דוח: "פגיעה חמורה בזכויות אסירים"

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2006 שהגישו אנשי הסניגוריה לנשיא בית המשפט העליון, ליועץ המשפטי לממשלה, לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים, למפכ"ל המשטרה ולנציב בתי הסוהר מגלה ממצאים קשים של הפרת זכויות בסיסיות של עצורים ושל אסירים הכלואים במתקני הכליאה השונים בישראל.

במהלך הכנת הדוח ביקרו אנשי הסניגוריה בעשרים ותשעה מתקני מעצר של משטרת ישראל, בשבעה בתי סוהר ובתשעה מתקני כליאה בבתי המשפט. לטענת מחברי הדוח, אין מדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים אלא ב"בעיה כלל ארצית המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים ולפגיעה בכבודם כבני אדם".

"החומות לא מפרידות בין העצור לכבוד האדם"

"המצב במתקני הכליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2006 רחוק עדיין מלהשביע רצון. מדוחות אנשי הסניגוריה הציבורית עולה כי אין המדובר בבעיות או בכשלים מקודתיים ומקומיים. לפנינו בעיה כלל ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים ולפגיעה בכבודם כבני אדם", קובעים מחברי הדוח בסיכומו ומציינים שמאחר ועל-פי החלטת בג"צ קטלן נגד שירות בתי הסוהר חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם, מחייבת בעיה ארצית ורחבה זאת פתרון מערכתי כולל ומהיר.

אלימות סוהרים כלפי אסירים

בארבעה מתוך שבעה בתי סוהר שנבדקו התקבלו תלונות של אסירים בדבר אלימות של ממש מצד סוהרים כלפיהם, בדבר יחס מזלזל ובדבר חיפושים משפילים ופולשניים המתבצעים בגופם.

בין בתי הסוהר בהם התגלו תלונות על אלימות סוהרים נמצאים בית הסוהר שאטה ובית הסוהר גבעון. "בבית הסוהר שאטה נמצאו ממצאים קשים על אלימות שיטתית מצד הסוהרים נגד אוכלוסיית האסירים זה מספר שנים ברציפות", נכתב בדוח. בין מקרי האלימות שהוזכרו בדוח היו תלונתם של מספר אסירים על כך שאסירים שפתחו בשביתת רעב הוכו על-ידי סוהרים בעת שהיו אזוקים ותלונת אחד האסירים על כך שסוהר תקף אותו והשליך עליו כיסא.

יש לציין כי רוב האסירים שהתלוננו בפני אנשי הסניגוריה הציבורית סירבו להזדהות בשמם או לנקוב בשמם של סוהרים אלימים מחשש שיבולע להם. אסירים התלוננו כי סוהרים התנכלו לאסירים שהעזו להתלונן על היחס הניתן להם בביקורים רשמיים קודמים.

חלק משמות הסוהרים האלימים שכן ננקבו בתלונות לא היו חדשים לאנשי הסניגוריה מכיוון שהיו זהים לשמות שהועלו בביקורים רשמיים קדמים בבית הסוהר. מחברי הדוח מציינים עובדה זו כבעייתית ביותר הבאה לידי ביטוי גם בהתייחסות הבעייתית מצד שירות בתי הסוהר והיחידה הארצית לחקירות סוהרים לטענות אנונימיות בדבר אלימות כתופעה.

"לא יכולה להיות מחלוקת על כך שדווקא במקרים בהם מתלוננים האסירים על אלימות חוזרת ושיטתית מצד גורם כזה או אחר, החשש כי יבולע להם, כתוצאה ממסירת אינפורמציה לגורמים המבקרים מובן", כתבו מחברי הדוח והוסיפו כי כאשר ישנו חשש לקיומה של תופעת אלימות כלפי אסירים שאינה תלונה נקודתית, ישנו צורך מיידי ואף חובה להידרש לנושא. "תלונות רבות מצביעות על חשש אמיתי לקיומה של בעיה ומעלות את ההסתברות כי יש בהן ממש. יש מקום למצוא פתרון מיידי לטיפול גם בתלונות מסוג זה, שכן רק ביקורת מתמדת תוכל למנוע התקיימותן של תופעות אלימות חמורות בבתי הסוהר".

בעיות במימוש זכותם של אסירים לביקורי משפחות

אסירים הכלואים בכלא שאטה התלוננו כי בני משפחותיהם נאלצים להמתין לעיתים יום שלם מרגע שהגיעו לבית הכלא על-מנת לבקר את קרוביהם ועד שהם מקיימים את הביקור עצמו.

בנוסף לכך התלוננו אסירים על חוסר יכולת לממש את זכות הביקורים בשל הלכלוך הרב שמכסה את הזכוכית המפרידה בין האסירים לבין משפחותיהם באופן שלא מאפשר לראות דבר ובשל תקלות טכניות רבו בטלפונים דרכם משוחחים האסירים עם קרוביהם.

זכויותיהם של קטינים לא נשמרות

בשלושה מתקני מעצר של משטרת ישראל התגלו ליקויים יוצאי דופן ביחס לתנאי מעצרם של קטינים ובפרט קטינים בני מיעוטים.

בבית מעצר נגב הוחזקו הקטינים העצורים בתאים זעירים בגודל של כמטר על מטר. בתא שכזה לא יכולים העצורים לנוע יותר משני צעדים בכל כיוון. בבית המעצר לכיש שהו קטינים בתנאים עראיים לעיתים עד לתקופה של חודשיים באופן שגרם להתדרדרות במצבם מבחינה התנהגותית. על-רקע מאבקי כוח ואלימות רבה ששורה בבתי המעצר בהם מוחזקים קטינים פתחו העצירים הקטינים בבית המעצר מגרש הרוסים בשביתת רעב.

ליקויים במתן טיפול רפואי ופסיכיאטרי

בכשליש ממתקני המעצר שבאחריות משטרת ישראל שבהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית התגלו בעיות שונות הקשורות בשלילת זכויות העצורים בקבלת טיפול רפואי או פסיכולוגי.

עצור שהיה חולה במחלה קשה ומדבקת נכלא בבית המעצר מגרש הרוסים בתא קטן ביותר בסמוך לתאי הבידוד שמהם נדף ריח חריף של שתן ושל זוהמה. עצורים בבית המעצר בניצן אשר טרם נקלטו בשירות בתי הסוהר והיו זקוקים לקבל תרופות יקרות שאינן כלולות בסל הבריאות לא קיבלו את התרופות בשל חוסר הקצאה כספית למרפאת בית המעצר. הפתרון למצוקת אותם עצורים היה ברכישת התרופות היקרות על-ידי בני משפחותיהם של העצורים.

במחצית מבתי המעצר המרחביים התגלו ליקויים במערך הטיפול הפסיכולוגי בעצורים. בבתי המעצר שבתחנות המשטרה אין כלל מערך לטיפול שכזה. בתחנת המשטרה בחולון אף התגלתה תופעה מזעזעת של קשירת עצורים מעורערים בנפשם למיטה בזמן שהם נמצאים בהתקף השתוללות. לאחר שאותם עצורים נרגעים, לעיתים לאחר זמן רב, הם משוחררים מכבליהם.

בחלק מבתי המעצר אין השגחה מספקת על עצורים בעלי נטיות אובדניות ולא נעשה שימוש מספיק במערכות טלוויזיה במעגל סגור.

מחסור בציוד בסיסי לאסירים

אסירים בבתי כלא שונים התלוננו כי שירות בתי הסוהר אינו מאפשר להם להכניס מפזרי חום, תנורי חימום, בגדים חמים ושמיכות לתאים על אף שהדבר גורם לסבל, במיוחד בלילות החורף הקרים.

אסירים בכלא דמון התלוננו על כך שהם מורשים להכניס לבית הסוהר רק סט אחד של בגדים אזרחיים, אותם בגדים שלבשו בעל כליאתם. כמו כן התלוננו על כך שהם רשאים להכניס לתאם רק שמיכה אחת וכי בימי החורף הקור בתאים בלתי נסבל.

בבית הסוהר אשל התלוננו אסירים על כך שהמזרונים עליהם הם ישנים לא הוחלפו בארבע השנים האחרונות וכי הם אינם רחבים דיים על-מנת לכסות את מלוא רוחב המיטה. בשל כך נגרמים לאסירים פצעים וחתכים מדפנות מיטות הברזל.

עצורים בבתי המשפט נופלים בין הכסאות

דוח הסניגוריה הציבורית מעלה בעיה חמורה בתנאי אחזקת עצורים ואסירים המגיעים לבתי המשפט לצורך דיון בעניינם. גם כאן, כמו בבתי המעצר ובבתי סוהר רבים שוררת צפיפות רבה ובלתי נסבלת ובחלק מן המתקנים תנאי התברואה ירודים מאוד. בחלק מן המתקנים ישנה בעיה קשה של איוורור ובמקרים רבים לא מיושמות הוראות חוק המעצרים הנוגעת לכבילת עצורים.

מרבית העצורים במתקני הכליאה של בתי המשפט מובלים אזוקים בידיהם או ברגליהם גם במסדרונות בית המשפט ולעיתים אף ברחוב, לעיני העוברים והשבים. חלק מן העצורים אף נותרים כבולים במהלך הדיון בעניינם תוך פגיעה בכבודם והשפלתם הפומבית.

חלק ממבני בתי המשפט ישנים ולא מותקנות בהם מעליות. עצורים אזוקי רגלים נאלצים לטפס בגרמי המדרגות עד לאולם בית המשפט ובמקרים בהם נדרשת העלאת עצורים מוגבלים פיזית לאולמות הם נישאים על ידיהם של השוטרים.

הסבר אפשרי להנצחת הליקויים הקיימים במתקני המעצר שבבתי המשפט מוצאים מחברי הדוח בגלגול האחריות על אותם מתקנים. משטרת ישראל טוענת כי הנהלת בתי המשפט אחראית למתקני המעצר הללו ואילו הנהלת בתי המשפט טוענת כי הם באחריות משטרת ישראל.

פגיעה בזכויות דת של עצורים

עצורים יהודים התלוננו על פגיעה בזכותם לקיים את מצוות היהדות ובמניעת אפשרות לתפילה במניין מכיוון שעצורים מתאים שונים מוצאים לתפילה בשעות שונות. כמו כן, אין שירותים בסמוך לבית הכנסת ועצור המבקש להתפנות באמצע התפילה בשירותים שבתאו לא מורשה לשוב לבית הכנסת על-מנת להשלים את התפילה. עצורי ימים, הנמצאים בשלב החקירה, לא מורשים כלל לצאת לתפילה בבית הכנסת עקב הצורך בבידודם לצרכי החקירה, ועל כן נאלצים להתפלל בתאי המעצר. פעמים רבות נמנעים העצורים מלהתפלל בשל האיסור ההלכתי להתפלל במקום בו שוררת צחנה עזה ובכך נשללת מהם זכות התפילה כליל.

תלונות על פגיעה בזכות עצור נוצרי להכנסת חפצי דת לתאו ובדבר מחסור בספרי קוראן לשימוש עצורים מוסלמים בבתי המעצר נענו על-ידי המשטרה וטופלו.

צפיפות קשה ותנאי תברואה לקויים ולא מספקים

הצפיפות הקשה ותנאי המחייה הלקויים הם מנת חלקם של עצורים בכשני שלישים מבתי המעצר שנבדקו. בחלק מן התאים נע השטח הממוצע לעצור בין מטר לשני מטרים רבועים. ברוב בתי המעצר אין כל ריהוט בסיסי לשימושם של העצורים ובמקומות מסויימים הם נאלצים לאכול את מזונם על הרצפה באופן שמשפיל את כבודם. בתחנת המשטרה בזכרון יעקב כיסו נמלים את המגש שבו הוגשה לעצור קטין ארוחת בוקר.

בשליש ממתקני המעצר נמצאו תנאי תברואה לקויים ביותר שאינם מספקים לעצורים אמצעים בסיסיים לשמירה על הגיינה בסיסית.

בדיקות שנערכות לשמירת רמת תברואה נאותה נעשות על-מנת לצאת ידי חובה. תא המעצר בתחנת המשטרה בחולון ממשיך להיות פעיל על אף שרופא המחוז המליץ לא פעם לסגור את המתקן בשל התנאים השוררים בו. לאנשי הסניגוריה שביקרו בתא נמסר עוד כי מדי שבועיים נערכת במקום ביקורת מקיפה מטעם המרפאה לעניין התברואה במקום וכי מעולם לא צלח המתקן את הבדיקה.

ברבים מתאי המעצר לא קיימת הפרדה בין השירותים ובין המקלחת בתא. חור הניקוז של מי המקלחת משמש גם כשירותי הכריעה של העצורים הנאלצים להתקלח מעל לחור השירותים.

בשישה בתי סוהר התגלו תנאים הגייניים ותברואתיים ירודים ומזעזעים, כהגדרת מחברי הדוח, עד כדי פגיעה בבריאות. ברוב האגפים בכלא שאטה מתפוררים הקירות מלחות ומעובש. השירותים והמקלחות מדיפים ריח רע וקרבתם הרבה למטבחונים בתאים הוגדרה כמטרידה וכאינה היגיינית בעליל.

בכלא שאטה ובבתי כלא נוספים התגלתה גם בעיית מזיקים חמורה. מקקים ועכברושים זוחלים דרך קבע בחרכים ובסדקים שבקירות התאים, בתוך ארונות המטבח ובתוך הארוניות הפרטיות של האסירים, על רצפת התא ומאחורי המגבות התלויות לייבוש.

באגף הבידוד בכלא אשל אין כלל שירותים בתאים וחלק מן האסירים עושים את צרכיהם בבקבוקים הנשארים עמם בתא לאחר מכן.

בכחצי ממתקני המעצר התגלתה פגיעה בזכות העצורים להליכה יומית באוויר הפתוח ובשליש מן המתקנים מופרת זכות זו לגמרי גם ביחס לעצורים המוחזקים בתאים המצחינים במשך שבועות וחודשים. במתקנים שבהם אין חצר טיולים מסודרת ומוגדרת כנדרש נלקחים העצורים לטיול בשטחים שונים בבית המעצר או בשטחים ציבוריים מחוצה לו כשהם כבולים ברגליהם באזיקים ומלווים בשוטר. באופן זה נגרמת פגיה חמורה בכבודם של העצורים.

בבתי סוהר שונים מוקצה לאסירים שטח מחייה זעיר שמגיע במקרים קיצוניים ל-1.7 מטרים רבועים בלבד. לצפיפות הקשה נוספת תופעת הלנת אסירים על הרצפה באופן שאינו מאפשר תנועה בתא בו הם כלואים.

הלנת אסירים על הרצפה נמצאה בחמישה בתי סוהר: בכלא שאטה, בכלא אשל, בכלא גבעון, בכלא דמון ובכלא איילון. זאת בניגוד לפסיקת בג"צ שקבע כי לכל אסיר מוקנה זכות חוקתית למיטה עליה יישן.

מחברי הדוח מציינים כי החל מתחילת חודש יולי 2007 תסופק מיטה לכל אסיר בישראל אך יחד עם זאת קובעים כי על-מנת לשמור על כבודם של האסירים על שירות בתי הסוהר לדאוג גם לשטח מחיה סביר לכל אסיר.