בקשי-דורון: שפה וצבא הן מסגרות חלשות ובישראל מתנהלים ספרי יוחסין

הרב הראשי לשעבר, הראשון לציון אליהו בקשי דורון, אמר כי בישראל כבר מתנהלים ספרי יוחסין, שמטרתם למנוע התבוללות בעם. בראיון לעלון בתי הכנסת "במחשבה תחילה", אמר הרב כי אומנם נכון שבאופן רשמי לא כותבים היום ספר יוחסין, אבל הוא קיים כמו בכל התפוצות. "נכון שזה היה יותר קל אילו היינו עושים זאת בצורה מסודרת במחשבים של משרד הפנים, אבל זה איננו, ואני גם לא מתפעל מזה".

הוא סיפר כי תמך בזמנו בהשמטת סעיף הלאום מתעודת הזהות. "הרי מעולם לא קידשנו את תעודת הזהות כמסמך ציוני-דתי. זה אחיזת עיניים. הרי בסופו של דבר גם יהודי רפורמי הולך עם תעודת זהות וכתוב שם 'יהודי'", אמר.

בהתייחסו לחוק הנישואים והגירושים אותו הוא מציע לבטל, אמר הרב בקשי-דורון כי נוצר מצב שהדתיים משלים את עצמם שיש עם אחד, ושהם מונעים התבוללות על-ידי החוק, אלא שהמציאות טופחת על פניהם. "אני לא מכיר היום אדם שרוצה להתחתן עם נכריה, ושבגלל שיש חוק נישואין וגירושין בארץ לא יעשה זאת. זה נחוץ כשזה היה בלם, כשזה היה אולי הסמל של מדינה יהודית לפני הרבה שנים, זה אולי הוכיח אז את הצביון היהודי של מדינת ישראל. אבל כמי שישב בבית הדין - ובתוך עמי אני יושב - אני יודע עד כמה, כפי שכתבתי שם, אין הצר שווה בנזק המלך".

הרב בקשי-דורון הסביר כי המציאות היא שיהודים לא-דתיים בזים לחוק הזה, עוקפים אותו ולא מתחשבים בו, "ולצערנו החוק הזה הוא אחד הגורמים לתביעה של כפייה דתית וכדומה, מפני שיש ציבור גדול שרוצה להתחתן ומרגיש שרק החוק הזה מפריע לו, והוא צודק. כמי שישב בבית הדין ראיתי עד כמה מבחינה דתית לא טוב לנו החוק הזה. ואני אומר מתוך ניסיון: אחת הבעיות הקשות שהגיעו אלי כאב בית הדין היא שיש פסולי חיתון, למשל: ממזר שמגיע לגיל עשרים וצריכים לחתן אותו, ואי אפשר. ואז אנו גם מתוך לחצים של תעמולה אנטי-דתית המתבססת על כמה מקרים כאלה וגם מתוך רחמנות על אותו אומלל מנסים למצוא התר. אני חתמתי לא פעם ולא פעמיים על ההתר, כשגילינו שהקידושין של אימו היו בטעות והיו שמה מחללי שבת וכך זה הותר. ואני שאלתי את עצמי - אבל מי חייב אותם להתחתן? כל אנשי הקיבוצים שמלכתחילה לא מקבלים עליהם את דיני האישות ולא אכפת להם אם אשת איש תבגוד - מי מחייב אותם להתחתן? מפורש שרק החוק מחייב אותם, החוק יוצר את כל הבעיות האלה של הממזרות. שהרי אישה גם אם לא נישאה בחופה וקידושין היא יהודיה כשרה וילדיה יהודים כשרים. זה אומנם לא טוב ואסור, אבל זה יותר טוב מאשר לכפות עליה להיות אשת-איש ואחר כך לאסור אותה. ואני לא מדבר על מקרה אחד או שניים".

עוד הוסיף כי "רוב החילונים לא רוצים בקידושין האלה ולא מאמינים בזה, אבל הם חייבים להתחתן בארץ ומחייבים אותם להתחתן כדת. וכך גם יש לנו מערכה קשה ביותר בנושא הגיור בארץ". הרב בקשי-דורון אמר כי בישראל של היום יש גיורים בפיקציות, ולמרות שהוא תומך באופן עקרוני בהקלות בגיור, "ברגע שמתחילים להקל בזה אז אנו רואים שיש בתוכנו כאלו שגיירו אותם ולא רק שהם מיסיונרים שהכנסנו אותם פנימה, אלא הם שונאי ישראל. זו טעות לחשוב שאם מקילים בגיור אז זה מפחית את סכנת ההתבוללות. זה בדיוק הפוך - דווקא אז ההתבוללות הרבה יותר גדולה. ולדוגמה, בחו"ל ההתבוללות זו בעיית הבעיות. יש קהילות בחו"ל שמתמודדות עם התבוללות שמגיעה ל-80%, ויש רבנים שראו את הנולד בקהילות בדרום-אמריקה שעשו תקנה שלא מגיירים יותר. לא רק שלא הקלו בגיור אלא יש תקנה אצל החלבים בארגנטינה וברזיל שלא מקבלים גרים. כולם הסכימו שאם נקבל יהיה סחף ותהיה התבוללות והם קיבלו את זה. כך לא נוצר סחף בו גם מי שלא רוצה להתגייר מתגייר. אומנם התקנה אומרת שמי שבכל זאת רוצה להתגייר שולחים אותו לארץ ישראל, וראיתי דברים כאלו גם היום".

לשאלה האם קיים הבדל בין ההתבוללות בחו"ל להתבוללות בארץ, השיב כי "פעם חשבו לומר שיש הבדל כי יש כאן מסגרת, שפה וצבא ובלאו הכי כולם יהיו יהודים. היום אנו רואים שמסגרות אלו חלשות ולא מספיקות".

חוקים דתיים גורמים לריחוק

הרב הראשי לשעבר אמר כי הוא מתנגד להפרדת הדת מהמדינה. "איך תיראה מדינת ישראל אם נפריד בין הדת למדינה?", היקשה, "לא אנו צריכים את זה, אלא המדינה צריכה את זה. האחרון שבחילונים צריך פה מדינה יהודית, ולכן אנחנו צריכים לרחם עליהם ולסבול ולהתפשר במה שאפשר מפני שיש לנו אחריות לכלל ישראל". הסיפא של דבריו התייחסה להתנגדותו לחקיקה דתית. לדבריו, "עד היום הבינו שכדי ליצור כאן מדינה יהודית צריך את כוח החוק ואת סמכות המדינה בנושאים כמו שבת וכדומה. מצד אחד זה לא מעשי – ישנו הנושא של קידושין שפעם קצת שמר עלינו מהתבוללות, אבל היום זה כבר לא מעשי. ומצד שני - זה הרחיק אותנו מיהודים רבים, והרחיק את היהדות מהיהודים. אנשים רואים שאנו צריכים לשמור על היהדות דרך הכוח הפוליטי וזה יצר, כצעד שכנגד, שנאה וקיטוב וריחוק. אני חושב שלקרב יהודים זה הרבה יותר חשוב מאשר החסות החוקית, ולכן אני אומר כך: היות ואתה לוקח חוק ופועל דרך הכפייה אתה מרחיק את אותו יהודי – הוא מתחתן, אבל מצד שני מקלל אותך. אני חושב שכמה שאנחנו פחות נכפה, כך יהודים מרצונם הטוב יתקרבו. החוק של נישואים אזרחיים או החוק של שמירת שבת בכפייה, נכון שהם חשובים כשלעצמם, אבל זה גורם גדול לריחוק. יש כיום אחוזים הולכים וגדלים של יהודים שלא מתחתנים ברבנות מתוך עיקרון, וזה בגלל שחייבנו אותם. לעומת זאת, בברית מילה לא חייבנו אותם ובכל זאת רובם ככולם עושים את זה".

שחיתות איומה במועצות דתיות

בהתייחסו למועצות הדתיות, הביע הרב בקשי-דורון תמיכה בקיומן, אך בה-בעת מתח ביקורת חריפה על אופן התנהלותן הפוליטי, המביא לדבריו לשחיתות איומה. "מועצות דתיות במתכונת של היום, שהכל רק בצורה פוליטית, שהמועצה הדתית בנויה לפי העיריה ולפי הכוח הפוליטי ושכל שירותי הדת עוברים רק דרך המסננת הפוליטית ולפי הממסד הפוליטי – זה הביא לשחיתות איומה וזה מתבקש מאליו.

הוא אמר כי 90% מכספי המועצות הדתיות משועבד לחובות והאשים בכך את המפד"ל, שהביאה לכך שהסטטוס של יושב-ראש מועצה דתית יהיה כשל ראש עיר, ושל סגן ראש מועצה כשל סגן ראש עיר. "לראש עיר יש משכורת של נבחר ציבור, שהחוק קבע שאחרי שמונה שנים יש לו פנסיה מלאה כיון שאחרת אדם לא ילך להיות ראש עיר, אבל במועצות הדתיות הם אינם נבחרים אלא ממונים, ולמרות זאת לאחר שמונה שנים יש להם פנסיה כשל נבחר ציבור. במשך השנים נוצר הנוהג שבו כל שמונה שנים מתחלף יו"ר מועצה דתית. אתה היית שמונה שנים ועכשיו אתה זכאי לפנסיה, תפנה עכשיו את הכסא לאחרים שגם הם ייהנו... וכך נוצר המצב שלכל מועצה יש ארבעה חמישה פנסיונרים כאלו, וזה על-חשבון כסף שהמדינה נותנת לשירותים דתיים, לרבנים, למקוואות וכו'. 80% הולך לעסקני המפד"ל. וגם שס, כאשר נכנסו למועצות הדתיות, אימצו נוהג זה. ואני יודע שעלות הקמת מקווה היא לכל היותר 200,000 דולר. אתה יושב ורואה ועיניך כלות – המדינה מזרימה מספיק כסף לשירותי הדת והכסף מתבזבז על פוליטיקה במועצות הדתיות. זה דבר איום ונורא", דברי הרב אליהו בקשי-דורון.