תנופת הצמיחה של המשק תימשך בשנים קרובות, אם כי בעוצמה פחותה מזו שבתקופה האחרונה: שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להתייצב ברמה של כ-4.3% בממוצע בתקופת התחזית (2008-2012), בהשוואה לממוצע של כ-5% בתקופה 2004-2007. כך מעלה דוח צוות תמונת המקרו של כלכלת ישראל ועמידות המשק בפני זעזועים, של פורום קיסריה, מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה.
התרחיש גם קובע כי צפויה להימשך הירידה בשיעור האבטלה והירידה החדה ביחס החוב הציבורי לתוצר, מ-87.8% בשנת 2006 ל-71.4% בשנת 2012.
עורכי הדוח מגישים שורת המלצות בתחום כלכלת המשק והמשך הצמיחה. בין ההמלצות העולות מהדוח: קיומו של חוב ציבורי גבוה מדי יחסית לתוצר מחייב להקפיד על משמעת פיסקלית על-מנת לצמצם את פגיעות המשק בפני זעזועים. חברי הצוות מזהירים על כך שללא התקדמות ניכרת בתהליך המדיני, וללא גידול בסעיפי תקציב המדינה תומכי הצמיחה והאצת הרפורמות המבניות, שיעור צמיחת המשק יתייצב על קצב ממוצע של כ 4.3% בשנים הקרובות. מהדוח עולה כי במצב הנוכחי לא נדרשה התערבות של מקבלי ההחלטות בשוק המט"ח. עם זאת הם מדגישים שתנודתיות האינפלציה יוצרת אי-וודאות בפרמטרים כלכליים ופיננסיים, ושהחטאת יעד האינפלציה עלולה לפגוע באמינות המדיניות המוניטרית. חברי הצוות ממליצים לממשלה ולבנק ישראל לשקול שורה של צעדים מוחשיים לחידוד משטר יעד האינפלציה.
חברי הצוות בראשות פרופ' ליאו ליידרמן, מאוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בחרו להתמקד בניתוח סיכונים, שהתממשותם בעתיד עלולה לפגוע בהתפתחות המשק.
עיקרי מסקנות הצוות
* הסיכון העיקרי לתהליך צמיחת המשק: זעזוע משולב. הצוות בחן את ההשלכות הכלכליות של הידרדרות אפשרית במצב הביטחוני וגלישה למיתון עולמי, בדומה להתפתחויות בתחילת שנות ה-2000. לדברי פרופ' ליידרמן "אנו מעריכים כי זעזוע משולב מעין זה הוא איום המקרו העיקרי על המשק בשנים הקרובות. על-רקע הרמה הגבוהה מדי של יחס החוב הציבורי לתוצר, יבלוט התפקיד המכריע של המשמעת הפיסקלית בקביעת מידת עמידותו של המשק בפני הזעזוע המשולב".
* האתגר העיקרי של המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות הוא לתת מענה לצרכים הביטחונים והחברתיים (כולל המלחמה בעוני ושדרוג מערכת החינוך) בד בבד עם המשך תהליך הצמיחה ושמירה על החוסן והיציבות של כלכלת ישראל.
* כדי שהמשק יצמח בקצב מהיר מ-4.3% בממוצע בשנים הקרובות, יידרש גידול בסעיפי תקציב המדינה תומכי צמיחה (כגון השקעות בתשתית ובמו"פ), ו/או התקדמות ניכרת בתהליך המדיני. יתרמו לכך גם האצת הרפורמות המבניות להגברת התחרות במשק, ומתן תמיכה בגידול בשיעור התעסוקה.
* חוסנו ועמידתו של המשק בפני זעזועים עלתה. לדעת פרופ' ליידרמן "בחינת התמודדות המשק והשווקים הפיננסיים עם זעזועי השנה האחרונה: מלחמת לבנון השנייה ושני זעזועים בשווקים הגלובליים, תומכת בדעה שההישגים הכלכליים הגבירו את חוסנו ועמידותו של המשק בפני זעזועים. ואכן, התגובות בשוק ההון ובשוק המט"ח בישראל היו מתונות בהשוואה למדינות אחרות".
* במצב הנוכחי לא נדרשת התערבות בשוק המט"ח. תופעת ייסוף השקל משקפת במידה רבה את הישגי המשק בשנים האחרונות, אך גם את ההתפתחויות בשוקי המטבע בעולם. ברמה המקרו כלכלית, הייסוף הריאלי של השקל מתקיים על-רקע תמהיל מדיניות מאוזן יחסית, והוא מעיד שהעודף בחשבון השוטף גדול מההשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל. ייסוף השקל ביחס לדולר, שהחל להתרחש מהרבע השני של 2006, התבצע מרמת שער חליפין ריאלי נוחה יחסית, שביטאה פיחות ריאלי ניכר בשנות המיתון 2001-2003. על כן, בסדרי הגודל הנוכחיים, לא צפויה פגיעה משמעותית בצמיחת המשק. "בכל מקרה" מציין ליידרמן, "אנו סבורים שבתנאים הנוכחיים, לא נדרשת התערבות ישירה של קובעי המדיניות, למשל על-ידי התערבות בשוק המט"ח".
* תנודתיות האינפלציה והחטאת היעד עלולות ליצור אי-ודאות בפרמטרים פיננסיים וכלכליים ולפגוע באמינות המדינית המוניטרית. חברי הצוות סבורים שבנק ישראל פעל נכון כאשר הפגין גמישות, אך גם זהירות, בקביעת הריבית החודשית. עם זאת, על-רקע התנודתיות הגבוהה של שיעור האינפלציה מומלץ שהממשלה ובנק ישראל ישקלו שורה של צעדים לחידוד משטר יעד האינפלציה, וביניהם: הבהרת פרק הזמן שעליו חל היעד, הארכת אופק יעד האינפלציה מיעד שנתי ליעד על פני טווח ארוך יותר, והדגשת הגדרות מדד המחירים ללא הגורמים התנודתיים.
* כמו כן, מומלץ שבנק ישראל יפרסם באופן סדיר ושקוף את תחזית האינפלציה שלו, כולל התייחסות לשער הריבית שברקע התחזית.
חברי הצוות: יו"ר פרופ' ליאו ליידרמן, אוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים וחברי הצוות ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, שרון גמבשו, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר בתחומי המקרו והנדל"ן גב' ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות אופק, ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי המשנה למנהלת המחלקה במחלקת המחקר של בנק ישראל ונירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה