מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס אמר במהלך כינוס לשכת המבקרים הפנימיים בישראל שנערך בירושלים
(13.6.07), כי כוחו של השילטון המרכזי רב מאוד ביחס לכוחו של מוסד המבקר. עומדים לרשותו אמצעי הסברה נרחבים, "משוררי חצר" עובדים עבורו, ואלה עוברים מתחנה לתחנה ומאתר לאתר כדי להכפיש את מוסד הביקורת, ולעשות זילות של מוסד הביקורת. המבקר לא נקב בשמו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אולמם מדבריו השתמע כי הוא מכוון לאולמרט ולכתבי ופרשני החצר הפועלים עבורו.
לינדנשטראוס אמר, כי חסידי הקשר הון-שלטון חוששים מהוצאת עטיני ההון של המדינה. משום כך הם מתנגדים לביקורת ומנסים לחסום אותה. לדבריו, ניסיונות אלה מקטינים את האמון של הציבור בסיכויי הביקורת להביא לשינוי, מערערים את יסודות הדמוקרטיה ומאיינים את ערכיה. עם זאת הדגיש, כי כל אותם אלה שמנסים לגמד את כוחה של הביקורת ואפילו לאיינה, אנו נפנה אותם לאמירה המפורסמת: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, הדגיש את הצורך להעביר את הביקורת על ממשרדי הממשלה לידי משרדי רואי חשבון חיצוניים. לדבריו, כאשר מוציאים את הביקורת למשרדים חיצוניים ורואי חשבון חיצוניים חותמים חתימה חיצונית, פוחת הסיכוי ששר יצליח לכופף ידיים לחשב בכללי. זליכה התייחס לניסיונו האישי באומרו: אני לא רוצה שאלה שיבואו אחרי יעברו את החוויות שנאלצתי אני לעבור.
חבר הכנסת רן כהן, חבר הוועדת לביקורת המדינה, אמר בכנס, כי השחיתות הפוליטית בארץ הגיעה לדרגת שיא במסגרתה שרים מעורבים במינוי פקידות. בעבר, לדבריו, נהוג היה להתערב במינויים בכירים, אולם היום פוליטיקאים מתערבים גם במינויים זוטרים כדי שיוכלו בבוא העת לזכות בתמיכה פוליטית מצד הגורמים להם סייעו.
נשיא לשכת המבקרים, שלמה קלדרון, אמר: "אני מקווה שנצליח להביא למינוי מבקר פנימי לצה"ל כי אי אפשר אחרת. התחילו בכך לפני 15 שנה. לו מונה כבר אז מבקר לצה"ל, התמונה שראינו אחרי מלחמת לבנון היתה אחרת.
מנכ"ל הלשכה, בני בוים, מסר כי הנושא שעומד כעת במרכז פעילות הלשכה הוא קידום הצעת חוק המוסיפה לחוק הביקורת הפנימית שנחקק בשנת 1992. הלשכה מבקשת שהעיסוק בביקורת פנימית יוכר כמקצוע על-פי חוק, שכל המבקש לעסוק בו נדרש לעבור הסמכה ולקבל רישיון. סעיף אחר בחוק מעניק חיסיון לעובד המתלונן על שחיתות במקום עבודתו. לפי אותו סעיף, העובד ידווח על השחיתות למבקר הפנימי וזה מצדו ישמור על חיסיון מוחלט באשר לזהות המתלונן, על-מנת למנוע מקרים של התנכלויות.
לדברי בוים, בכנסת הנוכחית הונחו שלוש הצעות חוק נפרדות בנושא, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ואסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה