רק 15% מאנשי העשירון התחתון מחוברים לרשת

אם אתם קוראים שורות אלו, סביר להניח כי אתם נמנים על העשירון העליון. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק לשליש מהחברים בעשירון התחתון יש מחשב לעומת 86% מקרב העשירון העליון. גם הפער בשימוש באינטרנט גדל: רק 15% מהחברים בעשירון התחתון מחוברים לרשת לעומת 81% מקרב העשירון העליון.

"אנחנו מודעים לבעיות נגישות של אנשים בעלי מוגבלויות ויודעים לתכנן מדיניות הנגשה לאוכלוסיות אלה, אבל כמעט שאין מודעות לבעיית הנגישות של אוכלוסיות מהשכבות החלשות לעולם הווירטואלי הממוחשב. בעיית הנגישות מגדילה את הפערים בין האוכלוסיות המבוססות לחלשות", כך הזהירה (ג', 12.6.07) ד"ר ענת פרוינד, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

ד"ר פרוינד סבורה, כי הבדלים אלה מגדילים עוד יותר את הפערים החברתיים בין העשירונים. "למשל, מה סיכוייו של עולה חדש מאתיופיה בן 70 שבקושי מדבר עברית. מה הסיכוי שלו למצוא באינטרנט את הזכויות המגיעות לו מכוח חוק בריאות? מה הסיכוי שלו למצוא מידע על תרופות חדשות או טיפולים רפואיים חדשים שקיימים בשוק? הכל מכירים את הנתונים, אבל מעט מאוד מודעים לתוצאות החברתיות", ציינה ד"ר פרוינד.

לדבריה, אפילו במוסדות הרווחה, שאמורים לדעת מה הבעיות של השכבות החלשות, יש חוסר מודעות לבעיה זו ובמקרים רבים ישנן לשכות רווחה שפועלות ללא מחשבים וללא חיבור לרשת.

"בישראל אין מדיניות של הנגשה וירטואלית. אחת המטרות של הכנס היא להעלות את המודעות של העובדים הסוציאליים לבעיה זו ולהציע להם פתרונות אפשריים. על המדינה להבין את חשיבות הקהילות הוירטואליות ככלי לסגירת פערים", ציינה ד"ר פרוינד.

ממצאי הסקר -
שימוש, בעלות על מחשב וחיבור לאינטרנט

שיעורי הבעלות על מחשב, חיבור מחשב לאינטרנט ושימוש במחשב עלו במהלך השנים האחרונות. לדוגמה: בשנת 2002 שיעור משקי הבית בהם היה מחשב המחובר לאינטרנט היה נמוך מ-40% ואילו בשנת 2006 הגיע שיעור זה ל-61%.

בשנת 2006, ל-71% יש מחשב בבית (לעומת 67% ב-2005). ל-74% מהיהודים יש מחשב בבית (46% בקרב החרדים, 72% מהיהודים דתיים ומסורתיים ו-82% מהחילוניים), לעומת 55% מהערבים. ל-60% מבעלי ההכנסה הנמוכה יש מחשב בבית, ל-73% מבעלי ההכנסה הבינונית ו-85% מבעלי ההכנסה הגבוה. ל-90% ממשקי הבית בהם לפחות מבוגר אקדמאי אחד יש מחשב בבית לעומת 65% ממשקי הבית בהם אין אף מבוגר אקדמאי. מבין אלו שיש בביתם מחשב ל-86% יש חיבור לאינטרנט, (לעומת 81% ב-2005).

44% חילוניים

7% מאוכלוסיית היהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"חרדים", 10% "דתיים", 14% "מסורתיים-דתיים", 25% "מסורתיים-לא דתיים", ו-44% מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים". 6% מבני דתות אחרות בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"דתיים מאוד", 44% כ"דתיים", 25% "לא כל כך דתיים", ו-25% מגדירים עצמם כ"לא דתיים".

7% מהחרדיות שירתו בצה"ל

58% מכלל האוכלוסיה היהודית בני 20 ומעלה דיווחו כי שירתו בצה"ל: 76% מהגברים ו-40% מהנשים. 87% מבין הגברים הדתיים דיווחו ששירתו בצה"ל, 80% מבין הגברים החילוניים, 85% מהמסורתיים ושליש (32%) מבין הגברים החרדים. 59% מהנשים החילוניות דיווחו ששירתו בצה"ל, 38% מהמסורתיות, 17% מהדתיות, ו-7% מקרב הנשים החרדיות. 7% מכלל הנשים היהודיות דיווחו ששירתו בשירות לאומי: 36% מהנשים הדתיות, 8% מהמסורתיות, 10% מהנשים החרדיות, ו-3% מהחילוניות.

יהודים מתנדבים פי 2 מערבים

14% מהאוכלוסיה הבוגרת עוסקים בהתנדבות, מהם 61% מתנדבים במסגרת ארגון. מכלל המתנדבים, למעלה ממחצית (51%) מתנדבים, בממוצע, עד 10 שעות בחודש, 4% מתנדבים למעלה מ-50 שעות בחודש. יהודים ואחרים מתנדבים יותר מערבים (16% לעומת 7%). בקרב היהודים: 38% מהחרדים מתנדבים, 25% מהדתיים ו- 13% מהמסורתיים והחילונים. 20% מהאוכלוסיה הבוגרת השתתפו בחוגים (ספורט, מלאכת יד, מחשבים ודומה).

בקרב אלו העוסקים בפנאי (השתתפות בחוגים, התנדבות ויציאה לנופש), שיעור שביעות הרצון מגיע ל-91% לעומת 83% בקרב כלל האוכלוסיה. 59% מאוכלוסיה הבוגרת יצאו לנופש בשנה האחרונה.

עם אופטימי

מידת האופטימיות נמדדה ע"פ הערכת המרואיינים לגבי חייהם בשנים הקרובות. אופטימיות מיוחסת לאלו שהעריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות.

מידת האופטימיות של האוכלוסיה הבוגרת בישראל נמצאת בטווח העליון של מידת האופטימיות במדינות האירופאיות של ה- OECD. יצוין כי מידת האופטימיות אינה מתואמת עם המצב הכלכלי של המשקים המפותחים.

בישראל: ילידי הארץ ועולים ותיקים יותר אופטימיים מעולי שנות ה-90 ואילך (52% לעומת 48%). השייכים לכוח העבודה אופטימיים יותר (59%) מאלו שאינם שייכים לכוח העבודה (42%).

שיעורי שביעות הרצון מהחיים ומידת האופטימיות יורדים בהתמדה עם הגיל. השינוי ביחס לגיל בולט יותר במידת האופטימיות, החל מ-79% בקרב בני 20-24 ועד 11% בקרב בני 75 ומעלה, לעומת ירידה מתונה בהרבה בשיעורי שביעות הרצון מהחיים.

עם בריא

79% מכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל מגדירים את מצבם הבריאותי כטוב שיעור זה משתנה בין קבוצות שונות באוכלוסיה. תפישת מצב הבריאות שונה בקרב אלו המרוצים מחייהם, 85% מהם הגדירו את מצב בריאותם כטוב לעומת 55% מאלו שלא מרוצים מחייהם.

כשליש מכלל האוכלוסיה הבוגרת (34%) מדווחים על בעיית בריאות או בעיה פיזית כלשהי, ול-68% מתוכם (23% מכלל האוכלוסיה בני 20 ומעלה) בעיה זו מפריעה בתפקוד היומיומי. בעיית בריאות, אם קיימת, מפריעה בתפקוד היומיומי לבעלי הכנסה נמוכה לנפש בשיעורים גבוהים יותר (78%) מאשר לבעלי הכנסה גבוהה לנפש (49%).

שביעות רצון כללית מהחיים

83% מכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל, בני 20 ומעלה, מרוצים מחייהם. שיעור שביעות הרצון של האוכלוסיה בישראל, דומה לשיעור שביעות הרצון במדינות ה- OECD. במדינות המפותחות, שיעור זה נע בין 80 ל-95 אחוזים, ללא קשר הדוק לרמת התוצר המקומי הגולמי לנפש.

שיעור שביעות הרצון מהחיים עולה עם ההשכלה ועם ההכנסה: בקרב חסרי השכלה או בעלי השכלה נמוכה השיעור (78%) נמוך יותר מאשר בקרב בעלי תעודת בגרות (86%), תעודה על-תיכונית (84%) או תעודה אקדמית (90%).

באשר להכנסה: אצל הגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש נמוכה השיעור עומד על 77%, לעומת 85% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית ו-91% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה.

שביעות רצון מהמצב הכלכלי

53% מהאוכלוסיה הבוגרת מרוצה ממצבה הכלכלי (עלייה ביחס לשנים הקודמות, 50% ב-2005 ו-47% ב-2004).

57% מהאוכלוסיה בגילים 65 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי, 58% מהאוכלוסיה הצעירה בגילים 24-20, ושיעור נמוך יותר – 50% מהאוכלוסיה בגילים 64-25. רמת שביעות הרצון מהמצב הכלכלית יורדת בהתאם לירידה בהכנסה לנפש, 78% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה מרוצים ממצבם הכלכלי לעומת, 54% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית, ו- 35% הגרים במשקי בית בהם ההכנסה החודשית לנפש נמוכה.

50% מרוצים מהחיים וגם מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם.

44% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות (ב-2005 היה 40%), שליש (33%) חושבים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-12% חושבים כי מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב (11% לא ידעו להשיב).

שיעור המעריכים כי בשנים הקרובות מצבם הכלכלי ישתפר יורד עם הגיל: 75% מבני 24-20, 58% מבני 44-25, 28% מבני 64-45, ורק 8% מבני 65 ומעלה.

55% מהאוכלוסיה מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית (למזון, לחשמל לטלפון וכד'). היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה במיוחד בגילים 65 ומעלה (65%) ובגילים 20-24, (63%). בקרב האוכלוסיה בגילים 64-25 רק 51% מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית. היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה יותר בקרב היהודים, 58%, בהשוואה ל-36% בקרב הערבים.

שביעות רצון מהכנסה ומעבודה

84% מכלל המועסקים מרוצים מעבודתם. נשים מרוצות יותר מגברים, 86% לעומת 82%. באוכלוסיה היהודית 86% מרוצים מעבודתם, לעומת 71% מהאוכלוסיה הערבית. שביעות הרצון מהעבודה עולה ככל שההשכלה גבוהה יותר – 89% מבעלי תעודה אקדמית, 85% מבעלי תעודה על-תיכונית, 84% מבעלי תעודת בגרות ו-77% מבין אלה שאין להם תעודה כלשהי.

ל-83% מהמועסקים אין חשש או קיים חשש קטן לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה, רק ל-4% קיים חשש גדול מאוד לאבד את מקום עבודתם. 51% מעריכים כי אם יאבדו את מקום העבודה, יש להם סיכוי טוב או טוב מאוד למצוא עבודה ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות.

מעל מחצית מהמועסקים (53%) מרוצים מההכנסה, בעוד ש-84% מרוצים מהעבודה. 76% מהשייכים לכוח העבודה ירצו לעבוד, גם אם מבחינה כלכלית, היו יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד כלל.

שליש חשים בדידות

94% מהאוכלוסיה מרוצים מהקשר עם בני משפחתם. 69% נפגשים עם בני משפחתם (שאינם גרים אתם בדירה) לפחות פעם בשבוע. ל-13% מכלל האוכלוסיה הבוגרת אין חברים.

30% מהאוכלוסיה הבוגרת חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם: נשים יותר מגברים (37% לעומת 24%), בני 65 ומעלה יותר מבני 64 ומטה (42% לעומת 28%), ערבים יותר מיהודים ואחרים (38% לעומת 29%) גרושים (49%) ואלמנים (59%) יותר מנשואים (26%) ורווקים (32%), עולי שנות ה-90 יותר מעולים ותיקים וילידי הארץ (34% לעומת 28%), הגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש נמוכה, יותר מהגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה (38% לעומת 29%).

ל-11% מכלל האוכלוסיה אין אנשים שעליהם יוכלו לסמוך בשעת משבר או מצוקה: לגברים יותר מנשים (12% לעומת 10%), לבני 65 ומעלה יותר מבני 64 ומטה (14% לעומת 10%) ולבעלי הכנסה חודשית לנפש נמוכה, יותר מבעלי הכנסה חודשית לנפש גבוהה (16% לעומת 6%). גרושים (17%) ואלמנים (14%) יותר מנשואים (11%) ורווקים (7%).