מחקר: ישראל אינה מעודדת פילנטרופיה

הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב מפרסמת (26.6.07) מסמך ולפיו מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות במערב שלא חל בה כל עידוד להקמת קרנות פילנתרופיות לתמיכה בעמותות ומלכ"רים. צוות הסטודנטים שהכין את המסמך: משה גודמן, יגאל גוטליב, יעקב פלדמן ואמיר קלרון, ראיין תורמים, מנהלי קרנות, ומומחים אחרים. הצוות בדק את הקורה בארץ ובעולם בתחום הקרנות הפילנתרופיות ובכלל זה עבודות שנעשו ומאמרים שפורסמו בארץ בתחום הרלוונטי.

בעבודתם מציינים מכיני המסמך כי בישראל רשומים היום כ-40,000 מוסדות ללא כוונות רווח המכונים ארגוני המגזר השלישי. הפעילות הכלכלית של מגזר זה נאמדת בעשירית מסך הפעילות במשק. כ-12% מסך ההכנסות של מגזר זה מגיע מתרומות.

מצד אחד שיעור תרומות זה נחשב גבוה, אולם להערכת החוקרים הכנסת סדר בקרנות הפילנטרופיה עשויה להכפיל את שיעור התרומות. החוקרים הראו עוד כי בישראל סך העושר אצל 500 העשירים הגדולים בלבד, מגיע לכ-70 מיליארד דולר ובניית גופים מתווכים הוגנים ומסודרים בין התורמים לבין ארגוני המגזר השלישי צפויים להגדיל משמעותית את התרומות מצד פילנתרופים.

ההמלצה העיקרית של מכיני המסמך היא למסד את פעילות הקרנות הפילנתרופיות בארץ בדרך של חוק ייחודי, ובצורה של ישות ארגונית ספציפית עם אפשרות לשני סוגי קרנות: קרן פילנתרופית משפחתית המיועדת לתורם שמעוניין לתרום וגם להיות מעורב בניהול הפרויקטים שלהם תרם, וקרן פילנטרופית ציבורית לפילנטרופים המעוניינים שמישהו אחר ינהל את הפרויקטים ויעקוב אחריהם. "קרנות אלו ייהנו מהקלות במס, וניתן יהיה להקימן ולנהלן בקלות", טוענים מחברי המסמך ומוסיפים כי על-מנת למנוע ניצול ותרמיות מומלץ להגדיר פיקוח והטבות שונות לסוגים השונים יחד עם עידוד השקיפות והתקינות בעזרת מאגר נתונים מרכזי.