בריטניה: חרם אקדמי על ישראל

ועד איגוד המרצים הבריטים יו-סי-יו הצביע הערב (ד', 30.5.07) בעד הטלת חרם אקדמי על האוניברסיטאות בארץ. ההחלטה הוגדרה כצעד מחאה נגד יחסה של ישראל לפלשתינים. שרת החינוך הפרופ' יולי תמיר תפנה לשר החינוך בבריטניה ולראשי האוניברסיטאות במדינה בניסויון למזער את הנזק הצפוי מההחלטה.

158 מבין 300 חברי ועד היו-סי-יו הצביעו בעד החלטה הקוראת לחברי האיגוד לשקול מחדש האם לקיים קשרים עם אקדמאים ישראלים. 99 התנגדו להחלטה ו-8 נמנעו. הדיון בסוגייה נמשך מספר שעות.

ההחלטה שנתקבלה נוסחה בלשון זהירה, שקבעה כי בשנה הקרובה יקיים האיגוד דיון מתמשך באפשרות להטלת חרם אקדמי על ישראל. בתום הדיון יגבש האיגוד עמדה וכללים שינחו את חבריו באשר לדרך בה רצוי לנהוג כלפי אנשי האקדמיה הישראלים. בנוסף קרא ועד האיגוד לאיחוד האירופי לשקול את הפסקת המימון הניתן למחקרים אקדמאיים בארץ.

עיתון ה"גרדיאן" הבריטי דיווח כי מזכ"לית ה-UCU סאלי האנט התריעה ערב הדיון מפני הטלת חרם על ישראל. לדבריה: "מרבית חברי האיגוד רוצים שנקיים דיאלוג עם כל הצדדים, לא רק עם אלה שאנו מסכימים לדעתם. באופן אישי, אינני מאמינה שמרבית חברינו תומכים בחרם אקדמי על ישראל או שהם מאמינים כי צעד כזה צריך לקבל עדיפות עליונה עבורנו".

ביום שני נועדה שרת החוץ ציפי לבני עם השגריר הבריטי בישראל, טום פיליפס, בעקבות הדיווחים אודות כוונתם של מוסדות ואיגודי עובדים בבריטניה להחרים את עמיתיהם מישראל. השרה לבני הביעה בפני השגריר את מורת רוחה מן הכוונה וציינה כי החרם עלול להשפיע לרעה על דעת הקהל בשתי המדינות. עוד אמרה לבני כי החרם עומד בניגוד גמור למערכת היחסים החיובית השוררת בין שתי המדינות.

השגריר פיליפס ציין כי ממשלתו מתנגדת לקריאות להחרים את ישראל, וחזר על עמדת ארצו כי חרם וסנקציות הם לא הדרך לסייע לישראל ולפלשתינים להשיג התקדמות. השגריר תיאר בפני השרה לבני את פעילויות ה"בריטיש קאונסיל" לחיזוק הקשר בין מוסדות אקדמיים בשתי המדינות, כמו גם פעולות שת"פ אחרות בהן מעורבים מוסדות ובודדים מישראל ומבריטניה.

אנשי רוח בארץ: לאפשר לסטודנטים מעזה ללמוד בגדה

בתוך כך, בארץ דווקא מתגבשת כעת הצעה הקוראת למתן חופש אקדמי לסטודנטים ברצועת עזה. במכתב לשר הביטחון עמיר פרץ, מבקשת קבוצה נכבדת של סופרים ואישי רוח, לצד ארבעה מנשיאי האוניברסיטאות בישראל, לשנות את המדיניות המונעת מתושבי עזה ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה בגדה המערבית.

הנשיאים של אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן זאב והטכניון, פרופ' יצחק אפלויג, יחד עם קבוצה של סופרים ישראלים, ביניהם עמוס עוז, א.ב. יהושע, דוד גרוסמן, נתן זך, אריאל הירשפלד, אגי משעול ויצחק לאור - פנו היום לשר הביטחון עמיר פרץ, בבקשה "לשנות את המדיניות הפוגעת קשות בזכות להשכלה גבוהה של סטודנטים פלשתינים תושבי עזה, ובחברה הפלשתינית בכלל", לדבריהם.

הנשיאים והסופרים כותבים: "בשנים האחרונות הונהגה במערכת הביטחון מדיניות אשר מונעת מתושבי עזה מלנסוע לגדה המערבית למטרות לימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה הפלשתינים", למרות העובדה כי "מקצועות חיוניים כגון רפואה, ריפוי בעיסוק, קלינאות, תקשורת וניהול מערכות בריאות, ניתן ללמוד בגדה המערבית בלבד, ולא ברצועת עזה".

"חסימת הגישה להשכלה גבוהה של סטודנטים פלשתינים מעזה, הבוחרים ללמוד בגדה המערבית, מטילה צל כבד על תדמיתה של ישראל, כמדינה המכבדת ומקיימת את עיקרון החופש האקדמי והזכות לחינוך", כותבים הנשיאים והסופרים.

פרופ' קנת מן, יו"ר הוועדה המייעצת של עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע" יזם את הפנייה וביקש מנשיאי האוניברסיטאות בישראל להצטרף לפנייה הפומבית התומכת בעיקרון האוניברסאלי של חופש אקדמי, ובזכות להשכלה גבוהה של סטודנטים פלשתינים. ארבעת הנשיאים נענו לפנייה, אולם נשיא אוניברסיטת תל אביב ונשיא אוניברסיטת בר-אילן נמנעו מלחתום. לדברי פרופ' מן, "על הצבא להקשיב לקולות מאנשי רוח ואקדמיה, המבקשים לכבד את העיקרון האוניברסאלי של חופש אקדמי וזכות הגישה לחינוך - הן עבור ישראלים והן עבור פלשתינים".

מאז שנת 2000, הצבא מטיל איסור גורף על כניסתם לגדה המערבית של סטודנטים תושבי עזה המבקשים ללמוד באוניברסיטאות הפלשתיניות הממוקמות שם. עמותת "גישה" עתרה לבג"צ נגד האיסור, בשמם של עשרה סטודנטים לריפוי בעיסוק, תושבי עזה, המנסים מזה ארבע שנים להגיע ללימודיהם באוניברסיטת בית לחם. הדיון הבא בעתירות נקבע לחודש יולי 2007.