"לקרוא לסדר עובדי משרד החוץ המתנגדים לכשרות"

עובדי משרד החוץ המתנגדים לאוכל כשר אינם כשירים וראויים לייצג את מדינת היהודים בעולם. כך טוען ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) במכתב ששלח (א', 3.6.07) לשרת החוץ לבני.

פרוש התייחס לעצומה עליה חתמו 30 מעובדי משרד החוץ, ובה הם מבקשים כי יתאפשר להם לארח דיפלומטים זרים, במסעדות לא כשרות בישראל, בניגוד לנוהל הקיים עתה המחייב קיום של ארוחות רשמיות במסעדות כשרות בלבד.

בעצומה ששלחו עשרות מעובדי משרד החוץ למנכ"ל, אהרון אברמוביץ', הם דרשו להשוות את הנוהל הקיים בחו"ל, שם קשה למצוא מסעדות, ולפיו מתאפשר לאכול במסעדות שאינן כשרות ואין בהן הפרדה בין חלב לבשר או בשר כשר, אך יש להן "סטייל כשר", היינו: מזון טרף, שאינו כולל חזיר, וכן שקצים ורמשים הגדלים בים. העובדים טענו כי העיסוק באיתור מסעדה כשרה גוזל מהם זמן רב ובא על-חשבון העבודה המדינית.

פרוש התנגד לכך, ואמר כי עובדי משרד החוץ אינם מבינים כלל את המשמעות והמחויבות שיש בייצוג עַם התורה. "מגיע אות-קלון להנהלת משרד החוץ, שבחרה אנשים כאלה לייצג אותנו בעמים; וזו בושה גם שמחלקת ההדרכה במשרד לא הטמיעה בעובדים אלה, בהיותם צוערים, את המשמעות של מושג הכשרות... במורשת ובמסורת של עמנו".

לדבריו, הוא עצמו התבקש לא פעם על-ידי גויים להסביר את מהות הכשרות ביהדות, והם קיבלו זאת תמיד בהבנה ובהערכה. "הסברתי כי לדידם של יהודים שייכים מאכלות אסורים לתחום של חוקים, שעליהם נסוכה אותה אצילות של התבטלות השכל האנושי בפני הצווים האלוקיים הנעלים. מדוע לא יכול נציג ישראל להסביר זאת לדיפלומט זר?", קבל פרוש. "משמר הכשרות הוא אחד הנכסים היפים והחשובים של הווייתנו היהודית. זה בין היתר מה שמייחד את המדינה ממדינות העולם, ומבליט גם את הצדקת מאבקינו המדיניים. איך אפשר, אם כן, לקרוא לדיני כשרות 'הגבלות איומות ומוגזמות'?".

הוא אמר כי האבסורד הגדול, כלשונו, הוא העובדה שעובדי משרד החוץ, האמורים לייצג את אזרחי ישראל, פועלים בכלל נגד דעותיהם. לראיה, הביא סקר שממנו עולה, כי רוב הציבור בישראל מייחס חשיבות רבה או רבה מאוד למזון כשר. לשאלה "עד כמה חשוב לך שיימכר מזון כשר במדינת ישראל", השיב רוב של 82% כי יש לו זיקה עמוקה לכשרות, כאחד ממאפייני היהדות המובהקים.

פרוש קרא ללבני לקרוא את העובדים לסדר ולקיים להם הכשרה שתתן להם מושגי יסוד ביהדות. לדבריו, לא פעם מוצאים עצמם עובדים של משרד החוץ בבתי כנסת בחו"ל כשאין להם חצי מושג איך מבטאים ברכה, ונגרמת מבוכה.