תפוס אותי אם תוכל

מהבוקר אני ועינב בטלפונים על הבילוי המתוכנן שלנו בזינק. ככה זה, גם אנחנו הגענו לגיל שהספונטניות מאיתנו והלאה וצריך לתאם שבועיים מראש על יציאה משותפת. ואם כבר מתאמים, אז למקום שיהלום את פרצופנו ולכן, רגע לפני האירוע הגדול, התייצבתי בדירתה התל אביבית של החברה למדידות אחרונות של בגדים. מוכנות ומזומנות דיוושנו את עצמנו לקרליבך 29.

מארחת חיננית קיבלה את פנינו והובילה אותנו למקומנו על הבר, אנחנו הזמנו מקום וכדאי שגם אתם תזמינו, כי לזינק לא חסרים מעריצים. המקום מעוצב בסגנון דיינר עם קלאסה. נברשות יפיפיות מעל לראשנו בבר. ספות למתרווחים ומקום ישיבה נוסף בחוץ.

עינב, מיהרה להזמין את משקה היום, דקירי מלון, בלי להציץ אפילו בתפריט. אני הצצתי ונדהמת: "בושמילס ב-25 שקל!!!". לקחתי לי 3 דקות בכדי להתעשת ולעבור על שאר התפריט. גם האוכל וגם האלכוהול מחולקים לפי קבוצות מחירים. כוס יין הבית 13 שקל (!) והיום למזלי, רקנאטי נבחר לייצג את הבית.

לנשנוש עם האלכוהול בחרנו בקישוא בטעם כבד (13 שקל) מנה טעימה ונדיבה ואנחנו התחלנו לחפש את הקאטצ'.

שרון בעלת התלתלים הסבירה לנו במתיקות על המנות השוות לפתיחה ואנחנו הלכנו על אצבעות חלומי (20 שקל) - מנת ספיישל שאינה רשומה בתפריט. אצבעות החלומי צופו בפירורי פנקו והוגשו עם רוטב ג'ינג'ר מפתיע. חימום ראוי בהחלט. משם המשכנו לכיוון סלט רוקפור (33 שקל) שמקורות מהימנים נשבעו בסבתם שהוא לא סתם סלט רוקפור. ובכן ידידי, לסבתא שלום והסלט אכן הוגדר כהצלחה מסחררת. הסלט היה עשיר ומנחם כהגדרת עינב, הרוקפור פוזרה בנדיבות והרוטב המתקתק החמיא לה. עד כה הכל מושלם. אז המשכנו לחפש את הקאטצ'.

האלכוהול שיחרר את חרצובות לשונה של עינב (היתה התעקשות מצידה להכנסת הבומבסטיות) הברברת נפתחה ועינב הזמינה כוס רקנאטי נוספת. רגע לפני העיקריות עוד הספקנו להרביץ סשן ריכולים נוסף. אחרי עידכונים שוטפים על הבייבי בום שתקף את מדינת ישראל בכלל וקומץ חברות קרובות בפרט גלשנו לעיקריות, הנושא הזה כבד גם ככה... אני התעקשתי על הרביולי סלק ברוטב אלפרדו עם אגוזים (43 שקל). התעקשתי משום שזו היתה מנת היום שהלכה להימחק מלוח המיוחדים. קשה לדחות מנה כזו ואין לתאר במילים עד כמה צדקתי (יום אחרי שביקרנו במקום ניסיתי לשחזר את ההצלחה של "זינק" ונחלתי כישלון חרוץ. לא ברור מה חשבתי לעצמי כשנכנסתי למטבח). עינב בחרה מנה מוצלחת לא פחות של שרימפס ברוטב עגבניות, חמאה ויין לבן (38 שקל) שמחירה ממש שעשע אותנו. איזה כיף שהפלצנות התל אביבית נשארה הרחק מאחור. השילוב של עגבניות עם שרימפס מעט בעייתי, לדעת עינב, אבל עדיין, לא נשאר זכר מהמנה האסתטית. לטעמי, מנה נהדרת.

הזמן חלף, התאורה במקום השתנתה לתאורת בר מעומעמת וזינק קיבל תפנית סקסית במיוחד, שבישרה את שלב הקינוחים. רגע לפני הסוף עדיין לא מצאתי את הקאטצ' של המקום והתחלתי להבין שאולי זה בגלל שאין כזה - פשוט שני שותפים שיודעים את המלאכה עם צוות מצוין מאחוריהם. המנה האחרונה נבחרה ו"בלה דונה" (28 שקל) כבדה מאד וטעימה מאד נחתה על שולחננו. אל תזמינו את הקינוח הזה לבד על בטן מלאה. אני ועינב סיימנו אותה וכמעט לא הצלחנו לפדל הביתה חזרה.

אם אתם מחפשים מקום בילוי שמשלב אוכל טוב, אוירה סקסית ומחירים שישאירו לכם עודף בארנק, דוושו לכם לקרליבך 29 ובואו נתפלל יחד ש"זינק" יישארו באותו קו. לא נשארו הרבה כאלה בתל אביב.