המדינה: המידע על נכסי נפקדים יפגע ביחסי החוץ

המדינה הודיעה כי לא תמסור מידע על נכסי נפקדים [מי שהיה במדינת אויב בשנת 1967 ר.א.] במזרח ירושלים, בין היתר בשל חשש מפגיעה ביחסי החוץ.

בתשובה שנמסרה לבית המשפט המחוזי בירושלים, הודיעה המדינה כי לא תמסור מידע על נכסי הנפקדים במזרח ירושלים המנוהלים על-ידי האפוטרופוס. התשובה נמסרה במענה לעתירה שהגיש אריה קינג, פעיל ירושלמי, ראש הלשכה לענייני מזרח ירושלים.

קינג טען כי לניהולו של האפוטרופוס נמסרו נכסי נפקדים במזרח העיר. נכסים אלו הפכו למעשה לעתודות קרקע השייכות למדינה ונועדו לצרכיה, כמו לבניית בתים בשכונות דוגמת שכונת הר חומה ופסגת זאב. לטענת קינג על הנכסים משתלטים ערבים הפולשים אליהם בניגוד לחוק והמדינה מצידה מתרשלת בטיפול ובפיקוח על הנכסים והם הפקר. קינג, הפועל בהתנדבות לפיקוח על הנכסים, דרש במסגרת חוק חופש המידע למסור את רשימת הנכסים, כולל מיקומם הגיאוגרפי המדוייק לצורך ביצוע תפקידה של המדינה, כלשונו.

כאמור, המדינה השיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי אין בכוונתה למסור את המידע. בתשובה נאמר כי "אין בידי האפוטרופוס המידע המבוקש, ובנוסף, ולחילופין, הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה". כמו כן טענה המדינה כי "אין בידיה להענות לבקשה מחמת חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה".

"האפוטרופוס אינו מנהל מאגר על-פי החוק בדומה לרשם המקרקעין", נכתב בתשובה. "לפיכך אין בידיו רשימה מרוכזת של הנכסים שהוקנו לו ע"פ חוק נכסי נפקדים. כן אין בידו ריכוז מפות ותצלומי אויר של הכנסים שהוקנו לו ולא ריכוז של נתונים אלפאנומריים הנוגעים לנכסים אלה, כבקשת העותר. מדובר בנכסים שהוקנו לאורך עשרות שנים, למן קום המדינה. חלקם זוהו ונרשמו, אך חלקם טרם זוהו ונרשמו, וישנם כאלה שתלוי ועומד בירור בשאלת נפקדותם בבית המשפט, או עקב פניה שהועברה לאפוטרופוס, אם על-ידי הטוען לזכות עצמו ואם על-ידי רשם המקרקעין או פקיד ההסדר שקיבלו פניה לרישום זכויות. להשלמת זיהויים הסופי של הנכסים דרוש אם כן, סקר מקרקעין הכולל בדיקות שונות, לרבות בדיקת נפקדות הבעלים, בדיקה ועיון בתיקים במשרד רשם המקרקעין, מנהל מקרקעי ישראל, פקיד הסדר מקרקעין, ועיבוד המידע העולה מהם לכדי הרשימה המבוקשת".

המדינה הוסיפה וטענה כי "חלק מן הנכסים שהוקנו לאפוטרופוס על-פי חוק טרם אותרו על ידו וזוהו, ולפיכך לגביהם אין מדובר ב'מידע המצוי ברשות ציבורית' אותו יש למסור לפי חוק חופש המידע". יתירה מכך, אין מדובר ברשימה קיימת וכדי להכין כזו יש צורך "בהקצאת משאבים בלתי סבירה לא רק בהיבט העלות הנדרשת אלא גם בהיבט הקצאת משאבים האנושיים במשרד האפוטרופוס אל מול סדרי העדיפויות בעבודתם (נוסף לאפוטרופוס עצמו ישנו עובד מקצוע אחד ושלושה עובדים מנהליים)".

המדינה טוענת עוד כי לא ניתן למסור את המידע "מחשש לפגיעה של ממש ביחסי החוץ של המדינה". "בשיחות מדיניות אשר התקיימו בעבר עם הפלשתינים הועלה בין היתר נושא הפליטים ונכסיהם. קרוב לודאי כי חשיפת המידע המבוקש על-ידי העותר תפגע באופן ממשי ביחסי החוץ של מדינת ישראל בהקשר זה".

בתגובה ל-Nfc אמר קינג, כי בעתירה הוא ביקש למסור לידיו את החומר הקיים בלבד ולא להפיק חומר חדש, וזאת בהסתמך על חוק חופש המידע. מדובר, לדברי קינג, במידע אזרחי שאין כל סיבה להסתירו ולא למסרו בהתאם להוראות החוק. קינג הוסיף כי העתירה מהווה העתק מושלם של בקשה שהגישה תנועת שלום עכשיו למנהל האזרחי לקבלת מידע אודות עבירות בניה של יהודים ביהודה ושומרון וכן מידע אודות קרקעות ההתנחלויות "למותר לציין כי תנועת שלום עכשיו קיבלה את מבוקשה", הדגיש קינג.