגלגלת בין 22-20 מיליון שקלים לשנה בעיתונות הכתובה ובחוברות מודעות שירותי זנות ללא אינטרנט. "כ-5 מיליון שקלים הינם ברשתות שלושת העתונים המובילים בלבד".

בדוח נמסרת השתלשלותו של החוק למניעת פרסום מודעות שירותי מין בעיתונות. מדובר בהצעת חוק אותה יזם יו"ר ועדת החוקה ח"כ חנן פורת, בשנת 1995, כאשר במקביל הקימה ועדת החינוך של הכנסת ועדה ציבורית מיוחדת בראשות העיתונאית חנה זמר ז"ל שתפקידה היה להמליץ המלצות לגבי פרסום מודעות המין. הוועדה הציבורית כללה הן נציגים מעולם התקשורת והן חברי כנסת. "העיתונים המובילים: מעריב ידיעות אף הביעו נכונות ליישם את ההחלטות של ועדה ציבורית זו לכשייצאו. הצעת החוק הוקפאה כנראה בעקבות עבודת הוועדה הציבורית והתחייבותם של בעלי העתונים לציית להמלצותיה... בפועל, המלצות הוועדה לא השפיעו על העיתונים. כנראה המלצות אלו לא עמדו מול בצע הכסף שקרץ לבעלי העתונים", נכתב בדוח.

העיתונים המשיכו לפרסם כמות אדירה של מודעות על עמודים שלמים. מדובר היה במודעות בוטות במיוחד וכללו איומים וביטויים וולגריים. "בשנת 1998 יזם שוב ח"כ חנן פורת הצעת חוק לשים קץ לעניין. הצעתו הובילה להתנגדות נחרצת מצידם של העתונים אשר ראו במודעות אלה מקור הכנסה עצומה. ...על אף התנגדותם תוקן חוק העונשין ונוספה עבירה מיוחדת של פרסום מודעות שירותי זנות של בגיר".

כיו"ר ועדת החוקה דאז שלח חנן פורת מכתב באמצעות הכנסת למו"ל הארץ שוקן ולעתונים אחרים והורה להם לקיים את החוק החדש. אחת הטענות העיקריות של העיתונים היתה שהחוק מעורפל מכיון שאינו מגדיר מה נחשב שירותי זנות... "על-מנת למנוע פרשנות מעוותת ותמוהה זו הוציא משרד המשפטים חוות דעת ברורה בעניין אשר נשלחה לעיתונים הן בשנת 1998 והן בשנת 2000". למרות זאת המשיכו העיתונים לפרסם מודעות אסורות.

החוק נותר "אות מתה"

מחברות הדוח מטעם המטה, עו"ד ידידה וולף ורוני אלוני סדובניק, מציינות כי במשך השנים "החוק נותר אות מתה ורשויות האכיפה לא הגישו אף כתב אישום עד שנת 2002".

"מאז תיקון החוק רשויות האכיפה כמעט ונמנעו לטפל בעניין", מציינות השתיים בדוח. "מציאות זו נבעה מנסיבות שונות: כלכליות עקרוניות ובירוקרטיות ובעיקר נבעה מהעברת האחריות בין הפרקליטות לבין המשטרה. במהלך השנים גם מועצת העיתונות סירבה לטפל בנושא בטענה כי היא נעדרת כלים וסמכות. בשנים האחרונות היו מספר הדים לשינוי בנושא כולל הרשעתם של העיתונות המובילים בעבירת פרסום מודעות זנות. על אף בקשות חוזרות ונשנות טרם פעלו הרשויות כראוי על-מנת לעקור תופעה זו מהשורש".

הדוח נחתם במסקנה לפיה "העתונים בישראל מהווים חוליה משמעותית בשרשרת הסחר והניצול של נשים בישראל למען בצע כסף".