"דרישת הרבנות להכשרת בשר בחו"ל - בלתי מידתית"

בפסק דין שניתן ברוב קולות, קבע (ד', 20.6.07) בג"צ כי דרישת הרבנות להמליח את הבשר המיובא סמוך לשחיטתו, קרי- עוד בחו"ל, אינו עומד במבחן המידתיות לפגיעה בחופש העיסוק. לפיכך, אישר העליון יבוא בשר כשר אך לא מוכשר, ובכך סתם את הגולל על מדיניות הרבנות להכשיר את הבשר סמוך לשחיטתו ולפני הקפאתו.

בפסק הדין קבעה דעת הרוב (נשיאת ביהמ"ש ביניש והש' פרוקצ'יה, בניגוד לדעתה החולקת של הש' ברלינר), כי בהפעלת סמכותה של הרבנות לאשר כשרויות או לדחותן, עליה לעשות זאת באופן סביר ומידתי. במסגרת זו, ישנו האיסור לשקול שיקולים זרים והחובה להפעיל את שיקול הדעת. על-פי הפסיקה, שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים ליתן תעודת הכשר לבשר מיובא מוגבל לבחינת יישום הכללים המהווים את ה"גרעין הקשה" של דיני כשרות המזון בהלכה. קרי, רק אם מדובר בתנאי אולטימטיבי הנדרש לשם שמירה על הכשרות, יכולה דרישה כזו לעמוד.

על-פי פסיקת בית המשפט, הרבנות החמירה בתנאיה על-פי מדיניות חדשה שהונהגה בשל ספקות הלכתיים. בית המשפט תוהה על כך שמדיניות זו הועלתה "משום מה" דווקא בסמוך למועד הגשת העתירה. לפיכך קבע בית המשפט, כי "האמצעי אותו בחרה המשיבה [הרבנות - י.ש.] על-מנת להתמודד עם אותם ספקות פוגע פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של העותרת".

עוד סוקרת נשיאת בית המשפט את "מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה", מבחן שנועד לבחינת היקף הפגיעה בזכות היסוד לחופש העיסוק. על-פי קביעתה, דרישת הרבנות אינה עומדת במבחן זה, שכן נראה שאכן קיים אמצעי להבטחת כשרות הבשר, שפוגע פגיעה קלה יותר בזכות חופש העיסוק בהשוואה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהחיוב להכשיר בחו"ל. קרי, יבוא הבשר באופן קפוא כשר אך לא מוכשר, ולפקח על הכשרתו בארץ- כפי שהיה עד כה.

בישיבה שנערכה בינואר 2007 בין הרבנים הראשיים ליבואני הבשר, הבהירה הרבנות כי מעתה תעבור למדיניות שכל הבשר הקפוא המיובא לישראל יעבור הכשרה בחו"ל מייד לאחר השחיטה. המניע להחלטה זו הינה מחלוקת הפוסקים בהלכה. על-פי ההלכה, בשר יש להמליח תוך שלושה ימים מרגע שחיטתו. על כך נחלקו הפוסקים האם הקפאת הבשר עוצרת את מרוץ שלושת הימים או לא. עד כה נהגה הרבנות על-פי הדעה המקלה, אולם החליטה לעבור למדיניות שתשקף הדעה המחמירה, כך שיהיה הדבר כשר לכל הדעות. בג"צ קבע כי שיקול זה אינו מ"הגרעין הקשה" של דיני הכשרות, ולפיכך אינו מהשיקולים הרלוונטיים המותרים לרבנות.

את מדיניות זו ביקשה הרבנות להחיל על כל יבואני הבשר, ולפיכך אף קבעה הוראות מעבר למשך 18 חודשים עד אשר יצטיידו כל היבואנים בציוד הנדרש. כאמור, ההחלטה זו של בג"צ סתמה את הגולל על מדיניות זו. יבואני בשר שביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה, מחשש שיקופחו לרעה אם יותר לעותרת, "בלדי", לייבא בשר לא מוכשר בניגוד אליהם, קיבלו רמז מפורש מהנשיאה: "ככל ששתי החברות יבקשו אף הן להכשיר בארץ את בשר הכבש המיובא על ידן, הרי הן יוכלו ודאי לנקוט בהליכים הנדרשים לשם כך, כפי שעשתה העותרת".