פיצוי לשוטר שננשך במהלך תפקידו

השוטר שמוליק סלמן תבע את גבריאל חדד בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 17,000 שקל. סלמן נשלח עם מתנדב לעצור את הנתבע שהיה חשוד בעבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפה. לדברי סלמן, חדד הפר מעצר בית וכשהגיע לעצור אותו התנגד ברח מהמקום והוא רדף אחריו. השניים נאבקו וחדד היכה את סלמן בפניו ונשך אותו והוא הובהל לבית חולים שותת דם וקיבל אנטיביוטיקה. סלמן צרף לכתב התביעה את גזר הדין בו הורשע חדד, במסגרת הסדר טיעון, בתקיפתו (עבירה של תקיפת שוטר). לטענתו, סבל ממתח עד לקבלת תוצאות בדיקת דם לגילוי איידס לנוכח העובדה שהנתבע משתמש בסמים. סלמן הציג תמונות של שטף הדם שנגרם לו בעקבות הנשיכה והוסיף שנגרמה לו צלקת.

בכתב ההגנה גילה חדד שהוא חולה אפילפסיה והכחיש את טענותיו של סלמן. לדבריו, סלמן תקף אותו במהלך המעצר כשהתיישב עליו וחנק אותו עם רגליו. "כשהרגשתי שאין לי אוויר נשכתי אותו", אמר. חדד לא הגיש נגד סלמן תלונה למח"ש (מחלקה לחקירת שוטרים).

בדיון בפני השופטת ד"ר איריס ברון-רבינוביץ, שהתקיים לאחרונה, חזר סלמן על דבריו בכתב התביעה והפנה לדוחות הפעולה שכתבו הוא והמתנדב. חדד מצידו השיב שאינו זוכר שנשך את סלמן ושזה חנק אותו ללא סיבה. הוא הזמין לעדות שלושה אנשים שהעידו שהשוטרים הכו אותו למרות שצעקו לעברם שהוא חולה באפילפסיה. העדים הדגישו שלא ראו את חדד נושך את סלמן.

בפסק הדין ציינה השופטת שהרשעת חדד בתקיפת סלמן משמשת ראיה לכאורה בתיק, בהתאם להוראות סעיף 42 א' לפקודת הראיות. "הנתבע לא הוכיח את טענתו כי נאלץ לנשוך את התובע ואני מוצאת שהוא האחראי לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהנשיכה". השופטת חייבה את חדד לשלם לסלמן 2,000 שקל בגין כאב וסבל בתוספת 450 שקל הוצאות משפט. ת.ק: 2822/06.