תלונה: שיקולים פוליטיים בבחירת המועמדים לפרס לשכת עורכי הדין

מ"מ ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד שי סגל, טוען במכתב חריף לעו"ד שלמה כהן, ראש לשכת עורכי הדין, כי לפרס הלשכה נקבעו שלושה מועמדים משיקולים פוליטיים. הוא קורא לראש הלשכה להימנע מחלוקת הפרס בטקס פתיחת 'שנת המשפט' שיתקיים בראשית השבוע הבא (יום א', 20.10.02).

פרס הלשכה אמור היה להיות מחולק לשלושה עורכי דין. בפרוטוקול ישיבת ועדת הפרס שבחרה במועמדים לא צוינה תרומתם או מפעל חיים של השלושה, אשר בגינה זכו בפרס. הלשכה עמדה לחלק פרס זה בטקס יוקרתי ובמעמד שר המשפטים, מאיר שטרית, נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק ויו"ר הכנסת, אברהם בורג.

מקבלי הפרס שנקבעו הם: עו"ד מועין דאוד-חורי, עו"ד הדסי צבי מחיפה ועו"ד חנה חובב מירושלים. עו"ד שי סגל טוען, כי בדיון בוועדה התבקשו להוסיף השנה אשה וערבי, וכך נולדה מועמדותם של עו"ד חורי ועו"ד חובב. מועמדתו של עו"ד הדסי הוצעה על-ידי יו"ר הוועדה בדימוס, שלום ברנר.

מסיבות אלו, טוען עו"ד סגל, לא ניתן להבין את שיקולי הוועדה ומה הניע אותה לבחור דווקא במועמדים אלה. "מבלי חלילה לפגוע בכבודו של מועמד זה או אחר, הענקת פרס הלשכה בטקס יוקרתי מחייבת כי ניתן היה לבחון שאכן מדובר במועמדים ראויים, שמפעל חייהם, או פועלם, או תרומתם לעולם המשפטי או לקהילה, מצדיק הענקת פרס זה", כותב עו"ד סגל.

עו"ד סגל מציין, כי הענקת פרס הלשכה הפך לעניין פוליטי. הוא מדגיש, כי בישיבת הוועד המרכזי הציע ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, כי במקום עו"ד חורי (שנתמך בתחילה על-ידי עו"ד כהן), יוענק פרס הלשכה לעו"ד שחאדה.

"עו"ד שחאדה הוצע מספר שבועות קודם לכן במועצה הארצית על-ידי אנשי סיעתך (עו"ד כהן), כמועמד לשמש נציג של לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי דיינים קאדים. עו"ד שחאדה לא נבחר במועצה הארצית ונבחרו נציגים אחרים בישיבה האמורה. עתה, משלא צלח הדבר בידיך, הינך מציע להעניק לעו"ד שחאדה את פרס הלשכה, וזאת מטעם ומשקולים פוליטיים, שלא על בסיס קריטריונים ציבוריים ונוהל תקין". כותב עו"ד סגל.

לטענת עו"ד סגל גם הודעת ראש הלשכה בדבר קיום משאל טלפוני בעניין אשור המועמדים לפרס, מעידה, על חצית קווים. "מתן פרס הלשכה במשאל טלפוני אינה ראויה כלל ומעידה על-כך שאינך נותן לפרס היוקרתי, מטעם הלשכה, את המעמד הראוי. אתה שם את שיקוליך הפוליטיים לפני השיקול המרכזי והוא, היותו של המועמד ראוי מן הבחינה הציבורית מבחינת תרומתו לעולם המשפט או לקהילה". כותב סגל.

עו"ד סגל עוד מציין כי התנהגות דומה ננקטה גם בעבר (בשנת 99'), כאשר על דעת ראש הלשכה בלבד, (עו"ד כהן), הוענק פרס הלשכה לעו"ד משה נגבי, ללא אישור גורם או ועדה כלשהם. סיבת הענקת הפרס ללא אשור גורם, תורצה, על-ידי ראש הלשכה, כי המדובר בפרס ראש הלשכה ולא בפרס הלשכה.

"רצונך (עו"ד כהן) להעניק את הפרס למקורבים לך, כאילו מדובר בשלל פוליטי הניתן לחלוקה, מוזילה, בלשון המעטה, את פרס הלשכה והופכת אותו למטבע העובר לסוחר, בבחינת מי שראש הלשכה חפץ ביקרו, יקבל את פרס הלשכה", כותב סגל.

ואילו ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, טוען כי בטענותיו של עו"ד סגל אין ממש, שכן השנה לא יחולק כלל פרס הלשכה. עו"ד כהן מסר את התגובה הבאה (ציטוט):

"על-פי נוהל הנהוג בלשכה שנים רבות, מוענק הפרס על-פי המלצה של ועדה בת 5 חברים בראשות שופט. ועדה זו בראשות השופט בדימוס, שלום ברנר, המליצה השנה להעניק את פרס הלשכה על מפעל חיים לשלושה עורכי דין. מאוחר יותר, התבררו פרטים חדשים לגבי אחד המועמדים שעל-פיהם לא היה ניתן להעיק לו את הפרס. על-פי הנוהל הובא הנושא כולו לדיון בועד המרכזי ושם הועלו הצעות שונות, לרבות הצעות של קבוצות בלשכה, למועמד חליף. מספר החברים שנכחו בישיבת הועד המרכזי היה נמוך ושניים מהם, עו"ד הרטמן ופסטינגר, כאשר ראו שעשויה להתקבל החלטה שאינה לרוחם, עזבו את הישיבה. כתוצאה מכך, לא נותר קוורום ולא התקבלה החלטה. בשל-כך לא יוענק השנה פרס לשכת עורכי הדין".