התמיכה בחקלאות בארץ - הנמוכה במערב

התמיכה בחקלאות בישראל היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיוגש היום (ד', 15.5.07) לוועדת הכספים של הכנסת מגלה, כי ישראל מקצה שלוש עשיריות האחוז מתקציב המדינה לתמיכה בחקלאות, לעומת מדינות מפותחות אחרות המקצות בממוצע שני אחוזים מתקציבן לעניין זה.

המחקר, שהוכן לבקשת יו"ר השדולה החקלאית, ח"כ אבשלום וילן, בדק את שיעור התמיכות בחקלאות בישראל והשווה אותן לאיחוד האירופי, לגרמניה, להולנד, לדנמרק, לאוסטריה, לבריטניה, לקנדה, לשווייץ, לארה"ב וליפן. ממשלות מדינות מפותחות אלו משקיעות יותר משאבים בתמיכות שנועדו לפתח את המשק החקלאי ואת הפריפריה במקום בסובסידיות ישירות לתוצרת חקלאית ולהובלה. הן מתכננות ומיישמות מדיניות רב-שנתית בנוגע למשק החקלאי ולפריפריה.

סך התמיכות ירד ב-540 מיליון שקלים

משנת 1995 עד שנת 2007 ירד סך התמיכות בענף החקלאות בישראל כמעט ב-50%, מ-1.2 מיליארד שקלים ל-660 מיליון שקלים. למדינת ישראל אין מדיניות ארוכת-טווח לקידום התפתחותו והתייעלותו של המשק החקלאי. כמעט שאין בה השקעה במחקר, בפיתוח ובמעבר לחקלאות ירוקה. הדבר עלול לפגוע בהתפתחות החקלאות והפריפריה וביכולת של החקלאות הישראלית להתחרות עם החקלאות במדינות אחרות.

התמיכות של האיחוד תופסות, לעומת זאת, מקום מרכזי בתקציבים של מדינות האיחוד. כמו כן, ההשקעה במחקר ופיתוח במדינות אלו גדלה. בשנת 2005 היתה עלייה של 11% בסך התמיכות של האיחוד האירופי לחקלאות במדינות האיחוד, והן הסתכמו ב-48.5 מיליארד אירו - כ-45.5% מתקציב ההוצאות של האיחוד. אומנם תקציב התמיכות לחקלאות של השוק האירופי והאיחוד האירופי גדל פי 16 מ-1970 עד 2006, אולם חלקו של הסבסוד לחקלאות בתקציב הכולל של האיחוד ירד באותן שנים מ-88% ל-45.7%, עקב התרחבות מגוון הפעולות של השוק האירופי והקמת האיחוד האירופי.

תחום נוסף שבו התרחבה המעורבות הממשלתית במדינות המפותחות הוא ביטוח הסיכונים בחקלאות. ממשלות המדינות המפותחות מגדילות את התמיכה בתשלום הפרמיות לביטוח או באמצעות העמדת אשראי חקלאי ייחודי. התמיכה בביטוח הסיכונים ובאשראי החקלאי, וכן במחקר, בפיתוח המשק החקלאי, בפיתוח הפריפריה ובחקלאות ירוקה, אינה מנוגדת למדיניות ארגון הסחר העולמי ומשרתת אינטרסים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים. מדינת ישראל אינה משקיעה בחקלאות כשאר המדינות שנסקרו במסמך.

מדיניות הקיצוץ בתמיכות הישירות של ממשלת ישראל אומנם עולה בקנה אחד עם דרישות ארגון הסחר העולמי, ציינו עורכי הדוח, אולם ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי המקבלת את תכתיבי ארגון הסחר העולמי בדבר התמיכות ללא הסתייגות של ממש. נוסף על כך, מדינת ישראל אינה משקיעה בפיתוח חקלאות ירוקה, בביטוח חקלאי לסוגיו ובפיתוח הכפר בהקף המותר לפי הקריטריונים של ארגון הסחר העולמי והמקובל במדינות המערב כתחליף לתמיכות.

התוצאה: תנודתיות במחירים ומחיר יקר לתוצרת

הקיצוץ בתמיכות לחקלאות, בעיקר בענף המזון, הוא מן הגורמים לתנודתיות במחירי המזון בישראל וליוקר היחסי של תוצרת חקלאית למזון בישראל. ממשלות במערב משתמשות בתמיכות בענף החקלאות כדי להבטיח את הנגישות של השכבות החלשות למגוון רחב של מוצרי צריכה חקלאיים באמצעות קנייה מרוכזת של תוצרת חקלאית וחלוקת תלושי מזון (ארצות-הברית), או סבסוד התוצרת החקלאית ושמירה על מחירה הנמוך לצרכן (האיחוד האירופי וארצות-הברית).

עורכי הדוח ציינו שלפי תפישת ממשלת ישראל צמצום התמיכה החקלאית ייַעל את החקלאות, אולם בלי השקעה ממשלתית עלול להיגרם לחקלאות נזק בלתי הפיך. החקלאות בישראל הפגינה עד היום יכולת הישרדות לנוכח ההשקעה הציבורית הנמוכה והחשיפה לייבוא מתחרה, אולם בהיעדר מקורות מימון להשקעות לצורך התאמת הענפים לסטנדרטים הנדרשים לייצוא, הענף עלול להידרדר ולהיקלע למשבר, כפי שקרה בשנות ה-80.

"נורה אדומה"

המזכיר הכללי של התאחדות חקלאי ישראל אמר כי על ממצאי הדוח להדליק נורה אדומה אצל כל מי שהחקלאות וההתיישבות יקרים לליבם. לדברי יוסטה בלייר, מי שרוצה שהחקלאים בארץ יצליחו להתחרות עם חקלאי אירופה ומדינות אחרות, חייב לתת להם את הכלים לעשות זאת.

הכנסת תציין היום את יום החקלאות ותייחד רבים מהדיונים לנושא. במהלך היום תיערך תצוגה ססגונית של מיטב התוצרת החקלאית של ישראל ותערוכת צילומים מתחרות ארצית בנושא חקלאות וסביבה שערכה קנט (הקרן לנזקי טבע, ע.י.).