58 ילדי העובדים הזרים לא יגורשו בינתיים

בג"צ דן (א', 1.7.07) בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בעתירתם של האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים נגד ממשלת ישראל ושר הפנים, בדרישה לשנות את החלטת הממשלה באשר להסדר למתן מעמד לילדיהם של מהגרי עבודה. בעתירה התבקש בג"צ להורות על ביטולו של התנאי הקובע, כי מעמד בישראל יינתן רק לילד שהוריו נכנסו לארץ כדין לראשונה טרם לידתו ושביכולתם להוכיח זאת גם בחלוף השנים. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד מיכל פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח לאחר ש-58 ילדים חיו תחת איום הגירוש מן הארץ.

בתום הדיון הושג הסדר חד-פעמי ולפיו יוכלו ילדיהם של מהגרי עבודה, שבקשתם לקבל מעמד בישראל נדחתה רק משום כניסת הוריהם לארץ שלא כדין, לפנות לשר הפנים, אשר לא יביא תנאי זה בחשבון כתנאי סף במסגרת שיקוליו ויוכל להעניק להם מעמד גם אם אינם עומדים בתנאי זה. משרד הפנים התחייב ליידע את 58 הילדים בהם מדובר בדבר המסלול החדש לבחינת עניינם, וכי הם לא יגורשו מהארץ בטרם יסתיים הליך הבחינה החדש.

לאור הסכם זה, שהושג בלחץ בית המשפט, משכו האגודה לזכויות האזרח ומוקד הסיוע לעובדים זרים את עתירתם. בג"צ גם דחה עתירה נגדית, של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, שביקש לבטל את החלטת הממשלה באשר להסדרת מעמדם של ילדי עובדים זרים.

דובר האגודה לזכויות האזרח, יואב לף, אמר כי אם לאחר שהדבר יעבור שיקול נוסף אצל שר הפנים יידחה אחד מן הילדים הוא יוכל להגיש עתירה נגד דחייתו באופן פרטני. "אנחנו מקווים שישקלו במשרד הפנים את העניינים בצורה יותר פתוחה", אמר.

ההסדר המקורי מנוגד לעיקרון טובת הילד

לאחרונה העניק משרד הפנים מעמד של קבע בישראל לילדיהם של מהגרי עבודה בהתאם להחלטת ממשלה, שבאה בעקבות מאבק ציבורי ומשפטי ממושך, שהובילו האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים. אולם נקבע, כי הסדר זה לא יחול על ילדים, אשר הוריהם לא נכנסו לארץ כחוק במועד כניסתם הראשונה לישראל או שאינם יכולים להוכיח כיום כניסה כחוק.

עו"ד פינצ'וק הסבירה בעתירה, כי התנאי, המתייחס לאופן כניסת ההורה לישראל, אינו מגשים את תכלית ההסדר שקבעה הממשלה, תכלית שתוארה בעבר כ"מתן פתרון על בסיס עקרונות הומניטריים לבעייתם של ילדי מהגרי עבודה, אשר הגיעו לישראל או נולדו בה בעל כורחם, וברבות השנים התערו בחברה בישראל, עד כי הוצאתם ממנה, פירושה העברתם לארץ זרה, שאין להם כל קשר תרבותי עמה".

"מדובר בתנאי שרירותי וזר, החוטא לתכלית הראויה של ההסדר ומביא לתוצאה הקשה, בה צעירים, אשר אין חולק כי בישראל מרכז חייהם, יידרשו לעזוב אותה ולהיות מגורשים לארץ אחרת, שלא פעם אפילו אינם שולטים בשפתה, תוך קטיעה אכזרית של מסלול חייהם", אמרה עו"ד פינצ'וק, שהדגישה כי מדובר במספר לא-גדול של ילדים ונערים, 58 במספר לפי נתונים שמסר משרד הפנים לכתבת הארץ, נורית וורגפט.

לדבריה, אי ההתאמה בין התנאים הקבועים בהסדר לבין מטרתו גורמים לו להיות בלתי מידתי. זאת בשל ההנחה כי אופן כניסת הורי הילד לישראל אינו משליך על התגבשות מרכז חייו כאן.

עוד טענו הארגונים העותרים, כי מדיניות הממשלה בעניין זה מנוגדת אף לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, המכבדת זכויות אדם ושוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטריים והמחויבת לכבד את הגרים השוכנים בה ולדאוג לרווחתם. "זאת ועוד, הסעיף המדובר מנוגד לעיקרון טובת הילד, שהינו עיקרון על שאמור להנחות את מדיניות ממשלת ישראל ולו היא מחויבת מכוח חתימתה על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. נוכח דברים אלה מתבקש בג"צ להורות על בטלותו של התנאי, שכנגדו מכוונת העתירה", ציינו בהדגישם כי על-פי עיקרון טובת הילד בחקיקה יש לבחון לפני חקיקת כל חוק או תקנה מה השפעתם על ילדים, זאת בשל פגיעותם הרבה וכי במקרה הנדון הדבר לא נעשה.