האישה קונה - הבעל מסרב לשלם

האם חייב הבעל לשאת בכל הוצאותיה האישיות של בת-זוגו לחיים, גם כשזו אינה עובדת? סוגייה זו העסיקה באחרונה צוות-משפטנים בכירים באוסטריה, עקב תלונות חוזרות ונשנות שהגיעו אל חברי הצוות מבעלים רבים במדינה זו. טענתם המקובלת והנפוצה של הבעלים: הם, פשוט, אינם מסוגלים לשאת בכל ההוצאות הכבדות שכפו עליהם רעיותיהם.

מסתבר, כי השאלה חוזרת ומתעוררת כל אימת שהבעל מגלה, להפתעתו, כי אשתו רכשה אביזר-מותרות, כמו פרווה או יהלום, ללא ידיעתו ובלא להיוועץ עימו לפני מעשה. במקרה כזה נאלץ הבעל, לא אחת, לחרוק שיניים ולהשלים עם "רוע הגזירה", ובלבד שלא להפר את "שלום הבית". אבל, מה עושים, לעזאזל, עם ה"אוברדראפט" הגדל בבנק?

הלבשת חובה

כתב העת האוסטרי, "לייכטעס לעבען" ("חיים קלים"), הנזקק לסוגיה זו בגיליונו האחרון, מגלה כי נוכח ריבוי התלונות בכגון אלה, הוקמה בווינה לשכת-ייעוץ משפטית, שתעמוד לרשות הבעלים, כדי לסייע להם במתן עצה וסעד, כיצד להיחלץ מהסבך שאליו נקלעו. לבעלים הפונים ללשכה מוסבר, כי אם ההוצאה שאליה נקלעה האישה אינה עומדת בשום יחס לרמת ההכנסה של הבעל - אזי רשאי הוא לסרב לפרוע את החשבון.

המשפטנים האוסטרים קובעים כי ,למעשה, חייב בן הזוג - הבעל או האישה - לשאת רק בהוצאות או בחובות הקשורים באחזקתו השוטפת של משק הבית, כמו, למשל, בכל מה שקשור בהלבשת-חובה יומיומית ובצריכת-מזון - וגם אלה רק "במידה הסבירה" לגודל ההכנסות ולא מעבר לתקציב.

לעומת זאת - כך צוות המשפטנים - אם רכשה האשה אביזר-מותרות ונקלעה בשל כך להוצאה שאינה עומדת בשום יחס לרמת ההכנסות של בן-זוגה - תחול חובת התשלום של הקנייה עליה בלבד, גם אם אינה עובדת ומשתכרת.

צוות המשפטנים-היועצים מגלה, כי במקרים רבים גורמת ההוצאה של האישה על אביזר המותרות להפרת שלום הבית, ולא אחת אף מהווה עילה לגירושין בין בני הזוג. מכל מקום, במיקרים לא מעטים מסתבכים הבעלים - בשל קלות הדעת של נשותיהם - באיומים של ההוצאה לפועל ובעיקול-נכסים.

אין בעיות

צוות המשפטנים-היועצים מביאים, כדוגמה, מקרה שבו נתבקשו על-ידי אחד הבעלים לייעץ לו באשר לחובתו לפרוע תשלום מנופח לרופא-שיניים עבור טיפול בשיני רעייתו. הבעל לא יכול היה לעמוד בהוצאה הנכבדה והרופא איים כי יתבע אותו לדין. צוות היועצים הסביר לבעל כי במקרה כזה לא יוכל להמלט מחובתו לפרוע את החשבון, שכן טיפול השיניים, שלו נזקקה האשה, לא היה בבחינת מותרות, אלא נבע מכורח נסיבות בריאותיות טהורות.
ולבסוף, מבהיר צוות היועצים, כי כל אימת ששני בני הזוג משתכרים למחייתם - אין בעיות. במקרה כזה אחראי, מבחינה משפטית, כל בן-זוג להוצאותיו הוא.