מפקד כלא בעבודת מחקר: השירות בשב"ס מדכא

מפקד בית כלא בשירות בתי הסוהר הכין עבודת גמר במסגרת לימודיו בשלוחת דרבי, בין היתר כתב מפקד הכלא בסיכום עבודתו: "השרות בשב"ס (שירות בתי הסוהר, מ.א.) אפור, מדכא, חסר סיפוק ולא מתגמל". מפקד הכלא סיכם את תנאי עבודתו והוסיף: "שחיקה ותסכול יש בשפע".

"עבודה בשב"ס מתאפיינת לעיתים בחוסר גאוות יחידה ובתחושת סטטוס נמוך", כתב מפקד הכלא.

חוסר הגאווה כלפי השב"ס, יוצר אצל אנשי השב"ס "קונפליקט תפקיד" המתחלק למספר סעיפים. בתחילה, ישנה תחושה אצל אנשי השב"ס שהציבור אינו מכבד או מתייחס כיאות לעבודתם, ולעיתים חלקם נתקלים בזלזול מצד גורמים מקצועיים וגם מצד הציבור. קונפליקט נוסף נוגע לחובה לפקח על האסירים, ולעיתים אף להענישם ובמקביל לפעול בניסיון לשקם את האסירים, ולהתייחס אליהם באופן טיפולי-אנושי ולא ביד קשה. בעיה אחרת נוגעת לסוג העברה שעבר האסיר. כאשר העבירות חמורות, לעיתים מזעזעות ונתעבות, הן גורמות לסוהרים ולמפקדי הכלא קשיים בהתייחסות השוטפת היומיומית כלפי האסיר.

הקונפליקט המרכזי בו נתקלים מנהלי הכלא הוא: "הצורך לשמור על הפרדה ברורה בין הסוהר לאסיר, המלווה בטשטוש גבולות בין שתי אוכלוסיות אלו, כאשר הסוהרים נאלצים לשתף פעולה וליצור קואליציות עם האסירים, דבר שנובע גם מרמת השכלה נמוכה, רמת שכר ירודה ותחושת ביזוי בשל עבודה בשב"ס".

בבדיקה של מפקד הכלא במסגרת עבודתו נכללו: חמישה מפקדי כלא נוספים, חלקם בתי כלא שמורים, עם רמת משמעת גבוהה ואסירים שפוטים למאסרים ממושכים, סוהרים ומפקדי אגפים ואנשי פיקוד בשב"ס.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה ל-Nfc: "העבודה האוניברסיטאית, אינה מוכרת לשירות בתי הסוהר ולכן איננו יכולים להתייחס לנושא, בצורה יסודית.
לאחר בדיקה ובירור הנושא, יתייחס שירות בתי הסוהר לעצם העניין, כפי שמועלה בכתבה. בשירות בתי הסוהר מביעים תמיהה, האם אותו התלמיד, מפקד בית הכלא בשירות בתי הסוהר, נתן את אישורו בכתב, לפירסום מבחר ציטוטים מעבודת הגמר שעשה במסגרת לימודיו בשלוחת אוניברסיטת דרבי".

כאבא לבנות יש לי הרגשה בעייתית לאנס

בפרק נפרד, מתייחס הסטודנט, מפקד בית הכלא, לתחושותיו האישיות כלפי אסירים מסוימים. "מצד אחד אני רוצה מאוד שישתקמו. אבל לא אשקר כי ישנם אסירים שההרגשה שלי כלפיהם בעייתית. לדוגמה: אסיר שאנס באכזריות; יש לי שתי בנות בבית, לכאורה אני אמור לדאוג שישתקם, אבל מבחינתי כאבא עדיף שיישב בכלא, וזה עוד עונש קל בשבילו".

מבחינת מפקדי הכלא, שמירה על שקט בין האסירים וכמובן מניעת בריחות היא המשימה המרכזית בתפקידם. קידום במערכת השב"ס הוא הגורם היחיד אצל המפקדים שנחשב למספק והוא תלוי במילוי המשימות. מפקד הכלא מתוודה: "אסור שתהיינה תקלות, ובמיוחד מרד, בריחת אסיר או לחילופין פגיעה באסיר". אלה הם הדברים החשובים ביותר בחיי בית הסוהר, ולעיתים כדי לקיימם יש להקפיד על משמעת קפדנית מהמקובל. המשמעת מופנית גם כלפי הסוהרים: "כשיש תקלות, הן נגרמות בגלל חוסר עירנות מצד הסוהרים. אנחנו מפקחים על הנעשה בכלא, במשך 24 שעות ביממה ואם יש תקלה - יש בעיה בפיקוח. אם אסיר הצליח להחדיר סמים לכלא - לא בדקנו טוב. אם אסירים יוצאים למרד - לא שמנו לב להתארגנות המוקדמת. כל תקלה מתחילה אצלנו בחוסר עירנות או יותר חמור - בחוסר מקצועיות".

לדעת מפקד הכלא, הגדרת המקום כ"גיהינם" מתחילה בחוסר הטיפוח המינימלי של בתי הכלא, אשר רובם נעדרי צמחייה ומכוערים ארכיטקטונית. כאשר התנאים האישיים והסניטריים קשים עד מחרידים, דבר שיוצר "תחושת כלא וגיהנום" אצל האסירים. תחושה זו יוצרת מועקה הנבנית מרגע שהאסיר מגיע למתקן ועד לרגע שהוא משתחרר ממנו.

הסטודנט משלוחת אוניברסיטת "דרבי" קטן אמונה כלפי הליך השיקום. לדבריו, חלק גדול מהאסירים ששוחררו כמשוקמים חוזרים שוב לבין כותלי הכלא. אסירים מסוימים מתמחים בהצגת עצמם כמשוקמים, במטרה לשוב במהירות לחיי התענוגות שנאלצו לעזוב בגלל כליאתם, ולכן הם ממהרים להשתקם.

במסגרת העבודה, ציין הסטודנט כי השירות בשב"ס גורם לבעיות קשות בתפקוד משפחות הסוהרים והמפקדים, כאשר הנשים אחראיות, כמעט לבד, על גידול המשפחות וחינוך הילדים.