"משרד הפנים מסתיר נהלי מדיניות הגירה ומעמד"

האגודה לזכויות האזרח מאשימה את משרד הפנים בהסתרת נהלים המסדירים את מדיניות ההגירה והמעמד. בעתירה שהוגשה על-ידי האגודה ו-4 ארגונים נוספים, באמצעות ב"כ האגודה, עו"ד עודד פלר, דורשת האגודה להורות למשרד הפנים לפרסם את קובץ הנהלים השלם והמעודכן של מנהל האוכלוסין, ולאפשר לציבור לעיין בו.

"אי פרסום הנהלים בצורה מלאה, מעודכנת ואפקטיבית, גורם לפגיעה קשה באלפי בני-אדם בישראל, הנזקקים לשירותי מינהל האוכלוסין לצורך הסדרת מעמדם בישראל", נטען בעתירה. פלר טען בעתירה כי מדובר בנהלים והוראות בעלי אופי של
"הסדרים ראשוניים", שיש בהם כדי להשליך ב"צורה מהותית ומרחיקת לכת על מכלול רחב של זכויות ואינטרסים".

אף על-פי כן, טענה האגודה, הם אינם מתפרסמים או שמתפרסמים באופן שאינו נגיש לציבור. "הם מוסתרים מן הכנסת; הם מוסתרים לעיתים אף מבתי המשפט; הם משתנים חדשות לבקרים; ופעמים רבות הם אף אינם ידועים לפקידי מינהל האוכלוסין, האמונים על הפעלתם", נטען.

בדוגמא המובאת בעתירה נטען כי "שני נדבכים מרכזיים" בקבצי הנהלים וההוראות שהם "הוראות הלשכה המשפטית של משרד הפנים והנחיות בכתב של הפקידים הבכירים במטה מנהל האוכלוסין", אינם מתפרסמים למרות שמדובר בנהלים לכל דבר ועניין ולפיהם פועל מינהל האוכלוסין. לטענת פלר, ארגוני זכויות האדם נאלצים ללמוד על הוראות והנחיות "במסגרת התדיינויות משפטיות או מתכתובת עם הפקידים במטה מינהל האוכלוסין, עם גורמים בלשכה המשפטית של משרד הפנים ועם גורמים בפרקליטות המדינה".

למשל,"לא פורסם מעולם בשום מתכונת רשמית אחד הנהלים היסודיים ביותר בפעילות מינהל האוכלוסין: הנוהל המעגן את הקריטריונים למתן אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל. הנוהל אינו נוהל במתכונת רגילה, כי אם מסמך שניסחה הלשכה המשפטית של משרד הפנים". נוהל נוסף המאפשר מעבר מהגרי עבודה, העובדים בישראל, מענף תעסוקה אחד לענף אחר (למשל, מתעשיה לבניין או ממלונאות לסיעוד או מסיעוד לשירותים) גובש והתעדכן, לטענתו "במסגרת סדרת מכתבים של הלשכה המשפטית של משרד הפנים לפרקליטות המדינה, ובאופן זה הוצג לבתי המשפט לעניינים מינהליים במסגרת הליכים משפטיים שונים שעסקו במעבר עובדים מענף לענף. אחד מן העידכונים נגע למעבר עובדות סיניות, שהובאו לישראל במרמה תוך הבטחה למשרות בתחום הסיעוד, לענפי התעשיה והשירותים. כשפנה ארגון 'קו לעובד' לממונה על חופש המידע במשרד הפנים בבקשה לברר האם העידכון פורסם ובאלו שפות, השיב הממונה כי 'הנוהל"' (כך, לשיטתו) לא פורסם באתר האינטרנט של המשרד, נותר במסגרת תגובה של משרד הפנים לפרקליטות, והופץ למספר מצומצם של גורמים בלבד".

עוד נטען כי על הנהלים ניתן ללמוד גם ממכתבים שנשלחים לארגוני זכויות האדם למשל "הנחיות משרד הפנים בעניין הסדרי יציאתם של מהגרי עבודה, שסיימו את עבודתם בישראל (מועד היציאה, הרישיון שניתן במהלך תקופת ההתארגנות וכו') - נשלחו כמכתב מטעם הלשכה המשפטית של משרד הפנים ל'קו לעובד'. הנחיות הממונה על המרשם במטה מינהל האוכלוסין לבתי החולים בישראל בעניין רישום לידות - נשלחה אל האגודה לזכויות האזרח מטעם הלשכה המשפטית של משרד הפנים. באותו מכתב הוסיפה ופרטה הלשכה המשפטית את ההנחיות בדבר קבלת אישור על לידה בישראל עבור מי שנולד בישראל, אך אינו רשום במרשם האוכלוסין".

כמו כן, "ממכתב ששלחה פרקליטות המדינה לאגודה לזכויות האזרח, למדה האגודה, כי משרד הפנים חזר בו מדרישתו שבני זוג פלשתינים של אזרחים ושל תושבים ישראלים יציגו דרכון פלשתיני בר תוקף כתנאי לחידוש רישיון ישיבתם בישראל. ההנחייה בעניין זה גובשה בשיתוף מנהל הלשכה למינהל אוכלוסין בירושלים המזרחית". לטענת פלר מכתבים אלו ורבים אחרים "לא לבשו מתכונת של נוהל ולא פורסמו ברבים".

דוגמא נוספת

עוד דוגמא היא הדרישה מבן זוג זר של אזרח ישראלי, ששהה בארץ שלא כדין, לצאת את הארץ כתנאי לבחינת הבקשה להסדיר את מעמדו. "דרישה זו, שמעולם לא פורסמה, נכללה באותו חלק של הנוהל, שמשרד הפנים רואה בו 'עניין פנימי', שאין עניין בפרסומו, משום שלשיטתו הוא אינו משקף את זכויותיהם של המטופלים על-ידי המשרד (נספח ע/19). דרישה זו עמדה במרכזו של פסק הדין בעניין אורן, שם נפסק, כי היא פסולה ובלתי מידתית על-רקע פגיעתה בזכויות היסוד של בני הזוג. למעשה, הדרך היחידה לקבל את הנוהל במלואו, כמו גם נהלים אחרים, היא על-ידי פנייה לערכאות".

אין חוקי סתר במדינת ישראל?

פלר מצטט בעתירה את דברי השופט חיים כהן לפיהם "אין חוקי סתר במדינת ישראל. כשקיימת הוראה בחוק הפוטרת מעשה-תחיקה מפרסום ברשומות, מותר שלא לפרסמו ברשומות, אבל אין זאת אומרת שמותר שלא לפרסמו כלל. חקיקה הנעשית בסוד והנשמרת בגנזי נסתרים, היא אחד מסימני ההיכר של שלטון טוטליטרי, והיא אינה עולה בקנה אחד עם שלטון החוק."

כאמור, בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למשרד הפנים לפרסם במלואם את קבצי הנהלים וההוראות השלמים והמעודכנים, ולעדכנם עם שינויים. כמו כן לאפשר לעותרים לעיין בקבצי הנהלים וההוראות ולהעתיקם.