בנק ישראל מסר (יום ג', 15.10.02) נתונים שהתפרסמו בדוח השוואתי שנתי של האו"ם, על מצב הפיתוח האנושי בכ-174 ארצות. על-פי הדוח, השתפרה רמת ההתפתחות האנושית של ישראל בשנת 2000, לעומת שנת 1999. זאת בדומה לשיפור שחל במדינות המפותחות האחרות בעולם תקופה זו, כך שהדירוג של ישראל נשאר יציב במקום ה-22.
במקביל, מפרסם האו"ם את דוח העוני שלו לשנת 2000. על-פי דוח זה, בעוד שרמת החיים, רמת הבריאות וגם רמת החינוך מעניקים לישראל דירוג משופר יחסית, ההפך הוא הנכון בקשר למצב העוני.
ישראל נמנית עם המדינות המפותחות ביותר בעולם, אשר שיפרו בעשורים האחרונים את רמת ההתפתחות האנושית באופן ניכר; על-פי מדד זה, שמחושב על-ידי האו"ם מידי שנה, נמנית ישראל עם המדינות המפותחות ביותר בעולם. ההתקדמות של ישראל הייתה יציבה לאורך זמן.
דוח ההתפתחות האנושים - ישראל שומרת על מקומה
ארגון האו"ם מפרסם דוח ייחודי, המשלב בנוסף לנתונים הכלכליים גם נתונים חברתיים, ומתייחס למגוון רחב של נושאים וביניהם התפתחות התוצר, מצב הבריאות, ההשכלה, הפערים הכלכליים בין עשירים ועניים, בין נשים וגברים ועוד. מלבד הדיווח על התחומים השונים, הדוח השנתי לשנת 2002 ממקד את הדיון במצב הדמוקרטיה בעולם.
מהסקירה שמוצגת על-ידי ד"ר דניאל גוטליב מבנק ישראל ניתן ללמוד, כי הניתוח ההשוואתי של רמת ההתפתחות האנושית נעשה באמצעות מדד משוכלל, המחושב מידי שנה והכולל את רמת התוצר לנפש, תוחלת החיים ורמת החינוך.
ישראל שייכת לקבוצה בעלת פיתוח אנושי גבוה, בכל שלושת התחומים הנבדקים באמצעות המדד, והיא נמצאת באופן ברור מעל הממוצע בעולם ובארצות המתפתחות. הדוח מציג תמונת מצב, לפיה, בעוד שהתוצר לנפש (מתואם לכוח קניה) ותוחלת החיים של ישראל גבוהים יחסית בהשוואה בינלאומית, וגם השתפרו בשנים האחרונות, החינוך דרך לכאורה במקום, כאשר ארצות עם רמת פיתוח אנושי דומה לישראל שיפרו מצבם בתחום זה.
על-פי הדוח, בעוד שבתחום הבריאות ישראל מדורגת במקום ה-8, ובתוצר לנפש במקום ה-22, מציב אותנו מדד החינוך לפי דוח זה בסביבות המקום ה-40 מתוך 53 מדינות עם פיתוח אנושי גבוה אולם נראה כי מיקום זה מטעה.
החינוך ב-2000 דרך במקום
על סמך בדיקת ממצאי דוח האו"ם בנושא מציין ד"ר גוטליב, כי קיים אי דיוק הגורם להטיה ניכרת כלפי מטה, בדירוג של ישראל בתחום החינוך. המדד של האו"ם אינו לוקח בחשבון את העובדה שהשירות הצבאי בישראל, שהוא כידוע ארוך בהשוואה בינלאומית, מקטין את שיעורי הלמידה (מספר הלומדים בכל קבוצת גיל). מתברר איפוא, כי שיעורי הלמידה בישראל נמוכים בהשוואה בין-לאומית, רק בגילאים שמושפעים מהשירות הצבאי.
אינדיקטור אחר על רמת ההשכלה בישראל, הוא תחום איכות המחקר והפיתוח בשוק ההיי-טק - שלא נכללים במדד החינוך ומפותחים מאוד בישראל. דוח האו"ם הקדיש אשתקד לנושא ההישגים הטכנולוגיים, פרק מיוחד עם השוואה בין-לאומית. ישראל דורגה בו (על בסיס נתונים של 1999), במקום גבוה יחסית (18) בעולם.
הדירוג הנוכחי של ישראל מבוסס כאמור על נתוני שנת 2000. בבנק ישראל אומרים, כי ברור כבר עתה, שבדוח הבא ואולי גם בזה שלאחריו, צפויה הרעה בדירוג של ישראל לפי מדד זה.
הסיבה לכך, היא ירידת התוצר לנפש של כ-3.1 אחוזים בשנת 2001 ושל 4-3 אחוזים ב-2002. זאת בעיקר, עקב התמשכות נזקי האינתיפאדה והעמקת המשבר בענף ההיי-טק בעולם. לעומת זאת מוערכת הצמיחה לנפש באזור ה-OECD בשנת 2001, בסביבות חצי אחוז. ירידת הדירוג תימנע או תמותן, להערכת בנק ישראל, אם ירשם שיפור במדדי המשנה, אשר יוכל לקזז את השפעת הפגיעה בתוצר.
העוני החמיר ויהיה גרוע יותר בדוחות הבאים
בנוסף למדד הפיתוח האנושי, דוח האו"ם מדרג את המדינות גם לפי מצב העוני. העוני נמדד בדוח לפי מספר הגדרות, חלקן המתאימות למדינות עניות וחלקן, המתאימות למדינות העשירות יותר. ישראל אינה מדורגת לפי מדד העוני האנושי (HP-2), המתאים למדינות המפותחות. ישראל כן נכללת בדיווח על שיעור העוני. אינדיקטור נפוץ זה להגדרת עוני מודד את אחוז האוכלוסייה, שחייה עם הכנסה נמוכה, מזו השווה למחצית ההכנסה החציונית נטו לנפש - מתוקננת (דהיינו עם משקל יורד לכל נפש נוספת במשפחה).
על-פי האו"ם, שיעור המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני, הוא בין הגבוהים בקרב המדינות המפותחות, הכלולות בדוח.
בתחום העוני, כך מעריכים בבנק ישראל, קיימת סבירות גבוהה של החמרה נוספת בשנים 2001 ו-2002, וזאת בין היתר, עקב המשך הגידול בשיעור האבטלה ובשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אלה מושפעים ממספרם הגדול של עובדים זרים בתחום השכר הנמוך. בבנק מעריכים עוד, כי העוני יגבר לפחות בטווח הקצר, גם עקב הקיצוצים בתקציב הממשלה בתחום תשלומי ההעברה בנושאי רווחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה