אנרגיית הגוף מבקשת פורקן

רק לפני שנים מועטות התייחסו למושג ה"סטרס" ("לחץ") כאל עניין שבאופנה. כיום הוא בעיה רפואית וסוציולוגית ראשונה במעלה. קדחתנות או חדגוניות, צפיפות או בידוד, גירוי-יתר או העדר גירוי, תנאי מזג האוויר, רעש, חיכוכים במקום העבודה או בבית - כל אלה אובחנו, בינתיים, כמחוללי לחצים גורמי "מחלות הציוויליזציה", כמו דיכאון נפשי, כיב-קיבה, זיהומים, ואפילו אוטם שריר הלב וסרטן.

אירגון הבריאות העולמי הגדיר את הלחץ "כמחלה של המאה ה-21". הוא מתואר כ"תגובה הישירה של הגוף על כל מה שנדרש ממנו". במילים אחרות: מכה מכאיבה או נשיקה תאוותנית עשויות לגרום ללחצים והגוף יגיב עליו תגובות ביוכימיות המתוכנתות זה מיליוני שנים בגופם של כל היצורים המפותחים. כל זה בא לאפשר להם להסתגל למצבי-פתע ולדרישות-פתע. לאמיתו של דבר: זהו אות-אזעקה.

האדם המודרני חשוף לגירויים רצופים. גירויים אלה, למרות היותם חלשים ואולי אף סמויים, טומנים בחובם סכנות. גורמים כמו רעש, חדגוניות (שיעמום), חיפזון ולחץ, מצטרפים יחד לשרשרת של תגובות-אזעקה, שהן מעמס-יתר על מערכות הגוף. מאחר שהגוף מתוכנת, זה מיליוני שנים, לגייס בנסיבות כאלה כוחות אדירים - הוא עושה זאת גם עכשיו, אך אינו מנצל אותם ברוב המקרים. כך סוטה ה"סטרס" מהמסלול שהועיד לו הטבע והופך לתהליך פתולוגי.

כיצד למנוע לחצים וכיצד להילחם בהם - נושא זה מעסיק מדענים זה שנים רבות. כתב העת הגרמני, "העתיד", מספר בגיליונו האחרון, כי תכשירי-ארגעה או המרצה אינם יעילים במיוחד לצורך זה, וכי הדרך הטובה ביותר למניעה היא תעסוקה שיש עימה סיפוק, הרפייה ופעילות גופנית.

לא מכבר הוחל בגרמניה המערבית בביצוע תוכנית-מחקר חשובה ביותר: למעלה מ-40 מדענים מאוניברסיטת היידלברג החלו שוקדים על שיטות לחקר התנהגות ה"סטרס" במערכות העבודה. מחקר זה אמור להשתרע על פני שלוש שנים ובסיומו, מאמינים החוקרים, יעלה בידם להציע טיפול סיבתי-מעשי לנגע.