"מדוזות" זכה בפרס "מצלמת הזהב" בקאן - לא לעלתו

"מדוזות", סרט הביכורים של שירה גפן ואתגר קרת, זכה אמש (ראשון) בפרס "מצלמת הזהב" בקאן, פרס המוענק לסרט ביכורים. הסרט, המבוסס על תסריט שכתבה גפן, מתאר את קורותיהן של שלוש נשים המתגוררות בתל אביב, ומככבות בו שרה אדלר, נועה רבן וזהרירה חריפאי. הפרס הוענק לצמד היוצרים בטקס הנעילה של הפסטיבל שציין השנה את חגו ה-60. "מדוזות" הוא הסרט הישראלי השני הזוכה בפרס הזה; לפני שלוש שנים הוא הוענק ל"אור", סרטה של קרן ידעיה.

זכייתו של "מדוזות" היא חוליה נוספת בשרשרת ההצלחות האחרונה של הקולנוע הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים. הפרס הזה התווסף לשני פרסים שבהם זכה "מדוזות במסגרת "שבוע הביקורת", אחת המסגרות הנלוות לתחרות המרכזית, ושלושה פרסים שבהם זכה "ביקור התזמורת" בבימוי ערן קולירין.

בפרס הראשון בתחרות בקאן, "דקל הזהב", זכה "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" - סרטו של הבמאי הרומני כריסטיאן מונגיו שהיה חביב המבקרים. הסרט שעלילתו מתרחשת ב-1987, שנים מעטות לפני קריסת הגוש הקומוניסטי עוסק באיסור על הפלות שהיה נהוג באותה תקופה ברומניה.

"דחיפה לעשות עוד סרטים"

"זה מאוד מרגש", אמר קרת להארץ, זמן קצר לאחר חלוקת הפרסים. "כשחיכינו מאחורי הקלעים ניגש אלינו השחקן אלן דלון ולחץ לנו את היד. אחר-כך ניגשה אלינו ג'יין פונדה, ואחריה עוד ועוד אנשים. כולם בירכו אותנו, כולם פירגנו לנו, כולל יוצרים שזכו בפרסים אחרים בטקס. בסיטואציה כזאת מנסים להבין מה קורה".

בשיחה נוספת, כשעה לאחר-מכן, קרת כבר נשמע רגוע קצת יותר. "נתנו לנו עכשיו את הפרס", הוא מספר משועשע, "זה שני צ'קים ענקיים כאלה. אחד על סך 160 אלף יורו, לפרסום הסרט בצרפת. זה לפוסטרים שייתלו על לוחות המודעות הענקיים האלה שיש להם פה. והצ'ק השני על סך 56 אלף יורו, מיועד לקניית חומרים לסרט הבא שלנו".

לדברי קרת, הפרס שקיבלו אמש עירער את הביטחון שלו ושל בת זוגו ברצונם לעזוב עכשיו את הקולנוע כדי להתפנות לעיסוקים אחרים. "אני ושירה בכלל באנו לפרויקט הזה כאל סוג של הרפתקה", הוא אומר. "שנינו הרי באים מתחומים אחרים, לא מקולנוע, זה לא העולם שלנו. שירה באה מהתיאטרון, ואני מהספרות. עד לא מזמן שנינו אמרנו שאחרי שנגמור עם הסרט, נחזור לעשות דברים אחרים - אני רוצה לחזור לכתוב, ושירה רוצה לחזור ולעבוד בתחום התיאטרון. אם היית שואלת אותי לפני שבוע, מן הסתם הייתי אומר, שאנחנו לא נעשה עוד סרט בעשר שנים הקרובות. אבל עכשיו, אחרי הפרס, נראה שנצטרך לשקול את זה מחדש. הפרס הזה נותן לנו דחיפה לחשוב בכל זאת על לעשות עוד סרטים".

בני הזוג גפן וקרת הגיעו השנה לפסטיבל עם בנם הבכור, שנולד יומיים לאחר יום הצילומים האחרון. "הסרט והבן שלנו נולדו באותו זמן", אמרה אמש גפן. "עם הבן היה קל מהרגע הראשון, אבל הסרט דווקא עלה לנו בהרבה מאמצים ובהרבה שעות שינה. היום אנחנו סוף סוף גאים בשניהם".

פרס מיוחד לגאס ואן סנט

עיקר הטקס הוקדש לתוצאות התחרות המרכזית שהתקיימה בפסטיבל, ואשר בה השתתפו השנה 22 סרטים. בראש צוות השופטים שהחליט על הפרסים עמד השנה הבמאי הבריטי סטיבן פרירס ("המלכה"). ההפתעה המרכזית בטקס היתה ההתעלמות הכמעט מוחלטת של פרירס וחבר שופטיו ממרבית הסרטים האמריקנים שהשתתפו השנה בתחרות, ובראשם סרטם החדש של האחים איתן וג'ואל כהן, "No Country for Old Men", שעד לטקס נחשב לאחד הסרטים המובילים לזכייה בפרס דקל הזהב.

הבמאי האמריקני היחידי שזכה להוקרה בטקס, והוא ודאי לא שייך לעשייה הקולנועית האמריקנית המיינסטרימית הוא גאס ואן סאנט, שזכה בפרס מיוחד לרגל חגו ה-60 של הפסטיבל עבור סרטו החדש "Paranoid Park", שבסגנונו המינימליסטי מזכיר את סרטיו הקודמים של ואן סאנט, ובהם "אלפנט", שזכה בפרס דקל הזהב ב-2003.

במקום זאת, העניק חבר השופטים את דקל הזהב לסרט אהוד נוסף: סרטו של הבמאי הרומני כריסטיאן מונגיו "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים", שעלילתו מתרחשת ב-1987 - והיא מתארת יום בחייהן של שתי נשים שאחת מהן מתכוונת לעבור הפלה, והשנייה מסייעת לה בארגון המעשה הבלתי חוקי ברומניה באותן שנים.

פרס חבר השופטים ל"יער ההתאבלות" היפני

הפרס הגדול של חבר השופטים, שהוא הפרס השני בחשיבותו, הוענק ל"יער התאבלות", סרטה של הבמאית היפנית נאומי קאוואסה, שעלילתו מפגישה בין קשיש, שעדיין מתאבל על מותה של אישתו, 33 שנים קודם-לכן, לאשה צעירה שאף היא חוותה אובדן קשה. היתה זו בחירה מפתיעה, כיוון שהסרט, שמבויים בסגנון מאופק ולירי מעט מחושב מדי, לא זכה כאן להתפעלות ביקורתית.

פרס השופטים, שהוא הפרס השלישי, חולק בין שני סרטים: "פרספוליס", סרט אנימציה פוליטי המתרחש באירן אותו ביימו מריאנה סאטראפי ווינסאן פארונו ו"אור שקט", סרטו של הבמאי המקסיקאי קרלוס רייגאדאס.

פרס הבימוי הוענק לסרטו השלישי של הצייר האמריקני ג'וליאן שנאבל "פעמון הצלילה והפרפר", שהופק בצרפת, ומציג את סיפורו האמיתי של ז'אן-דומיניק בובי, לשעבר העורך של המגזין הצרפתי "אל", שב-1995, בהיותו בן 43, הוא לקה בשבץ שהותיר אותו משותק בכל גופו מלבד לעפעף אחד של עיניו, עמו הוא המשיך לתקשר עם העולם.

פרס התסריט הוענק לבמאי הגרמני ממוצא טורקי פאטי אקין ("עם הראש בקיר") עבור סרטו "מהצד השני", שעוקב אחר מספר דמויות הנעות בין גרמניה לטורקיה. פרסי המשחק הוענקו לשחקן הרוסי קונסטנטין לאוורוננקו, המגלם אב משפחה מיוסר ב"הגירוש", סרטו השני של הבמאי הרוסי אנדריי זוויאגינצב ("השיבה") ולשחקנית הקוריאנית ג'און דו-יאון המגלמת אלמנה צעירה ואם שכולה המחשפת מזור למכאובה בסרטו של הבמאי הקוריאני לי צ'אנג-דונג "אור שמש סודי".

בעוד שהבחירה בשחקן הרוסי הפתיעה, הבחירה בשחקנית הקוריאנית היתה צפויה כיוון שהיא נושאת את הסרט כולו על כתפיה ועושה זאת בכישרון רב.