מהפך: המינהל יקטין זכויות הבנייה בישובים חקלאיים

בלעדי: מועצת מקרקעי ישראל עומדת להתכנס מחר (21.5) כדי לאשר החלטה 1084, שהיא מהפך ושינוי דרמטי בזכויות הבנייה של "הרחבות קהילתיות" על קרקעות מושבים וקיבוצים: על-פי ההצעה שתוגש לאישור, יוכלו מעתה הישובים להכנס לפרויקטים של הרחבות קהילתיות עד לתקרה של 115% ממספר הנחלות, לעומת בנייה ללא תקרה, עד 500% ממספר הנחלות, כמקובל כיום. ההצעה תנחית מכת מוות על חברות ויזמי נדל"ן רבים, המתכננים פרויקטים כאלו. ההצעה גובשה רק ברגע האחרון, ותובא לדיון בניגוד לתקנון המינהל.

"הרחבה קהילתית" מאפשרת למושבים וקיבוצים למכור ליזמים פרטיים, ללא מכרזים ובאישור המינהל, מתחמים לבניית שכונות בנות עשרות ומאות בתים וקוטג'ים. בשנים האחרונות מוצפת המדינה בעשרות פרויקטים כאלו, ואולי יותר, המאפשרים לקיבוצים ומושבים לפרוע חובות מעיקים לבנקים. בעבר, על-פי החלטה 737 של המינהל, הוגבל גודל השכונה ל-115% ממספר הנחלות, כלומר מספר המשפחות המקוריות הגרות בישוב. לפני שנים ביטל ביהמ"ש העליון את החלטה 737, ומאז נעשו ההרחבות על-פי הוראות מעבר ותמ"א (תוכנית מיתאר ארצית) 35, ולמעשה ללא הגבלה על מספר הבתים.

המינהל אומר כי במקרים קיצוניים מגיע מספר הבתים בשכונה החדשה ל-500% ממספר הנחלות. לדוגמא, אם במושב המקורי גרות 100 משפחות, הוא מוכר לתושבים מבחוץ עד 500 מגרשים. דבר זה משנה לחלוטין את אופי הישוב מחקלאי לעירוני. המינהל מבקש למנוע מצב זה. בפועל, נבנים כיום בין 200 ל-300 בתים בכל ישוב שבו 100 משפחות.

לכן, מביאים לאישור המינהל החלטה 1084, שסעיף 5 שלה קובע, כי הקיבוץ או המושב יוכל למכור עד 115% ממספר הנחלות. בדוגמא שלנו, ניתן יהיה לבנות שכונה בת 115 בתים לכל היותר. יתרת הקרקע תוחזר למינהל, שיוציא אותה למכירה במכרזים על-פי שיקוליו. ההחלטה תכנס לתוקף מיד עם אישורה, אך לא תחול על פרויקטים שכבר נמצאים בבנייה.

משמעות ההחלטה היא, במקרים רבים, מכת מוות לתוכניות הפיתוח והבנייה של חברות ויזמי נדל"ן בישובים חקלאיים: היקף הפעילות יקטן בשיעורים של עד 50% ואף 70%. במקרים רבים לא תהיה כדאיות כלכלית להיכנס לבניית שכונות קטנות.

המינהל שלח ביום ב' שעבר, 14 במאי, לחברי המועצה, את סדר היום לישיבה של מחר, 21 במאי. סעיף 5, הנוגע להרחבות הקהילתיות, נוסח בצורה סתמית של "שיווק מגרשים לבתים בישובים חקלאיים". באותה צורה הוצג הסעיף גם בהודעה רשמית לציבור. אולם מי שניסה להכנס לסעיף 5, כדי לקרוא את נוסח ההחלטה, גילה כי טכנית אי אפשר להכנס ולקרוא. בצורה זו הוסתרה ההחלטה הדרמטית מעיני הציבור וחברי מועצת המינהל.

חבר המועצה, שהוא אחד נציגי הקרן הקיימת במועצה, גילה שהסעיף הוסתר. הוא התקשר למנכ"ל המינהל יעקב אפרתי ודרש הסברים ופירוט. בעקבות פניתו, פרסם המינהל ביום ה', 17 במאי, ב-15:15 אחר-הצהריים, עם תאריך מוזז אחורה ל-14.5, כדי שהזימון יהיה כביכול חוקי. נוסח מעודכן של סדר היום, עם אפשרות טכנית להכנס לסעיף ולקראו. כך התגלה המהפך. השינוי נשלח בתום יום העבודה, כאשר ימי שישי ושבת אינם ימי עבודה. בפועל, יכולים חברי המועצה לקרוא על השינוי 24 שעות בלבד לפני הישיבה.

חשיפת הסעיף לדיון בצורה זו מנוגדת גם לתקנון של מועצת המינהל עצמה, הקובע שיש לשלוח לחברי המועצה את סדר היום לפחות ששה ימים לפני הדיון, כדי לאפשר להם להתעמק בתוכנו. סדר היום ונוהלי הדיון הם באחריות יו"ר מועצת המינהל, השר מאיר שטרית.

הסתרת הסעיף עד לרגע האחרון מנעה, ככל הנראה, מיזמים, מלחתום על חוזים עם קיבוצים ומושבים. ההנחה היא שהמדיניות החדשה לא תחול על חוזים שנחתמו לפני קבלת ההחלטה.

דוברת המינהל, אורטל צבר, אישרה ל-Nfc בתגובה את פרטי ההחלטה המתוכננת, אם כי לדעתה לא מדובר ב"שינוי דרמטי". היא אמרה כי ב-14 במאי אי אפשר היה לקרוא את נוסח ההחלטה, מאחר שהיא עוד לא גובשה בתאריך זה. לדבריה, ההחלטה גובשה סופית רק ביום ה', 17 במאי, ולכן נחשפה לציבור ולחברי המועצה באותו יום. עוד אמרה הדוברת, כי אכן יש להודיע על סדר היום שישה ימים לפני הישיבה, וכי אם חברים במועצה ידרשו לדחות את הדיון בשל האיחור, יהיה מן הסתם דיון בדרישתם.