אם שותים לא טסים

מאבטחים של חברת אל על לא הרשו לולדימיר רימרוב לעלות על טיסה ממינסק שבבלרוס לישראל, בטענה "שהסריח מאלכוהול והתנהג מוזר". רימרוב תבע את חברת אל על בבית המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש, בסכום של 5,000 שקל. לטענתו, לא היווה סכנה לנוסעים ומאבטחי אל על לא הסבירו מדוע אינם מתירים לו לטוס. רימרוב "נתקע" במינסק וקנה כרטיס טיסה נוסף ב-340 דולר, הפסיד ימי עבודה ופוטר מעבודתו.

בכתב ההגנה טענה חברת אל על, שרימרוב הגיע לטיסה שתוי ולא שיתף פעולה עם אנשי האבטחה. "ניסיונותיהם להשלים את הבדיקה הביטחונית כשלו ולפיכך לא ניתן להעלותו על המטוס בהתאם לחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), תשל"ז 1977". חברת אל על ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.

בדיון בפני השופט שמעון שטיין, שהתקיים לפני שבוע וחצי, העיד אמיר תקומי, קצין הביטחון, האחראי על הטיסה: "התובע הסריח מאלכוהול ואני הרחתי. התרשמתי שהוא לא בשליטה והתשובות שלו, לא היו מלאות והתנהגותו מוזרה. שאלו אותו איפה הוא גר ותשובותיו היו מבולבלות. בסיום הבדיקה הוא לא הסכים לשתף פעולה ולמסור פרטים ואני לא יכול להכריח אותו".

בפסק הדין קבע השופט שטיין, שעדותו של תקומי מהימנה ומשכנעת. "נחה דעתי כי הנתבעת הפעילה שיקול דעת סביר בהחלטתה שלא לאפשר לתובע לעלות לטיסה ואני מקבל שפעלה בהתאם לחוק". השופט הדגיש שהתנהגותו של רימרוב לא הותירה ברירה אלא שלא להעלותו למטוס ולשמור על ביטחונם של הנוסעים והציבור.

"בנסיבות שנוצרו, בהן התובע לא שיתף פעולה עם אנשי ביטחון, סירב לתת פרטים היכן מתגורר בישראל, ולא מסר פרטים אודות קרובי משפחתו המתגוררים בארץ, וכאשר התנהגותו מבולבלת והגיב באופן מחשיד, אני קובע שהנתבעת פעלה בהתאם להוראות חוק הטיס וסירובה להעלות את התובע על הטיסה נעשה כדין".

השופט דחה את התביעה ופטר את התובע מתשלום הוצאות משפט, "נוכח חסרון הכיס המשמעותי שנגרם לו לאחר שפוטר מעבודתו עקב האירוע". השופט שכח לציין שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע), לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין. ת.ק: 1117/06.