בדיוני ועידת גלובס לתקשורת ולאינטרנט אמר (ג', 19.6.07) שר התקשורת, אריאל אטיאס, כי טכנולוגיית ה-WiMax, תביא להרחבת התחרות בטלפוניה הנייחת וההגנה על הצרכן הפרטי.
אטיאס אמר כי לפני כניסתו לתפקיד, השוק היה צמא להחלטות. "קודמיי קיבלו מס' החלטות משמעותיות אולם לא זכו לממש ולהשלים את כולן. מצאתי את עצמי כאדם העומד בצומת פקוק, כאשר סוגיות רבות מספור מבקשות פתרון, מול צוות אשר מבקש הכרעות בענייני מדיניות". לדבריו, קיים משולש הכולל: מתן ודאות רגולטורית ארוכת טווח לצרכנים המרכזיים בשוק, קידום הטכנולוגיות החדשניות והסרת הכשלים הצרכניים.
הצלע הראשונה
הוא אמר כי ברור לו שהחברות מצפות לכך שהמשרד האמון על ענייניהן יספק להן ודאות רגולטורית ארוכת טווח. זאת מבלי להפריע להן להשקיע ולהתפרנס ובכך להביא לבריחת מוחות, אלא לעשות את הדברים באופן שלא יפגע בצרכן.
"מאז פתיחת התחום לתחרות לשפני כשלוש שנים, ועד ליוני 2006 - לחברת הוט היו בסך-הכל כ-5% מהשוק הפרטי וכ-1% מהשוק העסקי, 100,000 מנויים. מיהרו להספיד את התחרות בתחום הטלפונייה הנייחת. הרשו לי לסבר את אוזניכם: היום, כעבור שנה בלבד, לקוחות חברת הוט מונים כ-9% מהשוק הפרטי וכ-2% מהשוק העסקי. מדובר בהוספה של 130,000 מנויים בשנה. 10,000 אלפים מנויים בחודש. קווי זהב עומדת על כ-0.5% מהשוק הפרטי והעסקי. אני מקווה כי כפי שאמר גליליאו גליליאי בזמנו: ואף על-פי נוע תנוע. התחרות תתפתח. תחרות היא לא מסלול לאצנים. פה מדובר בתחרות למירוצים ארוכים, ולכן אנו סבלניים".
השר אטיאס התייחס גם לשאלות של הולכה ותוכן, להפרדה מבנית, להתלכדות - IPTV ועוד. ואמר כי לשם כך, הוקמה ועדת גרונאו אשר תבחן את עתידו של הענף ותיתן בידיו את הכלים המקצועיים לקבל את ההחלטות הנכונות. "מדובר בעבודה אינטנסיבית המתבצעת על-ידי אנשים מקצועיים, מהטובים בתחום אשר תשפיע על פני הענף בשנים הקרובות. הבינו אותי גבירותיי ורבותיי, אנו רוצים להריץ תהליכים ולא לקבור אותם".
פרק בנאומו הקדיש לבזק - מה יהיו תנאי הרגולציה בכל הקשור לחברת בזק לאחר איבוד 15 אחוזים מנתח השוק? הוא פירט את חלק מהדילמות המונחות לפתח משרדו: "להתלכדות התשתיות צפויה השפעה על כלל הספקים המרכזיים בענף, על אחת כמה וכמה, על חברת בזק שהיא החברה המרכזית בענף, אשר לה נגיעה לכל תחום ותחום בו. חברות מקבילות לבזק בעולם מספקות שירותי IPTV ואני מניח שגם בזק לא היתה מתנגדת להשתלב בעולם התוכן ולחזק את כוחה בענף אגב ההתלכדות. מאידך-גיסא, יש הסבורים כי בזק הנה ספק תשתית אשר נדרש להחכיר את תשתיותיו לכל דורש מבין ספקי התוכן האחרים במתכונת של open access. במידה ובזק תספק שירותים אלה היא תתחרה במפעילי הטלוויזיה הרב-ערוצית הקיימים וגם לכך תהינה השלכות של ממש על תחום השידורים הרב ערוציים".
שר התקשורת הוסיף כי באמצעות האינטרנט הצרכן יוכל לצפות בערוצי IPTV פתוחים בעברית המגיעים מאתרים הממוקמים בארץ ואף בחו"ל. "עד כה, ביצענו רגולציה על תכנים בערוצי חברת הכבלים והלוויין על-מנת להבטיח את היצירה הישראלית המקורית, האם מהיום נחייב גם אתרי אינטרנט שיציעו תכני IPTV בחובות דומות? וכיצד נאכוף זאת? לכן, עידן ההתלכדות מציב בפנינו קושיות רבות בתחום התוכן".
בשאלת ההשקעות בענף, אמר השר כי היא מתבקשת מאליו בעידן ההתלכדות. לשאלה כיצד לייצר תנאי רגולציה שיעודדו את בעלי התשתיות ואת בזק בפרט להשקיע בתשתיות הדור הבא, תשתיות אשר יסייעו לפיתוח תעשיית הטכנולוגיה עילית, פיתוח הכלכלה, קירוב הפריפריה למרכז, הקטנת פערים חברתיים, לימוד מרחוק ועוד, אמר כי במקביל, תנאי הרגולציה צריכים כמובן גם לעודד פיתוח ושכלול התחרות בענף והקטנת הריכוזיות בו. "יעדים אלה אינם תמיד עולים בקנה אחד ולעיתים ישנה סתירה פנימית וכאן נכנס האתגר הרגולטורי, הרגולטור נדרש לגשר בין הדברים ולייצר מדיניות שתשרת באופן מאוזן את שלל היעדים.
"חלק בלתי נפרד מהוודאות הרגולטורית הוא יצירת יציבות בענף.
אנו עובדים קשה בשיתוף פעולה עם מנהלי החברות ובזכות שיתוף הפעולה הזה הצלחנו לייצר יציבות בענף התקשורת בישראל.
אני מקווה שנשיג גם יציבות פוליטית כדי שנוכל לקדם את הרפורמות בענף לטובת הצרכן הישראלי ובהתחשב באינטרסים הכלכליים של המשק הישראלי ובעלי החברות", דבריו.
הצלע השלישית
הצלע השלישית במשולש אטיאס היא הסרת הכשלים הצרכניים בענף התקשורת. "כשאנו מגלים כשלים אנו מנסים לפתור אותם.
ידוע לכל, כי אנו יכולים לפקח על המחירים בסלולר
אולם איננו מחפשים לפקח ואיננו חושבים שזה נכון בשוק מודרני ותחרותי. לא נעשה זאת, כי מבחינתנו זה לחזור אחורה ודווקא לצמצם את התחרותיות של השוק. אלא מאי, לעיתים הצרכן כבול לחברה אחת וכאן נכנס לתמונה הרגולטור. תפקיד הרגולטור הוא לשמש שומר הזכויות של הצרכן. על הצרכן להיות נבון מספיק כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. אולם, הוא צריך לקבל החלטותיו באספקלריה מאירה ותוך שקיפות מלאה מצד הנתונים המוצגים לו.
אנו רואים לנו כחובה, לשחרר את הכבלים מהצרכן ולאפשר לו לבחור את ההתקשרות הנכונה ביותר מבחינתו. אגב, אני מדבר על התחרות בשוק הפרטי, כי למגזר העסקי יש מנופים רבים באמצעותם הוא יכול להגן על עצמו. אין דומה חברה גדולה או בינונית שלה 50 מכשירים, לצרכן שבאמתחתו מכשיר אחד ויחיד. אנו מבינים כי החברות צריכות להתפרנס ועל המנכלים להציג מאזנים נאים והצלחות. ברור לנו כי אף אחד לא עובד בהתנדבות. כפי שאמרתי אנו רוצים לשמור על המשקיעים בישראל ולא רוצים שילכו לרעות בשדות זרים. איננו מקדשים את התחרות כתחרות בשבילנו היא אמצעי ולא מטרה. וכפי שאמרתי בעבר, אנו מקבלים החלטות בתחום בצורה מאוזנת ותוך חשיבה מוקדמת. כי פרי המהירות היא החרטה
ואם בתחרות עסקינן, אני שמח לעמוד היום על הבמה המכובדת הזו, ולומר כי הצלחנו לקדם את המהלך המרכזי בתחום הטלקום - ניידות המספרים. למרות כל הביקורת שהופנתה אלינו ואינני שולל את הצדק שהיה בה. הצבנו תאריך יעד בסוף 2007, ובהסכמת החברות הגענו לתאריך מוסכם. ואנו בטוחים שכולם כולל בזק יעמדו בו
עוד ארוכה הדרך אל האושר - אנו ממשיכים לפעול במטרה לשחרר כבלים צרכניים - ובאמתחתנו מונחות בין היתר, תוכניות לניתוק זיקה בין מכשיר לדקות, שימוע לתוכנית הדקה, בחינת ההתחייבות לשלוש שנים, יצירת שיחה באמצעות כוכבית ועוד.
"חשוב לי לציין, אין לנו כוונה לתחוב את אפנו לכל תוכנית
אך יחד עם זאת, לא נהסס ונפעל בנחישות כפי שפעלנו עד כה, כדי ליישם הלכה למעשה את הכלל - לא צרכת - לא שילמת. בעניין המפעילים הוירטואליים - שכרנו, לא מכבר, את חברת נרה כדי לקבל חוות דעת מסודרת. אל תיטעו - לא סימנו מטרה אליה אנו מכוונים. לנו אין עדיין החלטה וזאת למרות שאף אחד לא מונע מאיתנו להחליט. אך אנו מעדיפים לפעול בשום שכל ובניקיון כפיים, להבין מה טוב לשוק ולצרכנים ולפעול נכון - כפי שאמרו רבותינו - סוף מעשה במחשבה תחילה.
"הניידות כפי שציינתי, קודם לכן, היא אירוע משמעותי בשוק התקשורת. ידוע לי שיש הסבורים כי לא תתקבלנה שתי החלטות משמעותיות בעת ובעונה אחת. אך חשוב לי להבהיר - אנו לא נפעל בצורה דרסטית. אך חשוב שיובן שהשוק הזה מסוגל לעמוד במספר החלטות בעת ובעונה אחת. אני גאה בעובדה שמשרד התקשורת מיצב את עצמו כמשרד צרכני וככזה, הוביל שורה של מהלכים צרכניים שמשפיעים על כל אחד ממשקי הבית בישראל. וכאן המקום להודות לעובדי המשרד בראשות המנכ"ל, מרדכי מרדכי.
"אני גם גאה על כך שבשיתוף פעולה עימכם מנהלי החברות בענף אנו מצעידים את כלכלת ישראל קדימה, לחוד החנית של הכלכלות המודרניות בעולם", דברי השר אריאל אטיאס.
הצלע השנייה
צלע שנייה במשולש אטיאס, היא כאמור, קידום טכנולוגיות חדישות בענף. "קידמנו את טכנולוגיית ה-VOB, אנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת הענקת וי-או-די לחברת יס ולחברות אחרות, והרלוונטי ביותר היום, הוא השימוש בטכנולוגיית ה-ווימקס. ידידיי, אנו בשלבי סיום בגיבוש המדיניות בתחום. נוהגים לומר שישראל תמיד מחקה את מדינות המערב ובמיוחד את ארצות הברית בכל תחום שהוא, קל וחומר כאשר מדובר בטכנולוגיות מענף התקשורת. והנה בתחום זה, דווקא אנו בישראל יכולים להיות החלוץ שלפני המחנה. אנו יכולים להיות החברה הראשונה אשר תכניס את הטכנולוגיה הזו לשימוש. בחכמה, בחשיבה נכונה, אבל בזמן הנכון. ועכשיו זה הזמן הנכון. אנו רוצים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר לשוק. החלטות, שיעוררו את התחרות במגזר הפרטי בשוק הסלולר. אנו מעוניינים למקסם את הפוטנציאל הגלום בתשתית הווימקס שהיא זולה באופן משמעותי ביותר מטכנולוגיות אחרות. בסוף התהליך נקבל החלטות הן לקידום התחרות בסלולר במגזר הפרטי ונספק פתרונות תקשורת לשוק הטלפונייה הנייחת במשקי הבית".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה