5,000 תלונות בשנה על גופי השידור

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום (14.5.07) דיון בנושא תלונות הציבור בגופי שידור. הישיבה התקיימה בעקבות פניות של אזרחים ושל האגודה לזכות הציבור לדעת וכן של האומבודסמנים בגופי השידור. בסופה של הישיבה התקבלה החלטה עקרה לפיה יש לחזק את כוחם של המבקרים של גופי השידור.

יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), אמר כי "נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מקבל כ-10,000 תלונות בשנה, ולשם השוואה - בגופי השידור השונים מתקבלות כ-5,000 תלונות בשנה. הציבור מגיב, התקשורת חודרת לכל בית בישראל ולציבור יש תלונות. עיקר התלונות נוגעות לתוכן הפרסומות, לריבוין ולתוכן התוכניות".

לדבריו, "עולה גם השאלה של מעמד האומבודסמנים בגופי השידור, האם הם עוסקים רק בבירור תלונה ספציפית או שהם ממליצים על שינויים מערכתיים בעקבות פניות הציבור, האם ההנהלות משתפות פעולה ונותנות מעמד לאומבודסמנים. החוק לא הסדיר לחלוטין את מעמד נציבי תלונות הציבור. הנתיב המאפשר לאזרחים להתלונן הוא אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה. ברשות השידור אחוז גבוה של תלונות שנמצאו מוצדקות וזה ראוי לחשבון נפש".

עמוס גורן, נציב קבילות של רשות השידור היוצא, אמר כי יש התייחסות "רצינית וקפדנית" ברשות השידור ל"הוד מעלתו האזרח". אחוז התלונות המוצדקות והמוצדקות בחלקן סביב 50%. יש נטייה ברשות לתקן את הדרוש תיקון ויש התייחסות לבעיות מערכתיות".

בדוח מבקר המדינה האחרון נמצא כי מעל 50% מהתלונות נגד המשטרה נמצאו מוצדקות, ואורלב ביקש לדעת כמה תלונות שהגיעו למבקר המדינה לגבי רשות השידור נמצאו מוצדקות. גורן השיב שכ-50%. בתגובה אמר אורלב כי האחוז הגבוה צריך "לעורר לחשבון נפש" את רשות השידור.

מבחינת התלונות ברשות השידור אמר גורן כי כ-50% מהתלונות המגיעות לרשות השידור נמצאות מוצדקות בחלקן, 30% מוצדקות במלואן.

בדוח מבקר המדינה שפורסם ב-19.3.07, ציין תא תדמית, כי רשות השידור מככבת במקום הראשון בטבלת התלונות שנמצאו מוצדקות במשרד מבקר המדינה: 52.2%.

מוטי שקלאר, מנהל רשות השידור, אמר כי "רוב התלונות המוצדקות בנושא האגרות והמשדרים. אני צופה שבעידן הפלורליזם התקשורתי יפחתו התלונות בנושא התוכן. התקשורת מטיפה לביקורת אבל היא הגוף שלא מקבל ביקורת".

נציב התלונות ברשות השנייה

גיורא רוזן, נציב התלונות של הרשות השנייה, דיווח על כ-3,500 תלונות בהן הוא טיפל, ושעל-פי מחקר של פרופ' קמיל פוקס כל פנייה מתגלגלת אל 30-25 איש נוספים, וכי התלונה הופכת להיות חלק מהשיח הציבורי. לגבי מעמד נציב הקבילות תבע אורלב לדעת האם נכונה האווירה כאילו "לא סופרים אותך, ולכן אתה גם לא נוזף בעיתונאים". רוזן טען כי עמדתו היא שלא להתעמת עם העיתונאים ולא לבצע סנקציות. "חצי תריסר פעמים זו הגזמה", אמר. לדבריו, הפעלת סנקציות פוגע בחופש הדיבור, בחופש העיתונות, איננה פיתרון ודרישה לפיטורין לא תצליח. "אתיקה של הכוח, כוח של האתיקה", כינה זאת רוזן.

הפתרון לדעתו של רוזן הוא להידבר - הכלים שהדמוקרטיה מאפשרת. "אין דיכוטומיה - צודק או לא צודק. אנחנו פותרים חלק גדול מהתלונות", אמר רוזן. לדבריו, כל אדם וכל ארגון רשאי להגיש תלונה וייענה. על כל התלונות חתום רוזן בעצמו.

אורלב התייחס לעובדה שדוח 2006 עדיין לא יצא, למרות שעל-פי החוק דוחות של מבקר המדינה צריכים להתפרסם בשבוע הראשון של מושב הקיץ של השנה העוקבת. רוזן אמר שהדוח בדרך, ואין תאריך בה הוא חייב לפרסם את הדוח, אך הוא קיבל את הערת היו"ר לגבי העתיד.

70% מהתלונות ב-2005 טופלו לגופן, 18% נמצאו מוצדקות ו- 14% מוצדקות בחלקן. וגמא לטיפול בגופו – הפגשת המתלונן עם הכתב. 31.4% מהתלונות היו לגבי תוכן החדשות, 9.4% לגבי פרסומות. הרשות השניה פתרה את בעיית עוצמת הקול בפרסומות ואת הבעיה עם תכני הפרסומות על-ידי הידברות עם הזכיינים וה"קוד האתי" של הפרסומות. רוזן, לשאלת אורלב, ציין לטובה את שיתוף הפעולה שלהם עם הזכיינים.

יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, פרופסור אלי פולק, טען כי "ברשות השנייה עושים עבודת קדש ומטפלים בתלונות אבל הנציב לא משתמש בסמכויותיו ולהתנצל בשידור ולא רק להשיב שהתלונה מוצדקת, ראוי שיהיה פרסום ציבורי. הציבור לא מודע לעבודת האומבודסמנים בגופי השידור. ידוע לי שיש המלצות של הנציבים שלא מקוימות על-ידי גופי השידור".

נורית דבוש, יו"ר מועצת רשות השניה, אמרה כי "אנו שלוחי הציבור ועלינו להיות קשובים אליו. רמת המודעות היום לפעילות נציב תלונות הציבור גדלה. כשאנו מגלים מגמה שקיימת בפניות אנו לוקחים זו כמשימה ופותרים אותה. מיזם חדש של הרשות השניה הוא להיפגש עם אנשים ולשמוע תלונות בשטח. מטרתנו לתת טלוויזיה איכותית לציבור.