3.6% מבני הנוער בגילאי 13-14 בישראל מעשנים

1,180,000 איש בישראל מעל גיל 18 מעשנים - כמיליון איש בקרב האוכלוסיה היהודית וקרוב ל-180,000 איש באוכלוסיה הערבית. כך עולה מממצאי דוח (KAP) שר הבריאות על מצב העישון בישראל 2006-2007.

הדוח מציג נתונים לגבי מצב העישון בישראל, בצבא, בקרב בני הנוער ועוד, לקראת יום ללא עישון שיצוין ביום חמישי הקרוב (31.5.07). על-פי הממצאים, אחוז המעשנים גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים, בקבוצות הגיל הצעירות ובקרב חיילים המתגייסים והמשתחררים מצה"ל. כמו-כן, נמצא אחוז מעשנים לא קטן בקרב בני נוער.

3.6% מבני נוער מעשנים

צילום: צילום: AP

3.6% מבני הנוער (338) בגילאי 13-14 הודו כי הם מעשנים. אחוז המעשנים בקרב בנים היה 4.9% - שיעור גבוה פי 2 בהשוואה לשיעור העישון בקרב בנות (2.3%).

עוד עולה מהממצאים, כי 3.6% מקרב הילדים היהודים דיווחו על עישון לעומת 3.1% בקרב הילדים הערבים. עוד נמצא, כי אחוז המעשנים הגבוה ביותר, 4.1%, נמצא בקרב תלמידים שמוצאם ממדינות חבר העמים בהשוואה ל-3.4%, 3.7% ו-2.4% בקרב ילדים שמוצאם מצפון אפריקה, ישראל ואמריקה, בהתאמה.

כמו-כן, נמצא כי אחוז המעשנים הנמוך ביותר נמצא בקרב הדרוזים (0.7%) והגבוה ביותר נמצא בקרב הבדויים (5.6%), בהשוואה ל-2.2% ול-3.4% בקרב ערבים נוצרים ומוסלמים.

על-פי הדוח, אחוז גבוה מקרב התלמידים דיווחו כי הם חשופים לעישון סביל שמקורו בעישון של בני המשפחה. נמצא כי עיקר החשיפה נבע מאבות מעשנים: 42.3% מהילדים דיווחו כי האב מעשן, בעוד ש-20.2 מהילדים דיווחו כי האם מעשנת. אחוז הדיווח על עישון בקרב אחים עמד על 17.1%.

אחוז האבות המעשנים בקרב בני נוער ערבים נמצא גבוה בצורה משמעותית לעומת בני נוער יהודים, בעוד שאחוז האמהות המעשנות היה גבוה כמעט פי 6.4 בקרב בני נוער יהודים לעומת ערבים ואילו אחוז האחים המעשנים היה גבוה ב-12% בקרב בני נוער יהודים בהשוואה לערבים.

כמו-כן, נמצא כי שיעור העישון בקרב בני נוער ממשפחות שבהן האב מעשן היה גבוה בכ-75% בהשוואה לשיעור העישון בקרב בני נוער ממשפחות שבהן האב אינו מעשן. עוד נמצא, כי שיעור העישון בקרב בני נוער ממשפחות שבהן האם מעשנת היה גבוה בכ-83% בהשוואה לשיעור העישון בקרב בני נוער ממשפחות בהם האם אינה מעשנת.

שיעור העישון בקרב בני נער שדיווחו על עישון בקרב אחים (7.9%) היה גבוה פי 2.9 לעומת שיעור העישון בקרב בני נוער שדיווחו על אי עישון בקרב אחים (2.7).

כ-30% מהחיילים מעשנים

צילום: צילום: פלאש 90

מנתוני שנת 2006 עולה, כי אחוז המעשנים בקרב חיילים שהתגייסו לצה"ל הינו כ-31.6% ואילו שיעור המעשנים מקרב החיילים המשתחררים מצה"ל עומד על 41.6%. כמו-כן, שיעור העישון בקרב המתגייסות היה 28.9% בעוד ששיעור העישון בקרב משתחררות, באותה השנה, היה 38.5%.

מנתוני המעקב השנתי שעורך צה"ל עולה, כי מרבית המעשנים בצה"ל (מתגייסים ומשתחררים) מתחילים לעשן לפני גיוסם לצבא: בגיל 15.5.

מנתוני שנת 2006 עולה, כי גיל התחלת העישון בקרב מתגייסים מעשנים ירד השנה והוא עומד על 15 שנים ואצל המתגייסות עומד על 15.7 שנים. כמו-כן, גיל התחלת העישון בקרב הגברים המעשנים שהשתחררו ב-2006 דומה לזה שנמדד בשנה הקודמת ועומד על 16.2 שנים.

עוד נמצא, כי חייל מעשן צורך בממוצע 14.1 סיגריות ביום, בעוד שהצריכה היומית הממוצעת בקרב חיילות מעשנות הינה 9.5 סיגריות.

ב-2006, 38.5% ו-26.3% מקרב חיילים וחיילות בהתאמה דיווחו על התנסות בעישון נרגילה.

על-פי נתוני משרד הבריאות, נמצא שכ-20.1% מהבנים וכ-8.9% מהבנות בכיתות ז'-י' מעשנים נרגילה. שיעור המעשנים נרגילה בכיתות י' גבוה פי 5 משיעור המעשנים בכיתות ז'.

מסקר שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה עולה, כי כמעט מחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל התנסו בעישון נרגילה או מכירים אדם שמעשן נרגילה. עוד עולה, כי 1 מ-5 ישראלים מגיל 18 ומעלה עישן נרגילה בחייו (כ-32% מהגברים וכ-13% מהנשים). בקרב בני 18-34 הנתון גבוה פי 2: 41.5% מהישראלים בגיל זה עישנו נרגילה.

עוד נמצא, כי חילוניים התנסו בעישון נרגילה יותר מדתיים וילידי הארץ דור שני מעשנים יותר מעולים או ישראלים שנולדו מחוץ לישראל. באזור תל אביב והסביבה שיעור המתנסים בעישון נרגילה הגבוה ביותר (25.6%).

עישון בקרב נהגים בישראל

צילום: צילום: פלאש 90

מממצאי הסקר עולה, כי שיעור העישון הגבוה ביותר באוכלוסיית הנהגים בישראל נמצא בקרב גברים ערבים, 45.4%, לעומת 27.7% בקרב גברים יהודים. כמו כן, שיעור העישון בקרב נשים יהודיות גבוה מזה שבקרב נשים ערביות - 21.3% ו-6.7% בהתאמה.

כשני שליש מקרה הגברים היהודים המעשנים וכ-85% מקרב הגברים הערבים המעשנים מדווחים על עישון בזמן נהיגה. מקרב הנשים היהודיות המעשנות, עישון בזמן נהיגה מדווח על-ידי כמחצית מהן.

האוכלוסיה הבוגרת: ירידה בשיעורי העישון

צילום: צילום: AP

מנתוני הסקר עולה, כי אחוז המעשנים בקרב גברים יהודים הינו כ-26.6% ובקרב נשים יהודיות כ-19.7%. ממשרד הבריאות נמסר, כי הנתונים הללו מצביעים על ירידה בשיעורי העישון בקרב גברים ונשים באוכלוסיה היהודית בהשוואה לנתונים שהתקבלו בשנים 2004-2005.

על-פי הנתונים, שיעורי העישון היו גבוהים יותר בקבוצות הגיל הצעירות יותר - 21-24, 25-34, 35-44 ו-45-54: 32.6%-39.1% בקרב יהודים ו-46.4%-53.4% בקרב ערבים. זאת בהשוואה לקבוצות הגיל 55-64 ו-65-74, בהן נמצא אחוז מעשנים של 24.8% ו-16.9% בהתאמה בקרב יהודים ו-29.2% ו-31.7% בקרב ערבים. נמצא כי אחוז המעשנים בגברים ערבים היה גבוה יותר בהשוואה לגברים יהודים בכל קבוצות הגיל.

כמו-כן, גם בקרב נשים נמצאו הבדלים בשכיחות העישון בין קבוצות הגיל. אצל נשים יהודיות היתה שכיחות העישון גבוהה בקבוצות הגיל 21-24, 25-34, 35-44 ו-45-54 (21%-26.3%) זאת בהשוואה לקבוצות הגיל 55-64 ו-65-74, בהן נמצא אחוז מעשנות של 17.4% ו-11%.

אצל נשים ערביות נמצא אחוז המעשנות הנמוך ביותר בקבוצות הגיל 21-24 ו-25-34 (כ-3) זאת בהשוואה ל-8.5%-11.9% בקבוצות הגיל 35-44, 45-54, 55-64, 65-74.

אחוז המעשנות בקרב נשים יהודיות היה גבוה פי 7 ויותר בקבוצת הגיל 21-24 ו-25-34 ופי 2.7-2.9 בקבוצת הגיל 35-44 ו-45-54 בהשוואה לנשים ערביות. הפערים הללו מצטמצמים מעל גיל 55 עקב הירידה בשיעורי העישון בקרב יהודיות בקבוצות גיל אלה.

אוכלוסיה יהודית

מהממצאים עולה, כי הסיכון להיות מעשן היה גבוה פי 1.6 בקרב הלא נשואים בהשוואה לנשואים או כאלו שחיים עם בן זוג. הסיכון של בעלי השכלה שאינה אקדמית להיות מעשן היה גבוה ב-70% לעומת בעלי השכלה אקדמית. עוד נמצא מהנתונים, כי הסיכון של חילוניים או מסורתיים להיות מעשן היה גבוה פי 3.1 בהשוואה לדתיים או חרדים.

עוד עולה, כי הסיכון להיות מעשן בקרב אלו שדיווחו על ביצוע פעילות גופנית בתדירות נמוכה היה גבוה פי 1.3 בהשוואה למי שנוהגים לבצע פעילות גופנית סדירה כמעט כל יום. כמו-כן, נמצא כי שתיית אלכוהול קשורה לסיכון גבוה פי 1.6 לעישון. הסיכון להיות מעשן היה גבוה ב-70% בקרב נבדקים שדיווחו על תסמינים של מתח או לחץ. כמו כן, לא נמצא קשר בין עישון והשמנת יתר.

אוכלוסיה ערבית

נמצא כי הסיכון להיות מעשן היה גבוה פי 2.1 בקרב משתתפים שהגדירו את עצמם כמסוריים או חילוניים לעומת דתיים. בקרב בעלי השכלה שאינה אקדמית הסיכון לעשיון היה גבוה יותר (פי 1.4) לעומת בעלי השכלה אקדמית.

עוד נמצא, כי שתיית אלכוהול נקשרה בקרב ערבים לסיכון גבוה (פי 1.6) להיות מעשן. בניגוד לאוכלוסיה היהודית, לא נמצא אצלם קשר בין עישון לביצוע פעילות גופנית סדירה ולא נמצא קשר בין עישון לתסמינים של מתח או לחץ נפשי.