מדבירי מזיקים מעלים את הסיכון לפרקינסון

חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון לפרקינסון, כך קובע מחקר חדש. החוקרים גילו כי רמות גבוהות של חשיפה העלו את הסיכון ב-39%, ואפילו רמות נמוכות העלו את הסיכון ב-9%.

עם זאת, החוקרים - מאוניברסיטת Aberdeen הדגישו כי הסיכון הכללי לפתח את המחלה נשאר קטן.

על-פי עמותת פרקינסון בישראל, למרות שהדימוי הוא כי המחלה פוגעת בעיקר באוכלוסיה המבוגרת, מתגלים לעיתים אותותיה גם בקרב צעירים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא 58 ועל-פי האומדן מגיע מספר החולים במחלת פרקינסון בישראל לכ–20,000.

התסמינים לעיתים קרובות כוללים חוסר יציבות ורעידות בידיים או הזרועות, פעמים רבות יחד עם קשיי דיבור או תנועה.

מחקרים אחרים הראו קשר בין חשיפה למדבירי מזיקים לבין התפתחות המחלה, כשבקרב עובדים בתעשיית החקלאות נראה השיעור הגבוה ביותר של המחלה.

נוקאאוט

המחקר החדש, שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית, כלל 959 מקרים של פרקינסוניזם, מונח המשמש לתיאור אנשים עם אבחון של מחלת פרקינסון ומצבים דומים אחרים.

כל משתתפי המחקר ענו על שאלונים לגבי תעסוקתם לאורך כל החיים ולגבי החשיפה שלא במסגרת העבודה לטווח רחב של כימיקלים, כולל חומרים ממיסים, מדבירי מזיקים, ברזל, נחושת ומנגן (משמש בתעשיית הפלדה).

מאחר שמחקרים מסויימים גילו כי פגיעות ראש כתוצאה מאגרוף עשויות להיות קשורות לפרקינסון, חולים נשאלו גם אם סבלו מפגיעה שגרמה לאיבוד הכרה. המחקר כלל גם שאלות כלליות לגבי היסטוריה בריאותית משפחתית ושימוש בטבק.

לאחר מכן השוו החוקרים את התשובות לאלו של קבוצת משתתפים בגילאים דומים שלא אובחנו עם פרקינסון.

החוקרים גילו כי למרות שהיסטוריה משפחתית של פרקינסון היתה גורם הסיכון הברור ביותר לפתח את המחלה, חשיפה למדבירי מזיקים הביאה גם היא לעלייה ברורה.

בנוסף גילו החוקרים כי אנשים שחספגו "נוקאאוט" (באגרוף) פעם אחת היו בסיכון גבוה ב-35%, בעוד אנשים שחוו זאת יותר מפעם אחת היו בסיכון גבוה פי 2.5. החוקרים ציינו כי לא ניתן לדעת מהתוצאות האם החולים איבדו את הכרתם לאחר שנפלו כתוצאה מפרקינסון.

המסקנה שאליה הגיעו היא כי עלייה בחשיפה למדבירי מזיקים מעלה את הסיכון לפרקינסון. הם הדגישו כי הממצאים אינם מוכיחים כי כי מדבירי מזיקים גורמים לפרקינסון - אך מוסיפים לראיות המצביעות על הקשר.

תוצאות לא מפתיעות

דובר האגודה לפרקינסון בארצות הברית אמר כי הממצאים החשובים מהמחקר הנוכחי מהווים אישור לכך שפרקינסון לא נגרם מגורם אחד, אלא משילוב של רגישות גנטית וגורמים סביבתיים.

מומחים שהגיבו למחקר אמרו כי לאור העובדה שמדבירי מזיקים רבים הם נוירוטוקסים (בעלי רעליות עצבית) לא מפתיע כי מחקרים רבים מגלים קשר בין מספר מחלות נוירולוגיות וניווניות כמו פרקינסון לחומרים הללו.

התוצאות הן בעלות משמעות רבה בהיבט של חשיפה לטווח ארוך של חקלאים רבים וקהילות רבות המתגוררות ליד שדות המרוססים בחומרים אלו.