אבריל לאבין נפלה מהסקייטבורד

אירוניה ומוזיקת פופ ממוסחרת הם שני מרכיבים שייתכן שלא נועדו להיזרק לאותו קוקטייל.

קחו לדוגמא את האלבום החדש של אבריל לאבין, The Best Damn Thing. הסינגל Girlfriend, למשל, הוא חטיף פופ-פאנק חצוף, בו אבריל משחקת את תפקיד הביץ' שגוזלת לכל הסובבות אותה את החבר, ולו רק כי היא יכולה.

בתור אחת שבעברה הטינאייג'רי גזלה חבר או שניים מאחרות, חשבתי שאבריל תצליח להצית בי מחדש את אותה רוח נעורים מרדנית. כדי לחדד את המסר, המקצב של השיר מזכיר מאוד את

"גירלפרנד" הוא אחד משישה שירים באלבום שעליהם אחראי לוק גוטוולד, מי שהיה אדריכל ההצלחה המסחררת של הסינגלים של קלי קלארקסון. ההפקה של גוטוולד שמה דגש על צלילים סינטתיים המולבשים על כלי נגינה, שילוב של אלקטרוניקה ומקצבי תופים בלייב, אותם מספקים הפעם קליברים לא קטנים: טראביס ברקר מבלינק 182, סטיבו מ-Sum 41, והמיתוס המהלך ג'וש פריס, שמנגן בין היתר עם ה-Vandals ו-A Perfect Circle.

מבין ארבעת המפיקים השונים שהופקדו על האלבום הנוכחי של אבריל, גוטוולד הוא היחיד שהתוצרים שלו מצליחים לבלוט. אך אותם אלמנטים שיהפכו את הטרקים שלו להצלחות מסחריות הם אלה שמוצצים את וייב הרוקנ'רול מתוך החומרים, ויורקים אותם לרצפת חדר העריכה.

אולי דווקא הבלבול הקריאטיבי שנוצר מהעבודה עם ארבעה מפיקים שונים הוביל לשגיאות מביכות במיוחד, כמו הניסיון של אבריל להביא אותה בראפ בשירים כמו The Best Damn Thing ו-I Don't Have to Try. איך לומר זאת בצורה מנומסת שלא תביא לכך שמועדון המעריצות של אבריל תסקול אותי למוות בכוכבים וגולגולות? ניסיונותיה של לאבין לעשות ראפ מזוויעים בערך כמו אלה של רובי וויליאמס ו-ונילה אייס גם יחד.

לצד השירים החזקים יותר, יש בלדות נוגות ואיטיות שגוררות את אבריל מטה, חזרה לבור ללא תחתית של חומרי פופ לעוסים וממוחזרים. נראה שאחרי שפתרה את תסביכי הנעורים שלה בשני האלבומים הקודמים והתחתנה עם דרק וויבלי מ-Sum 41, לא נותר ללאבין אלא לשגר מבטים מצועפים ולהתעלל בנו עם שירי סלואו שכאילו נכתבו במיוחד בשביל מסיבת כיתה דביקה. מה שבאמת עצוב כאן הוא שהאלבום הזה הגיע למקום הראשון במצעדים האמריקניים.

אם פעם, באלבומים כמו Under My Skin ו-Let Go עוד קיבלנו מאבריל זעם, שובבות ותסכול תיכוניסטי חינני, כעת קיבלנו בעיקר דיסק בינוני, שסביר להניח שישמש כפסקול לאינספור רגעים מרגשים בחטיבות ביניים באזור השרון. אם האלבום הנוכחי מוכיח משהו, זה שאבריל מעולם לא היתה התשובה של הרוק לבריטני או לכריסטינה - היא פשוט חיכתה לתורה על אותו פס ייצור, ובינתיים גרמה לאלפי ילדות ברחבי העולם ללמוד לקשור עניבה.