לייב אין ג'רוזלם

מה לעשות שהחבר החליט פתאום באמצע החיים לפצוח בקריירה שנייה של עיצוב חזותי בבצלאל? עם כל הכבוד לפמיניזם, מצאתי את עצמי נפרדת מהקפה הקבוע והבר השכונתי בתל אביב, אורזת את הפקלאות ונוחתת בעיר הקודש. מאז, אני במסע צלב אישי, לחפש לי תחליפים ראויים לחיי האורבאניים התל אביבים, בירושלים. אתמול הצלחתי סוף-סוף, ולא בלי מאמץ, להפריד את הבן זוג העסוק מהמחשב שלו, ויצאנו אל לב המאפליה - המדרחוב הירושלמי. כשהגענו לבירמן, הספיק מבט חטוף אחד להבין שלא מדובר במקום רגיל. בפתח הבר עומד פסנתר ישן ואקורדיון תלוי על הקיר בין יצירות אמנות.

את פנינו קיבל בעל הבית, דן בירון, שהוא בכלל במאי טלוויזיה שמנגן באקורדיון. בירון סיפר שהקים את המקום בגלל אהבתו למוזיקה, ואין ספק שהוא אוהב את המקום והמקום אוהב אותו. איש גבוה עם שיער ארוך וכובע (חסרה בו נוצה) שמסתובב בבר כמו אבא גאה לילד אהוב. הילד הביולוגי, אגב, הוא שף המקום. כל ערב מנגנת בבירמן חבורה אחרת, לפעמים ג'אז, לפעמים בלוז, ולחובבי העליצות, בחצות של ימי חמישי, מוזיקה בלקנית, אז יורד האקורדיון ממקום משכנו המכובד לידיו האוהבות של בירון.

צליליו הנעימים של פסנתרן הבית, לב ליפלבק, השרו אווירה מושלמת לצריכת אלכוהול. פתחנו בבירה (חצי גולדסטאר 18 שקל, לף בלונד 23 שקל) ועברנו ליין בהמלצתו של בירון, קברנה של יקב בוטיק ענתות. קברנה מעולה עם גוף מלא ומאוזן שכיף לשתות.

התפריט מציע מגוון של נשנושים קטנים למי שלא ממש רעב, כמו חציל בלאדי, כבד על טוסט או צ'יפס, אבל המוזיקה והאלכוהול עשו את שלהם והחלטנו להזמין משהו קצת יותר רציני. ג' התלבט אם ללכת על הקטע הירושלמי עד הסוף ולהזמין קבב ירושלמי עם טחינה ירוקה (36 שקל) שנראה מפתה, אך בסוף החלטנו להזמין אוכל ברים קלאסי - נקניקיות עגל (46 שקל) והמבורגר, מנה מכובדת של 300 גרם שסיפקה את הגבריות של ג' (49 שקל).

הנקניקיות שהגיעו הזכירו לי את בתי הבירה באירופה, מבושלות בבירה, עם טעם של גריל, חרדל חריף וכרוב כבוש בצד. ההמבורגר היה גדול, עסיסי ופשוט, בדיוק כמו שהמבורגר אמור להיות. המנות היו טעימות, משביעות ובמחיר סביר בהחלט.

באותו רגע הבנתי שאם לתינוקות צריך להשמיע מוצרט כדי שיהיו חכמים, אז לג' צריך להשמיע ג'אז כשהוא אוכל את הבשר שלו. במשקה השני כבר שכחנו שאנחנו יושבים במדרחוב בירושלים, וצללנו לבועת המציאות האלטרנטיבית שיש במקום. מסביבנו ישבו צעירים ומבוגרים, תיירים וישראלים, וביניהם בלט כובעו של בירון שהסתובב בין כולם לצלילי המוזיקה.

סיכמנו, לירושלים יש מה להציע לעכברי לילה. מוזיקה נפלאה, אלכוהול איכותי ואוכל פשוט וטעים, הופכים את הבירמן למקום ייחודי ומעניין.