אלקטרז שיקף את התרבות האמריקנית

דרווין קון, אסיר לשעבר בכלא אלקטרז הידוע לשמצה, כעת רואה את קירות הכלא מחלון ביתו החופשי, בנורת' ביץ'. קון זוכר כי חשב שלעולם לא יצא בחיים מהכלא, היום הוא אחד מהאסירים שעזבו כשהתובע הכללי בארצות הברית, רוברט קנדי סגר את מתקן הכליאה ב-1963. שנים לאחר מכן, כשאחייניתו ביקשה ממנו להראות לה את התא הישן, הוא השיב: "מעולם לא רציתי לחזור לשם".

היום, בגיל 74, קון חוזר וזכרונותיו מחיי היומיום ב"הסלע" הם חלק מסיור אודיו מודרך אשר חושף החודש חלק מפרויקט של 3.5 מיליון דולר. השיפורים כוללים מעלית לאנשים מבוגרים או מוגבלים פיזית וגישה לכניסה דרכה נכנסו האסירים לכלא - דרך חדר מקלחת חשוך.

דובר מטעם עמותה ללא כוונות רווח, אשר מסייעת לשמר את האזור, אמר כי עדויותיהם של קון ואחרים חשובות לפרויקט מאחר שהאסירים לשעבר רובם כבר אינם בחיים.

"שליחת אסירים לאלקטרז היתה ככל הנראה נחוצה כדי לשמור על הפרדה בין שחורים ולבנים", אמר אחד ממפקדי שומרי הכלא לשעבר, בקלטת. בעוד שבתי כלא פדרלים אחרים שילבו אוכלוסיות שונות של אסירים, הדבר מעולם לא נעשה באלקטרז, כך עולה מדבריו.

מתוך 100 שומרים ששירתו בכלא, רק כמה מהם היו שחורים, כך אמר. לדבריו החיים בכלא שיקפו את התרבות האמריקנית של שנות החמישים.

הסיור בכלא הקר והאפור כבר משך אליו 1.3 מיליון מבקרים בכל שנה עד כה. ב-1987 היה סיור האודיו הראשון באתר ההיסטורי. כיום, הסיפורים של האסירים ושל השומרים מפורטים יותר מאשר בעבר. בנוסף קיים מוזיאון חדש המציג חפצים שלא הוצגו בעבר. אוסף של סכינים שהוברחו, חלקי מתכת, ועוד מוצגים במוזיאון.

ביקור באלקטרז.