רוזה וגולדה ממציאות מחדש את הנשיות

רבים לא יודעים זאת, אבל גולדה ואני איננו רק בטטות שאוכלות בטטות ותו לא. למעשה, מגע ידינו מורגש היטב בנקודות מפתח לאורך ההיסטוריה של ההעצמה הנשית (גולדה: מי, אתם חושבים, החליט שבטטה זה נקבה ולא זכר?!). פעם, כשסיקרנו ל-rest בית קפה בגדה השמאלית, פגשנו צעירה מבטיחה בשם סימון דה בובאר. זרקנו לה: "תגידי - פמיניזם - מה דעתך?". אחר כך היא לקחה על זה קרדיט, אבל זה לא הטריד אותנו (ג: מה שכן הטריד היה הגמד הזה שהיא התפשרה עליו. מה כבר ייצא ממנו?). בתקופה שגולדה עוד היתה מעשנת, היא הציתה לעצמה יום אחד את החזיה. אתם לא תאמינו איזה טרנד נהיה מזה.

לכן שמחנו לבוא ולהתרשם מהמשך המפעל הפמיניסטי המשגשג - תפריט הקיץ החדש של מסעדת קום איל פו שבנמל תל אביב. המותג קום איל פו החל כחנות בגדים והיום הוא 'בית בנמל' - מתחם שלם של עשייה נשית, שנמצאת בו גם מסעדה עליה מנצחת השפית הדסה וולף. אנחנו, שבשנות התשעים הקמנו את הספייס גירלז, וכל כולנו גירל פאוור, מפרגנות (ג: כן, כן, היינו צריכות ללהק את ספורטי ספייס אחרת). התפריט החדש מציע מנות בריאות, שמשחקות עם קור וחום - וטעים טעים.

הגלים ליוו אותנו כשהתיישבו לאכול, כמו גם קוקטייל אבטיח (28 שקל) לפתיחה מרעננת. בזמן העיון בתפריט מוגש לשולחנות מיני סלט עדשים שחורות עם סלק על מצע של קולורבי ויוגורט, שהנעים את הקריאה. למנות ראשונות הזמנו אנטיפסטי (45 שקל) וסביצ'ה דג ים (48 שקל). נהנינו במיוחד מהחציל הקלוי במנת האנטיפסטי, שנאמנה לרוח הבריאה והטעימה של התפריט החדש. הסביצ'ה, מנה נדיבה בגודלה, שייכת לתפריט הוותיק ואנחנו ממש שמחות שהיא שרדה את המעבר. היא מעולה.

כמנת ביניים, הזמנו רביולי פטריות וגבינות בשמנת רוקט ופרמזן (54 שקל). מכיוון שידענו שיש עוד עיקריות לפנינו, ביקשו מנה מוקטנת. במטבח אמרו "נגיש לכן מנה רגילה, אתן לא חייבות לגמור". אבל אתם מכירים אותנו - כשטעים לנו, אנחנו גומרות (ג: זה מזכיר לי אירוע פמיניסטי חשוב מאוד...).

בעיקריות, לא תמצאו אנטריקוט מדמם, כי אם מנות נשיות יותר שמתאימות גם לגברים שבטוחים במיניותם (ג: לכאן או לכאן). אנחנו הזמנו פילה דג (89 שקל) ועוף בקארי ירוק (72 שקל). הדג, טעים ועדין, הגיע על עדשים שחורות, שעועית ירוקה ותרד עם יוגורט וסומק. העוף מלווה בשעועית ירוקה ובוק צ'וי עם אורז בסמטי. הוויכוח שנסוב בשולחן על מה יותר טעים - העוף או הרוטב, הזכיר לי את הוויכוחים עם ברברה סטרייסנד מי מאיתנו היתה ההשראה לינטל. הארוחה כולה לוותה גם בקראף (ג: ועוד קראף) של יין הבית (39 שקל הקראף).

כמו אז, בשנות השבעים, כשהיה צריך למרוד בגל הפמיניזם הישן, החלטנו להשחית את כל הבריאות הזו עם קינוח שוקולד מושחת (60 שקל). מגש ועליו כל טוב הגיע לשולחן: קרפ שוקולד חם, פאי קרמל, פרי ושני משקאות שוקולד אלכוהולי חם. גולדה, כמה מפתיע, שכחה את המושג 'אחוות נשים' ושלקה את שני המשקאות בזה אחר זה (ג: שנים של דיכוי). אספרסו כפול (10 שקל) וחליטות תה צמחים (16 שקל) סיימו את העבודה כהלכה.

צעדנו לנו בנמל, הרהרנו במהפכה שהביאה לעולם מנות ייחודיות וכה Comme il faut והעלנו עוד רגעי שיא בהיסטוריה, כמו אז כשכתבנו את הדמות של אלקסיס. שלא לדבר על הישיבות שגולדה היתה עורכת עם גולדה (ג: אמרתי לה, גולדה צאי מהמטבחון).