שר הביטחון: לא נרחיב אפליית חוק טל

נדחתה דרישת בחורי ישיבות "שתורתם אמנותם" לבטל תקנה המונעת יציאתם לחו"ל בתקופת החופשה "בין הזמנים". העותרים, שני בחורי ישיבות, דובי גוטמן ואהרון דפתמן, טענו כי התקנה, הקובעת הגבלות קשות על יציאה לחו"ל בתקופת החופשה המרוכזת של הישיבות המכונה "בין הזמנים", מהווה פגיעה ב"זכות לתנועה" עפ"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

שר הביטחון פרץ טען באמצעות בא כוחו עו"ד אבי ליכט כי אומנם בית המשפט לא פסל את חוק טל - ההסדר של "תורתו אמנותו", אך הוא כן קבע כי מדובר בחוק מפלה ופוגע בכבוד האדם של אחרים". שר הביטחון הוסיף כי "יש לראות את חוק טל כמיטיב עם בני הישיבות לעומת אחרים. בראייה כוללת אין לקבל עתירה המבקשת להרחיב אפליה זו", טען.

שופטי בג"צ, ארבל, רובינשטיין וג'ובראן, דחו את העתירה. בהחלטה כתב השופט רובינשטיין כי מדובר בעתירה "הבאה חזיתית אל מול הסוגיה המדממת תדיר, ושאינה מגלידה, של שירותם של בני ישיבות בצה"ל. סוגיה זו היא היא שביסוד חוק דחיית השירות, שניסה - לפי המלצותיה של ועדת טל - לבקש איזון במעין (באין מנוס) ריבוע העיגול".

"אין בר דעת שיוכל לומר כי אין כל הפלייה בהסדרים הקיימים לבני הישיבות", כתב רובינשטיין ואף ציטט את דברי מי שהיה נשיא בית המשפט העליון ברק, "בעוד שמרבית בני החברה מחויבים בשירות צבאי מלא וממושך, תוך סיכון לעתים של היקר מכל, לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ניתנת האפשרות להשתחרר משירות זה. מצב זה פוגע בשויון הבסיסי והאלמנטרי ביותר שבין בני החברה...".

רובינשטיין סקר בהחלטה בהרחבה את תולדתו של חוק טל מבית היוצר של ועדת טל. זו "קמה בקיץ תשנ"ט בעקבות ההתפתחויות השיפוטיות בעתירות שטענו נגד הסדר 'תורתו אומנותו', שסופו דחיה עד כדי פטור מלא משירות, ללא הגבלה מספרית... בעניין האחרון נאמר 'ההשלכות החברתיות של ההסדר הן מרחיקות לכת: נוצר קרע עמוק בחברה הישראלית, תוך תחושה הולכת וגוברת של חוסר שויון'".

הוועדה, לדבריו,"דנה בשאלה הערכית הנוגעת להסדר 'תורתו אומנותו' אך לא הכריעה בה. ערך הגיוס לצבא והנשיאה בעול הביטחון הינו ערך העומד בפני עצמו וחשוב ביותר להגנת ביטחונה של מדינת ישראל ולהמשך קיומו של העם היהודי בכלל. הגיוס לצבא חשוב כערך השומר על אחדות העם. קשה על-רקע זה לקבל מצב בו אוכלוסיה שלמה מקבלת דחית גיוס בלתי מוגבלת בזמן שכמוה כפטור מלא מהגיוס. זאת ועוד, עצם אי הנשיאה בנטל על-ידי חלק מן הציבור פוגע בהכרח בנכונות הציבור לשאת את הנטל על שכמו ובכך עלול לפגוע בחוסנה ובאחדותה של החברה הישראלית. יחד עם זאת, אין להתעלם - וגדולתה של מדינה דמוקרטית נמדדת גם במידת אורך רוח ובהבנה לצרכי אחרים - מקיומה של החברה החרדית, אשר אורח חייה שונה ונפרד ואשר עוסקת, על-פי מורשה הסטורית של אלפים בשנים, במסירות נפש, בלימוד התורה, מתוך ראיה אידאולוגית ומודעות דתית שיש בכך משום הכרח לקיומו של העם היהודי כולו. אוכלוסיה זו שונה באורח חייה, בחינוך שמקנה לבניה ובחשיבתה הערכית - עד שיש לאבחן אותה מכל ציבור אחר של לומדים. אוכלוסיה זו גם מנהלת מזה עשרות בשנים את חייה בצילו של הסדר דחית הגיוס".

לא ניתן להגיע להסכמה בדבר הכרעה ערכית

בסופו של דבר, "הוועדה מצאה, כי לא ניתן להגיע להסכמה בדבר הכרעה ערכית. התפיסות המוצגות על-ידי הגורמים משני צדי הקשת בכל הנוגע להסדר 'תורתו אומנותו' הן כה מנוגדות, עד כי נראה שהכרעה ביניהן תביא לניפוץ המרקם בתוכו הן מתקימות. הפתרון, איפוא, לא יוכל להיות במישור הערכי הטהור, אלא במציאת הפתרון הישים והמעשי ביותר".

רובינשטיין ציין כי הייתה מחלוקת בוועדה באשר להסדר הראוי בין אלו "המזוהים עם עולם הישיבות והשקפת עולמן", לאלו ש"אף שקיבלו כי לימוד תורה מהווה ערך נעלה ביהדות, סברו שניתן לשלבו עם נשיאה בעול הביטחון, וראו בהפלייה בין הנושאים בעול זה ובין שאינם נושאים בו בעיה מוסרית קשה". "הצעת חוק טל באה איפוא מתוך השתכנעותם של אלה האחרונים בצורך, גם מבחינת צה"ל, למצוא הסדר שאינו פתרון כפוי, וכן שהבעיה בעיקרה היא חברתית-ביטחונית. סוף דבר, הוצע ההסדר שבחוק טל", כתב.

סוגיית ההיתר לצאת לחו"ל לא נמצאה בחוק טל, ציין רובינשטין ולכן "יש להביט אל הנושא כולו במבט רחב ע"פ תכליתו של חוק דחיית שירות... ויש לראות את סעיף 43 לחוק שירות ביטחון כחל על בני ישיבות".

רובינשטיין: "בהגבלת היציאה לחו"ל אין דופי"

בהגבלת היציאה לחו"ל אין דופי, קבע השופט רובינשטיין, "כשם שנקבעה לסטודנטים מן העתודה האקדמית, למשל. מהותית היא הובנה גם על-ידי הנציג החרדי בוועדה המיוחדת והוא הגן עליה. לא ראינו כי עוררה קושי בגופים המייצגים את עולם הישיבות והביקורת עליה נמתחה דווקא מהכיוון המבקש לצמצם את היציאה לחו"ל ולא להיפך".

הוא הוסיף כי המדינה בהודעתה התחייבה לסייע בכל הקשיים הבירוקרטיים למתן אישורים מיוחדים ליציאה כאשר הדבר נדרש. "רשמנו לפנינו את הודעת בא כוח שר הביטחון כי המדיניות היא שככל הנחוץ ייבדקו פניות לפי תקנה 7(ב) ויאושרו בקשות לחו"ל בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו לתקופות החורגות מתקנה 7 (א) לעניין זה פשיטא כי ייתכנו אירועים אישים ומשפחתיים המצדיקים אישור. והואיל וייתכנו עיכובים מנהליים - בלשון פשוטה, בירוקרטיים (בא כוח המדינה אישית נדרש אליהם במקרים מסוימים, כנמסר על-ידי העותרים בהגינותם כדי לסייע) - יש מקום להסרתם ככל האפשר של קשיים כאלה במקרים המתאימים, שהם כמובן החריג".

רובינשטיין חתם את דבריו:"מדינת ישראל, בדומה לתקופות אחרות בהיסטוריה היהודית, סובלת סבל עמוק ממחלוקות פנימיות, המאיימות עליה אולי יותר מסכנות קיומיות חיצוניות. חוק טל ניסה - מתוך תקוה גדולה ובמאמץ רב, ולא נוכל לומר עדיין עד כמה בהצלחה - ליצור איזון בין מגמות ערכיות מנוגדות, שביסודן פער אנושי העלול להיות הרה תוצאות של חיים ומוות. ועל כן גם התומכים באופן ערכי ומובהק בלימוד התורה כעמוד תווך מתמיד, ואני בתוכם, אינם יכולים בהגינות ליתן ידם להרחבת הפריבילגיות למי שאינו משרת. בין על-פי הניתוח המשפטי בין במישור הערכי, אין לראות דופי בתקנה 7 כמות שהיא; אין מקום להרחבת אי השויון".