הגבלת העישון "חונקת" את המדרכות

האיסור על עישון בבארים ומסעדות מאלץ יותר ויותר מעשנים לחפש את שלט היציאה, ולגרום למעשה ל"אזורי עישון" מזיקים לאורך המדרכה, כך עולה ממחקר חדש.

בשנים האחרונות, הצליחו מדינות רבות לאסור בצורה יעילה את העישון במקומות ציבוריים, ותוצאה אחת - ללא כוונה - היא "אזורי עישון" אלו מול המסעדות והבארים, כתבו עורכי המחקר, מאוניברסיטת 'ג'ורג'יה קולג" שבגורג'יה.

רמות גבוהות ביותר

מדובר בתופעה חדשה יחסית, לכן רצו החוקרים לחקור אותה ולגלות מהי רמת החשיפה לעישון של אנשים שאינם מעשנים ומהי רמת החשיפה של העובדים. הם גילו כי רמת העישון הפסיבי מול המסעדות והבארים היתה גבוהה פי כמה מתקני הבטיחות שנקבעו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בנושא אוויר נקי.

ממצאי המחקר הוצגו בכינוס הבינלאומי של האגודה האמריקנית של בית החזה שהתקיים בסן פרנסיסקו.

על-פי איגוד הריאות האמריקני (AL), המשרד לאיכות הסביבה מסווג עישון פסיבי כקרצינוגן (גורם מסרטן) המכיל מאות כימיקלים רעילים, כולל פורמלדהיד (גז רעיל המשמש לחיטוי ולצרכי תעשיה), בנזן, ויניל כלוריד, אמוניה וציאניד (רעל קטלני).

כיצד בוצע המחקר

במסגרת המחקר, מדדו החוקרים את רמת החומרים המזהמים באוויר מחוץ למספר מסעדות ובארים באתונה שבמדינת ג'ורג'יה ובסביבתה.

אתונה היא עיר אוניברסיטאית עם יותר מ-100 בארים ומסעדות, כולם החלו ליישם איסור מלא על עישון בשנת 2005. צוות החוקרים בדק את האוויר ליד שני בארים ושתי מסעדות, ובנוסף במיקום אחד המרוחק ממסעדות ומעשנים.

בשני אחר-הצהריים ובימי שישי ושבת עוקבים, נלקחו נתוני דגימות האוויר ישירות מחוץ לכל מקום בכל 30 שניות. בכל אחד מארבעת המקומות היה אזור מיועד למעשנים, עם או ללא מקומות ישיבה, בין אם מחוץ לכניסה הראשית או בחצר פנימית.

החוקרים דגמו את רמות חד-תחמוצת הפחמן ורמות החלקיקים המזהמים. יש לציין כי חלקיקים קטנים בקוטר 2.5 מ"מ ומטה (PM2.5) יכולים לחדור לעומק הריאות.

התוצאה: ככל שמספר המעשנים באזורי העישון היה גדול יותר, כך גבוהה יותר היתה הכמות של חד-תחמוצת הפחמן ו-PM2.5.

סכנה מחוץ לבארים

אזורי עישון מחוץ לבארים הניבו את הנתונים הגבוהים ביותר של נוכחות החומרים המזהמים, כשאחריהם אלו שמחוץ למסעדות. בהשוואה למיקום מרוחק מכל אחד מהמקומות שנבדקו, נתוני ה-PM2.5 היו גבוהים כמעט פי שלושה מחוץ לבארים וגבוהים פי שניים מחוץ למסעדות.

קשה להעריך את הסכנה הבריאותית המדוייקת הנובעת מרמות הזיהום שלצד המדרכה, אך החוקרים מבצעים כעת מחקר שיעקוב וינסה לאמוד השפעה זו, על בסיס דגימות שתן ורוק מאנשים ששוטטו באזורי עישון. בינתיים, הם מדגישים, הצעדים הנעשים לאיסור עישון בתוך מסעדות ובארים חשובים גם כן.

"תצא בחוץ"

עדיף שהעישון יהיה בחוץ מאשר בפנים, מסכימים מומחים רבים בתחום. האיסור על עישון במקומות סגורים הוא חשוב. הברירה היחידה שיש למעשנים היא לצאת החוצה, ולמרות שהדבר עלול לגרום לבעיה לאנשים הנמצאים באזור, כנראה אנשים שאינם מעשנים לא יישארו שם לאורך זמן.

ישנן מדינות, כמו קליפורניה, שהביעו כבר את החשש לגבי עישון גם במקומות פתוחים ולכן אסרו על עישון סיגריות בטווח מסויים מאזורים ציבוריים. ולמרות שלא תמיד מצליחים הגורמים האחראיים לאכוף חוקים אלו, הרי שישנם מחקרים רבים המראים כי כאשר הופכים מקום עבודה לנקי מעישון אנשים מצמצמים את מספר הסיגריות. לכן, המצב ללא ספק טוב מבעבר.

מאחר שעדיין העישון אינו פעולה לא חוקית, הרי כשיש מעשנים ישנה חשיפה לעישון פסיבי ולא ניתן להמנע מכך. השאלה האמיתית היא האם רמות אלו מספיק גבוהות כדי להוות סכנה לבריאות? לחוקרים אין תשובה ברורה לכך. לכן, לטענתם, יש לבצע מחקר נוסף.

במחקר נוסף של צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת קולומביה, גילו חוקרים כי אנשים שאינם מעשנים וחיים ועובדים בסביבה נקייה לגמרי מעישון נוטים לדווח פי 2.5 יותר מאחרים כי בריאותם טובה לעומת אלו החיים באזורים בהם לא קיים איסור על עישון. הממצאים התבססו על סקרים שנערכו בקרב קרוב ל-1,500 אמריקנים ממוצא סיני המתגוררים בניו-יורק.