60,000 חולי אפילפסיה בישראל

כ-60,000 חולי אפילפסיה חיים בישראל, מתוכם כ-15,000 ילדים ובני נוער. נתון זה ונתונים נוספים מתפרסמים לרגל ציון חודש המודעות למחלת האפילפסיה, שמתקיים בין התאריכים 27.5-27.6.07, ביוזמת האגודה הישראלית לאפילפסיה (אי"ל).

המחלה נובעת מהפרעות בפעילות החשמלית של המוח, אשר גורמות ל"ירי" בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב במוח. ה"ירי" גורם להתקפים של פרכוס חלקי או כללי ולתסמינים שונים בהתאם לאזור המוחי המעורב.

פרופ' אורי קרמר, מנהל השירות לאפילפסיה בילדים בבית חולים דנה, מרכז רפואי תל אביב, מסביר על המחלה: "ישנם סוגים שונים של אפילפסיה, שההבדל ביניהם הוא במיקום ההפרעות החשמליות במוח ובהתבטאות הקלינית הנובעת מהם. שני סוגי ההתקפים העיקריים הם: התקף מוקדי, המתאפיין בתנועות לא מבוקרות באזורים שונים בגוף ללא איבוד הכרה ונחשב לפחות קשה והתקף כללי, המתאפיין באיבוד הכרה, נפילה (ומכאן הכינוי שדבק בה), גלגול עיניים ופרכוס של כל הגוף מלווה בדרך-כלל באיבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון עם הפרשת רוק מהפה. משך ההתקף נע בין מספר שניות למספר דקות ותלוי בסוג ההתקף. במקרים נדירים יכול התקף להימשך גם שעות".

המחלה יכולה להופיע כתוצאה של בעיה גנטית-תורשתית או עלולה להתפתח במהלך החיים כתוצאה מממצאים מוחיים שונים כגון: פגיעת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, גידול, ואוטם הפרעה בזרימת הדם למוח. בחלק מן המקרים לא ניתן לזהות את הסיבה להופעת ההתקפים.

טיפול תרופתי לאפילפסיה

קיימות כ-20 תרופות לסוגי האפילפסיה השונים. על-פי הנתונים, 75% מהחולים מצליחים לקיים אורח חיים רגיל בעזרת הטיפול התרופתי, אשר נועד לשמור על זרימת סיגנלים חשמליים תקינה במוח על-מנת למנוע התקפים.

לדברי פרופ' קרמר, "כ-25% מאוכלוסיית החולים במחלת האפילפסיה, אינם מגיבים לטיפול תרופתי. במקרים אלה ישנן מספר אופציות טיפוליות החל מדיאטה קטוגנית המבוססת על החלפת מקורות האנרגיה מסוכרים לשומנים, דרך ניתוח מוח ועד להשתלת קוצב ואגלי המפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים - טיפול חדשני שנכנס לא מכבר לסל הבריאות".