סקר: צונח האמון בביהמ"ש העליון

רה"מ אולמרט מאבד את אמון העם. על-פי סקר שמפרסם (א', 10.6.07) המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת הכותרת: "מדד הדמוקרטיה 2007: לכידות בחברה שסועה", צנח האמון בראש הממשלה אולמרט מ-43% בשנה שעברה ל-22% השנה.

מהסקר עולה כי משבר האמון בהנהגה הישראלית מעמיק. 66% מהציבור אינם מרוצים מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית, עלייה של 12% ביחס לשנה שעברה. 68% מהנשאלים ציינו כי האנשים המנהלים את המדינה דואגים לאינטרסים הפרטיים שלהם ולא לטובת הכלל, 86% סבורים כי הממשלה אינה מטפלת בבעיות המדינה בדרך טובה, 70% סבורים כי הפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב. לנוכח העובדה כי רק 29% סומכים על הצהרות הדרג המדיני בענייני ביטחון, אין פלא כי 79% מהנשאלים הביעו דאגה ממצבה הנוכחי של ישראל.

נתונים אלה מובילים כפי הנראה לעלייה באלו הרואים במנהיג חזק פתרון. הסקר מעלה כי חלה עליה מ-60% שנה שעברה ל-69% השנה שמסכימים כי מספר מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים.

נשיא המדינה מאבד גובה

עד כמה נותן הציבור אמון בהנהגה ומוסדות המדינה? נשיא המדינה איבד גובה וצנח מ-67% ל-22%. האמון בבית המשפט העליון ירד מ-68% ל-61%, במשטרה קיימת ירידה של 3% ואילו צה"ל ירד מ-79% ל-74%. הכנסת ירדה מ-79% ל-74% והממשלה מ-39% ל-31%. האמון באמצעי התקשורת דווקא עלה מ-44% ל-45%.

מי שומר על הדמוקרטיה? 39% סבורים כי בית המשפט העליון הוא המוסד השומר באופן הטוב יותר על הדמוקרטיה, 34% סבורים כי התקשורת ממלאת תפקיד זה באופן הטוב ביותר. רק 14% רואים בראש הממשלה כמי ששומר על הדמוקרטיה ו-13% סבורים כי הכנסת עושה זאת. הסקר מעלה כי חלה עליה במידת האמון שרוחש הציבור לתקשורת כשומרת על הדמוקרטיה מ-25% ל-34%.

בצה"ל ממשיך הציבור לתת אמון, למרות תוצאות המלחמה בקיץ 2006, אך הצהרות הדרג הצבאי והמדיני מתקבלות באי אמון. 61% לא סומך על הצהרות הדרג הצבאי בענייני ביטחון ואילו 71% מהציבור אינו סומך על הצהרות הדרג המדיני בענייני ביטחון. למרות זאת רק 13% סבורים כי יש להקטין את תקציב הביטחון - השאר סבורים שיש להגדילו, או להשאירו כפי שהוא.

"לא לקצץ בשירותים חברתיים"

הסקר עוסק בשסעים בחברה הישראלית, כאשר השסע העיקרי הוא הפער בין עשירים לעניים ורק אחריו היחסים בין דתיים לחילוניים. 79% אמרו שהיחסים בין עשירים לעניים במדינה אינם טובים. 66% גרסו כי היחסים בין דתיים לחילונים אינם טובים. גם לתחושה שהחברה הישראלית הופכת לכזו שבה אדם לאדם זאב יש אישוש בסקר, אשר מציין כי מידת האמון שרוחשים האזרחים בישראל זה לזה, נחלשה, ורק 31% מהציבור רוחשים אמון זה לזה. עם זאת 65% מאמינים כי האנשים בארץ מוכנים לפשרות בנושאים החשובים להם כדי להגיע לבסיס מוסכם כלשהו שיאפשר לכולם לחיות כאן ביחד.

נתון נוסף העולה מהסקר הוא כי 82% חושבים כי לא מוצדק קיצוץ בשירותים חברתיים לטובת הביטחון. רק 19% מציינים כי הם חברים או משתתפים בארגון חברתי הפועל לרווחת הכלל. 59% מהציבור בעד גישה כלכלית סוציאליסטית יותר מאשר קפיטליסטית. מדובר בהמשך מגמה שהחלה בשנת 2000, עד לשנה זו תמך הציבור במדיניות קפיטליסטית יותר.

סוגיה נפיצה בחברה הישראלית היא יחסי יהודים ערבים. על-פי נתוני הסקר השיפור ביחסי שני הצדדים אינו נראה באופק.
87% מהמשתתפים בסקר הצביעו על יחסים שאינם טובים, או אינם טובים כלל, בין היהודים לערבים בישראל. כ-55% מהנשאלים היהודים מסכימים כי "הערבים לא יגיעו לרמה התרבותית של היהודים" ואילו כ-51% מהנשאלים הערבים מסכימים כי "היהודים גזענים". הנשאלים היהודים והערבים הצהירו כי הם מתקשים לתת אמון בצד השני ומאמינים כי הצד השני נוטה להתנהגות אלימה (73% מהנשאלים מסכימים שהצד השני נוטה להתנהגות אלימה).

בסקר נערכה השוואה בינלאומית ממנה עולה כי 75% מאמינים שבישראל קיימת שחיתות במידה רבה. מבין 36 הדמוקרטיות שמדד הדמוקרטיה בוחן מדורגת ישראל במקום ה-20 במדדי השחיתות השונים.

מחברי הסקר מציינים כי נחשפת בו עליה בתחושות עייפות, עלבון וסלידה מהתהליכים הפוליטיים ומהמערכת הפוליטית. נוסף על הטרור והלוחמה המתמשכת עם הפלשתינים, תוצאות המלחמה בקיץ 2006 מדאיגות ישראלים רבים. עניין אחר, מעיק גם הוא, הוא הסלידה שהם חשים כלפי השחיתות הפושה, להרגשתם, בכל חלקה טובה. מידת שביעות הרצון משלטון החוק, מהשירות הציבורי ומההנהגה הפוליטית מצטמקת בהדרגה, שנה אחר שנה, והמתחים בתוך החברה מוסיפים להיות חריפים ורחוקים מאיחוי. די בנתון שעל פיו 79% מהנשאלים מודאגים ממצבה הנוכחי של ישראל כדי לתאר את מצבה הרגיש של הדמוקרטיה הישראלית בשנת 2007. היא מצטיירת כנזילה ושבירה וכמבקשת חיזוק וטיפוח. למרות כל זאת, ניכרת חוסנה של החברה הישראלית, בכך ש-79% סבורים שיוכלו להסתגל למצב הקיים ו-84% מאמינים לפחות באמונה מסוימת בקיומה וכושר עמידתה של מדינת ישראל בעתיד.

יחד עם זאת נקודה אופטימית היא העובדה כי 76% מהאזרחים גאים בהיותם ישראלים, חרף התחושות הנוכחיות. יותר משהם גאים באזרחותם, 80% רוצים או משוכנעים בכוונתם להמשיך ולחיות במדינת ישראל בטווח הארוך. כאשר הם מטילים ספק בכך, 76% מהם תולים את הסיבות לספקנותם במצב הביטחוני ובמצב הכלכלי. רוב הציבור חש עצמו כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובעיותיה ומוכן להילחם למען המדינה בעת הצורך.