משטרת ישראל נוהגת במקרים רבים לסגור תיקים מחוסר עניין לציבור. במצב כזה שואל עצמו האזרח: מה עכשיו? אז יש פתרון. בית משפט לתביעות קטנות דן בתיקי אלימות בהם מבקש בעל דין פיצוי כספי.
"אדם שהותקף על-ידי אחר זכאי לפיצוי אף אם לא הוכח נזק", כך פסקה בחודש שעבר שופטת בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, נאוה קפלינסקי. השופטת דנה בתביעה שהגיש מיכאל גויטע ממושב עזריה, נגד שכנו אלי בסעד בסכום של 17,800 שקל. גויטע טען שבחודש מאי אשתקד, בסעד חבט בו וקילל אותו והוא ביקש פיצוי בגין נזק ופגיעה בשמו הטוב. בין הניצים עבר חתול שחור לאחר שבסעד היה יו"ר ועד שקידם פרויקט להרחבת המושב וגויטע התנגד. ביום התקרית גויטע שוחח עם חבר ועד, ובסעד קילל אותו ו"חטף" קללות בחזרה. בהמשך הגיע לנחלה של גויטע ונתן לו מכת אגרוף ו"סובב" את צווארו. המשטרה הוזעקה למקום ובהמשך סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.
בסעד השיב להגנתו שגויטע התנכל לו בוועדה המחוזית, שדנה בנושא הרחבת המושב, קילל אותו, הפר חוק והפריע לקבלנים לעבוד. ביום האירוע השניים הגיעו לשטח "המריבה" במטרה ליישב את ההדורים וגויטע התקרב אליו בצורה מאיימת, בסעד פחד שגויטע ירים מכשיר חד ויכה אותו התקדם לעברו והשניים דחפו זה את זה וחברי המושב הפרידו. בסעד ביקש לדחות את התביעה והדגיש שהתגונן מפני תוקפנותו של גויטע.
בדיון העידו אשתו של גויטע וחברי מושב שהיו עדים לתקרית. השופטת קפלינסקי העדיפה את גרסת גויטע ואשתו על פני עדותו של בסעד ועדים מטעמו. לדבריה, לא חשוב מי יקלל קודם וההסבר של בסעד מדוע התקרב לגויטע אינו הגיוני ובלתי סביר. "אפילו הייתה לנתבע סיבה לחשוש שהתובע יפגע בו, ההיגיון מחייב שינוס על נפשו ולא שיתקרב אל מקור הסכנה". השופטת הוסיפה שמהעדויות עלה שחברי המושב ניסו לרסן את בסעד ולהרגיעו, "נראה כי פעולה כזו מתיישבת יותר עם מעשה אלימות של הנתבע מאשר מעשה אלימות של התובע". גויטע הוכיח שבעקבות התקרית פנה לטיפול רפואי ולא הוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מהמכה. השופטת לא פסקה לגויטע פיצוי בגין עוגמת נפש בעטין של הקללות, "לאחר ששני הצדדים קיללו זה את זה". לבסוף בסעד חויב לשלם לגויטע 400 שקל בתוספת 350 שקל הוצאות משפט. ת.ק: 1080/07.
השופטת שכחה לציין שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע) בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה