המחיר הוזל ומספר הנוסעים צמח

לראשונה מאז החלה הרפורמה בתחבורה הציבורית בישראל, מתפרסמים נתונים על תוצאותיה המוצלחות. על הרפורמה, הפותחת את שוק התחבורה הציבורית גם לחברות אוטובוסים חדשות, החליטה ממשלת ישראל ב-8 בינואר 1997. מן הנתונים עולה כי מאז תחילת יישום הרפורמה חלה ירידה של יותר מ-50% בתעריפי התחבורה הציבורית ועלייה של עד 109% במספר הנוסעים בה.

בין הנתונים הללו ניתן להציג שתי דוגמאות מרכזיות בתחום התעריפים ובכמות המשתמשים בתחבורה הציבורית מאז תחילת הרפורמה:

* הנוסעים בחברת קונקס קיבלו בממוצע מחיר נמוך ב-50% בקווי אשדוד וב-40% בקווי טבריה. הנוסעים בחברת מטרופולין בקו באר שבע - תל אביב קיבלו הוזלה של 45%. נוסעי נתיב אקספרס קיבלו הוזלה של 26% בקווים באזור נתניה—חדרה ונהריה-צפת, ואילו נוסעי חברת אגד תעבורה קיבלו 25% הנחה על נסיעה באזורי אלעד וצפון הנגב.

* מספר הנוסעים רשם אף הוא עלייה, כאשר עיקר העלייה הייתה בחברת נתיב אקספרס - 109% בקווי נתניה-חדרה ו-92% בקווי נהריה-צפת. בטבריה עלה מספר הנוסעים ב-70%, בעפולה (חברת קווים) ב-67%, באלעד ב-62%, באשדוד ב-45%, בקו ב"ש-ת"א ב-22% ובצפון הנגב ב-5%.

נתונים אלו הוצגו ב"פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות", שפתח (יום א', 10.6.07) את כינוס היסוד במלון מרידיאן שבים המלח, תחת הכותרת "מי מפחד מתחרות בתח"צ?". האירוע התקיים בנוכחות מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן,והמשנה למנכ"ל, אלכס לנגר, נציג משרד החשב הכללי, ח"כ אבשלום וילן, אבי דור, יו"ר ועדת סדן פרופ' עזרא סדן, חברים נוספים בוועדת סדן, נציגי משרד האוצר והוועדה הכלכלית ועוד אורחים רבים. מטרת הכנס הייתה להציג בפעם הראשונה באופן מסודר, תרבותי ומעמיק את תוצאות הרפורמה בענף התחבורה הציבורית בישראל.

דיברו בכינוס פרופ' יורם שיפטן וניר שראבי מהטכניון, שכתבו דוח מפורט על הרפורמה, והיועץ הכלכלי, דוד בועז, אשר בעברו היה מעורב ברפורמות רבות במשק, הציג נתוני מחקר, המראים את התוצאות של הרפורמה.

ערב הרפורמה: רק 30% השתמשו בתחבורה ציבורית

נתון מעניין נוסף הראה את שדרוג האיכות התפעולית של החברות השונות, את השיפור הניכר ברמת התחרותיות, המשפיעה ישירות על הפרמטרים המרכזיים ברמת השירות לצרכן.

הפורום טוען כי מותר וצריך להמשיך ולפקוח עין על המערכת החדשה שהולכת ונבנית בתחבורה הציבורית בישראל, אך במקביל טוען כי לא ניתן לומר ש-11 חברות בשוק אחד אינן עובדות טוב. לדברי ראשי הפורום, "לא ניתן לומר ש-11 חברות בשוק אחד אינן משנות את איכות הנסיעה לאזרח הקטן התלוי בה כל כך, וכי 11 החברות חייבות להמשיך להתפתח כל אחת בנפרד וכמערכת גדולה".

כמו כן מבקש הפורום להסביר בצורה פשוטה את היסודות לפעילותו. המטרה העסקית של חברות התחבורה הציבורית הפרטיות היא אחת – להגדיל את מספר הנוסעים, וזוהי מטרה אסטרטגית שסביבה בנויה כל מערכת ההחלטות. לדבריהם, החשבון הוא פשוט: יותר נוסעים שווה יותר הכנסות, ועל כן החברות הפרטיות מורידות מחירים ב-80-40 אחוזים. "לכן אנחנו מפעילים את האוטובוסים המתקדמים בעולם, לכן החברות משפרות כל יום את מערך השירות לצרכן, מגדילות את מספר הרכבים בכל קו, פותחות קווים חדשים לפי הצרכים של המשתמשים, משלמות לנהגים את אותו השכר כמקובל בשוק מזה שנים, ובונות מערכות בקרה פנימיות הבודקות בכל יום את תפקוד העובדים שלהן ואת שביעות רצון הנוסעים", ציינו בפורום.

תוצאת אסטרטגיה זו היא, כאמור, הגדלת מספר הנוסעים הממוצע במקומות בהם החברות החדשות עובדות בעשרות אחוזים - בין 10% ל-110% (תלוי בכל עיר). הפורום הזכיר כי בשנת 1996, ערב הרפורמה, רק 30% מבין האנשים המשתמשים בתחבורה ככלל השתמשו בתחבורה ציבורית.

יוזמי הכינוס ביקשו להדגיש שעצירת התהליך עכשיו משמעה לקחת אחורה או להקפיא את התהליך בשנים רבות. "אם דבר כזה יקרה נצטרך לשלוח את ילדינו לבית הספר או לקניות בקניון בידיעה שהם שוב זקוקים לפי שניים יותר כסף, זמן ופחות ביטחון בנסיעה באוטובוס. עצירת התהליך הינה החלטה להקטין את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, שתוביל לפקקי תנועה, להגדלת המרחק בין הפריפריה למרכז ולהגדלת הפערים החברתיים".