המדינה: מעמד חוקי לילדי עובדים זרים - חד פעמי

האם ההחלטה של הממשלה להעניק מעמד קבע לילדי עובדים זרים היא הסדר חד-פעמי על-רקע הומניטרי כטענת המדינה, או כטענת הפורום המשפטי - מהלך של הממשלה ללא סמכות לצורך יצירת תקדים של "הלבנת" שוהים בלתי חוקיים?

המדינה מסרה היום (ד', 16.5.07) את תשובתה לעתירה שהגיש הפורום המשפטי בדרישה לקבוע כי החלטת הממשלה להעניק מעמד חוקי לילדי עובדים זרים אינו כדין ואינו בסמכותה.

עתירת הפורום מתייחסת להחלטת ממשלה שהתקבלה ב-18.6.06 לפיה "שר הפנים יעניק מעמד של תושבי קבע לכל ילדיהם של שוהים בלתי חוקיים, ובלבד שהם שהו בארץ משך שש שנים ברציפות, נכנסו לארץ בטרם מלאו להם 14 שנה וכניסת הוריהם ארצה היתה בעתה כדין".

הפורום טען בעתירה שהוגשה באמצעות בא כוחו, עו"ד יצחק בם,
כי הרשות המבצעת, קרי הממשלה, וגם שר הפנים "אינם רשאים לקבל הכרעות עקרוניות ומשמעותיות בכל הנוגע למדיניות ההגירה, מתן האזרחות והתושבות בלא שהכנסת הסדירה זאת כחוק. בית המשפט קבע הלכה עקרונית לפיה הסדרים עקרוניים ומהותיים בעניינים בעלי חשיבות בקנה מידה לאומי אסור שייעשו על-ידי הרשות המבצעת אלא על-ידי הכנסת לבדה".

יתרה מכך, גם אם הממשלה מגדירה החלטה כזו כ"הסדר חד-פעמי הנעשה לפנים משורת הדין", הרי שרצף החלטות כאלה "החוזרות על עצמן מהווה למעשה קביעת מדיניות בטיפול בסוגיה. מדיניות היוצרת תקדים ואשר הממשלות הבאות תתקשינה לסטות ממנה".

למעשה, נטען עוד, "הממשלה עצמה אינה מתייחסת ברצינות לחד-פעמיותן (של ההחלטות ר.א.). יש לבחון את התוכן המהותי של ההחלטות ולא את ההסתייגויות מן השפה ולחוץ הכלולות בהן. תוכנן האמיתי הוא למעשה קביעת מדיניות הגירה של ישראל".

בתשובתה טענה המדינה כי מדובר ב"החלטה שטעמיה הומניטריים ייחודיים והיא מחילה עצמה אך ורק על מי שעומד במספר תנאים אובייקטיביים מצטברים, שלדעת הממשלה עולים כדי 'נסיבות הומניטריות'". עוד נטען, כי ההחלטה "אינה פותחת פתח לפריצה מהפכנית של מדיניות ההגירה לישראל, שנותרה מדיניות המבוססת על היותה של ישראל מדינת שבות ולא מדינת הגירה במובנה המקובל".

בתשובה טענה המדינה כי הפורום לא ביקש ביטול החלטת הממשלה (מס' 156), אלא "סעד הצהרתי צופה פני עתיד", לפיו "החלטות הממשלה לא היו כדין ואל לה לממשלה לשוב ולקבל החלטות המעצבות למעשה את מדיניות ההגירה של ישראל מבלי שהכנסת עיגנה את הסמכות הזאת בחקיקה מפורשת, קיבלה החלטה עקרונית בעניין וקבעה אמות מידה לגבי מדיניות מתן אשרות".

"בכל הכבוד, מדובר בבקשה לסעד כוללני ובמידה רבה אמורפי שאינו ניתן לאכיפה ואף משכך דין העתירה להידחות", נכתב עוד בתשובת המדינה.