"המועמדים לנשיאות לא ראויים"

ארגון שורת הדין דורש לפסול את מועמדותם של שלושת המועמדים לנשיאות המדינה - שמעון פרס, ראובן ריבלין וקולט אביטל - על-רקע התחייבותם לשחרר אסירים פלשתינים עם דם על הידיים. בעתירה שהגיש (א', 10.6.07) הארגון, מתבקש בג"צ להורות על ביטול הבחירות לנשיאות המדינה, אשר צפויות להתקיים ב-13.6.07, ולפתוח באיתור מועמדים חדשים.

יו"ר הארגון, עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, אשר מייצגת בין היתר נפגעי טרור בתביעות והליכים משפטיים נגד ארגוני טרור בארץ ובחו"ל, טוענת בעתירה כי השלושה אינם ראויים להיות מועמדים לתפקיד על-רקע ההתחייבות שלהם כי הם ישחררו אסירים פלשתינים, בהם גם אסירים עם דם על על הידיים, אם הממשלה תחליט על כך.

"התפקיד היחידי שבו מעניק החוק לנשיא המדינה שיקול דעת הוא מתן חנינה והקלה בעונשם של עבריינים", כתבה דרשן לייטנר, וציינה כי "תפקיד זה הוטל על נשיא המדינה, כמי שעומד בראש המדינה, כמי שעומד בראש מוסד ממלכתי אשר אינו כפוף לאף אחת מרשויות השלטון... חוק יסוד: נשיא המדינה נועד להבטיח את אי-תלותו של הנשיא ומעמדו, באופן שיאפשר לו לייצג ערכים ונורמות ממלכתיים ולאומיים, שאינם שנויים במחלוקת פוליטית, להביע עמדות בנושאים ציבוריים שיש לגביהם הסכמה לאומית, ולשמש גורם מלכד ובלתי תלוי אשר אזרחי המדינה מכל המגזרים ומכל האזורים, חשים זיקה ושייכות כלפיו".

סמכות ייחודית

לדבריה, מדובר בסמכות ייחודית שאין שני לה המסורה לנשיא המדינה ולו בלבד "אולם גם הנשיא, ראש המדינה, כפוף לחוק ואינו ניצב מעליו; אין הוא רשאי לאצול את הסמכות לחון עבריינים או להעבירה לאחר זולתו, ובוודאי שאין הוא רשאי להעבירה, במפורש או במשתמע, לרשות מרשויות השלטון (במקרה זה לידי הרשות המבצעת). בהעברת סמכותו הבלעדית של הנשיא לחון אסירים מידי הנשיא לידיה של הרשות המבצעת, גלומה פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות. הנשיא למעשה מכפיף את החלטות הרשות השופטת לרצונה של הרשות המבצעת, ופוגע בעצמאותה".

יתירה מכך, טענה, "התחייבות של מועמד לנשיאות, על פיה הוא כובל את שיקול דעתו ומקבל באופן אוטומטי ולמפרע את עמדת הממשלה ושר המשפטים בעניין הפעלת סמכות המוקנית לו על-פי דין, לוקה בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין, ונוגדת את הפסיקה בעניין חובתה של רשות מנהלית להפעיל שיקול דעת. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסמכות ייחודית שאין שני לה, סמכות לחון אסירים, ובמיוחד כאשר מדובר בנושא טעון ומורכב, כמו שחרור אסירים ביטחוניים המעורבים בביצוע מעשי רצח נגד ישראלים".

"הצהרות בלתי סבירות"

לדבריה, אין זה סביר כי מועמד לנשיאות יצהיר מראש על מחויבותו לחון כל אסיר שהממשלה תבקש לשחררו באופן גורף, "מבלי שיבדוק קודם לכן את פרטי מקרה כל אסיר ואסיר, מבלי לעיין בחומר הנדרש קודם למתן החלטת החנינה, מבלי להפעיל כל שיקולים עניינים, והחמור מכל - מבלי להפעיל כל שיקול דעת עצמאי".

"לא יעלה על הדעת, כי מועמדים לנשיאות המדינה יכריזו בריש גלי כי הם עומדים לעשות שימוש ציני, זר ובלתי חוקי בסמכות החנינה שמוענקת לנשיא המדינה, עד כדי ביזויה המוחלט. זכות הענקת חנינות אינה מנוף פוליטי לניצחון בבחירות. היא אינה דמי אתנן לחברי הכנסת הבוחרים במועמדים, ואין הם קניינם האישי של המועמדים לנשיאות", ציינה.

דרשן לייטנר הוסיפה כי "מועמד לנשיאות, אשר מצהיר מראש כי אין בדעתו להפעיל את הסמכות העיקרית המונחת לרגליו באמונה, מועמד לנשיאות שמראש מודיע כי ילך אחר כל החלטה ממשלתית שתובא בפניו ויבטל את שיקול דעתו להפעלת סמכות המוקנית לו ואך לו בדין, אל מול שיקולים זרים, בלתי עניינים, המביאים לו טובת הנאה ערב בחירתו, אינו יכול לשמש נשיא".

"המועמדים התחייבו לשמש חותמת גומי"

למעשה, הדגישה דרשן לייטנר, המועמדים התחייבו "לשמש חותמת גומי לכל החלטת ממשלה לשחרר אסירים, מבלי להפעיל את שיקול דעתם, וזאת משיקולים פוליטיים ובמטרה להשיג תמיכה רבה ככל האפשר של חברי הכנסת במועמדותם לנשיאות", לפיכך התנהלות זו "אינה הולמת ואינה ראויה לאדם המבקש לעמוד בראש מדינתו וגובלת בחוסר סבירות משווע עד כדי אי חוקיות ממש".

כאמור, בעתירה נדרש בג"צ לבטל את מועמדותם של השלושה לתפקיד נשיא המדינה, למנוע מהכנסת לקיים את הבחירות ולהוציא צו ביניים נגד יו"ר הכנסת "לבטל את המועד הבחירות הנ"ל ולדחותו למועד אחר, עד אשר יוגשו מועמדים חדשים לבחירות לנשיאות".