בדוח מיוחד שהוציא מבקר המדינה, אליעזר גודלברג, חושף המבקר ליקויים חמורים בחמש חברות ממשלתיות שביקר.
דוח הביקורת המחזיק 109 עמ', ניתן לאמצעי התקשורת לפני מס' ימים, אולם הוא מותר בפרסום רק מיום 24.12.00.
להלן הממצאים העיקריים כפי שהובאו בדוח המבקר:
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ:
1) החברה פתחה בנובמבר 1997 בהסכם פרישה מרצון. בשנים 1999-1998 הצליחה בזק במבצע ארגון מחדש והסכם פרישה לצמצם את מצבת כוח האדם שלה בלמעלה מ-2000 עובדים, בעלות של 1.4 מיליארד ש"ח. בביקורת נמצא, כי יעדי ההסכם לא הושגו;
2) סה"כ צומצם מס' העובדים חסרי הכשרה טכנית פורמלית ובעלי השכלה נמוכה ב-520 - הקטנה של %43 - ואילו היעד היה הקטנה של %70. מנתונים אלא עולה אפוא, שהיעד של שיפור תמהיר העובדים הושג רק בחלקו;
3) מנתוני בזק עולה, כי מבין העובדים הקבועים שנותרו לאחר מבצע הפרישה, היו 65 עובדים מעל 50 ובעלי ותק מעל 20 שנה, שהם בעלי השכלה נמוכה (יסודית). לעומת זאת, 191 מן העובדים שפרשו היו מתחת לגיל 48 מביניהם 120 מתחל לגיל 40, 28 - בוגרי טכניון או בעלי השכלה מקבילה, 24 - הנדסאים וטכנאים מוסמכים ו-31 בעלי השכלה אקדמאית (לא מהנדסים). לכאורה עובדים אלה אינם כלולים בפוטנציאל הפרישה, לא היה מקום להפסיק את עבודתם, ופרישתם אינה עולה בקנה אחד עם יעד שיפור התמהיל;
4) ניתנו הטבות חרידות לחברי נציגות העובדים הארצית.
הנוהל מ-1996 ומכלל ההטבות החריגות שניתנו לחברי הנציגות המשותפת לא נדונו ולא אושרו בדירקטוריון. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום להרהר אחר תקינותו של נוהל זה, ויש להסתייג מהענקת תנאים מפליגים שאין מאחוריהם כל הסבר, בידי מעביד לחברי נציגותה עובדים, רק בשל היותם כאלה;
5) פוטרה עובדת צעירה, בעלת הכשרה הנדסאית מלאה, שמלכתחילה לא נכללה בפוטנציאל הפרישה, וזאת מיד לאחר התמודדותה בבחירות לוועד העובדים. דבר זה, קובע המבקר, מעורר "חשש לשיקולים זרים".
בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: בז"ן):
בז"ן הודיעה עוד ב-1976 לוועדה המחוזית כי מכרה ומסרה קרקעות משטח הזיכיון (שקיבלה מהמדינה) לא נדרשו לה עוד. בבדיקה מצא מבקר המדינה, כי בז"ן הפרה את תנאי הזיכיון, משום שהעבירה זכויות על קרקעות משטח הזיכיון לגופים אחרים ללא קבלת הסכמה מראש של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר (משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד האנרגיה והתשתית), ואלא לא עשו דבר בעניין זה.
המדובר בקרקעות שקיבלה בז"ן מכוח זיכיון שנתן לה ב-1933 הנציב העליון הבריטי, לפרק זמן שיסתיים ב-2003. מכוח אותו זיכיון הוקצה לבז"ן שטח של 2,520 דונם באזור מפרץ חיפה, והיא אמורה להחזירו לממשלה ללא תמורה בתום תקופת הזיכיון, עם המבנים והמתקנים הבנויים בו.
בביקורת נמצא כי בשנים 1996-1961 העבירה בז"ן 217 דונם משטח הזיכיון לחברות פרטיות, מבלי שקיבלה לכך היתר מוקדם מהממשלה. העברת הקרקעות לאחר החברות גרמה לבז"ן נזקים ממשיים. על חלק מהקרקעות שהועברו הוטלו שעבודים שנועדו להבטיח את עמידת החברות בהתחייבויותיהן לבנקים מסחריים. כיוון שהממשלה לא אישרה מראש העברות אלה ואת השעבודים שהוטלו על הקרקעות, מימלא לא היה בידה להבטיח שתעמוד לה האפשרות לקבל בתום תקופת הזיכיון את הקרקעות שהועברו, ללא תמורה וכשאין עליהן שיעבוד.
תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן):
החברה פועלת בתנאים של אי-ודאות לגבי עתידה, וזאת בשל שורה של פעולות לקויות שלה והחלטות שקיבלה הממשלה. תש"ן, חושף המבקר, החכירה לגורמים פרטיים חלק מהקרקעות, בניגוד לתנאי הזיכיון, ובאופן שאינו כלכלי, וזאת "משום העדר מוטיבציה לשימוש יעיל בנכסי הזיכיון שהעבירה לה המדינה ללא תמורה".
תש"ן פועלת מכוח זיכיון שניתן לה ותוקפו יפוג בתחילת שנת 2001. מכוח אותו זיכיון הוקצו לתש"ן שטחים למתקניה; תש"ן אמורה להחזיר לממשלה בתום תקופת הזיכיון את נכסי דלא ניידי שלה, שהם חלק מן המפעל, ללא תמורה.
באוגוסט 1999 החליטה הממשלה עקרונית להפריד מתש"ן לקראת תום תקופת הזיכיון את מרבית נכסיה (למעט אתרי האחסון), במטרה להגביר את התחרות בענף התשתיות של משק הדלק; אולם עד מאי 2000 לא קבעה הממשלה את הדרכים ליישם החלטה זו. גם היום, ימים ספורים לפני תום הזיכיון, עוסקת הממשלה בפתרונות ביניים ובכיבוי שריפות, וההזדמנות שנוצרה עם סיום הזיכיון, לערוך את הרפורמות הנדרשות במשק הדלק, טרם נוצלה.
אשר לחברה, העסקת יועצים מצידה לגיבוש תכנית אסטרטגית לא הניבה תוכלת, גרמה לבזבוז כספי החברה ולבזבוז זמן יקר שהיה דרוש לה להיערכות לקראת תום הזיכיון. רק באפריל 2000 החליט דירקטוריון תש"ן על כיווני פעולה, אך עד מועד סיום הביקורת לא החליט על הדרך שבה על החברה להיערך לקראת תום הזיכיון, ומימלא אין לתש"ן, בדומה לממשלה, לוח זמנים למימוש יעדי ביניים.
בהעדר החלטות של הממשלה בדבר הדרכים ליישום החלטותיה העקרוניות ולוח זמנים למימושן, תש"ן פועלת בתנאי אי-ודאות לגבי עתידה, והדבר מקשה עליה לגייס אשראי מבנים לצורך פעילותה השוטפת.
לתש"ן גם אין דוחות כספיים מאושרים לשנים 1999-1997 המבטאים בצורה ראויה יותר את מצבה לנוכח תום הזיכיון. על משרדי הממשלה להשלים בהקדם את בחינת הסוגיות הנוגעות לזיכיון ולקבל החלטות בעניינן, כדי לפתור את בעיות היסוד של ענף תשתיות הנפט בכלל ושל תש"ן בפרט.
קרן ידע לאקדמאים במח"ר:
המבקר מצא אי סדרים באופן קבלת ההחלטות בנושא חלוקת מלגות.
מאז ייסוד הקרן ב-1994 ועד 1999 הגיעו הכנסות הקרן מהפקדות מעסיקים לכ-28 מיליון ש"ח. בתקופה זו קיבלו כ-5,800 עמיתים כ-15,000 מלגות בסכום כולל של 12.1 מיליון ש"ח.
הביקורת העלתה, בין היתר, ליקויים בסדרי אישור המלגות, בפרסום פעולות הקרן וזכויות עמיתיה, בארגון פעולות ההדרכה וההשתלמויות, בסדרי ההתקשרות עם נותני שירותים, בתשלומים בעבור סימינרים בבתי מלון, בבקשה על הפקדות המעסיקים, במבדק הפנימי ובביקורת הפנימית בקרן ובניהול השקעות יתרות הכספים שבידי הקרן. גם נושא מיסוי המלגות לא הוסדר עם מס הכנסה.
בנוסף, הקרן לא פעלה על פי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.
מוסדות הקרן, קובע המבקר, פעלו במהלך הביקורת לתיקון חלק מהליקויים שהעלה המבקר, אך חלק מהליקויים המהותיים עדיין לא תוקנו.
צים חברת השיט הישראלית בע"מ:
צים הינה חברה מעורבת. בידי המדינה כמחצית מהון מניותיה. למרות זאת, במשך תקופה ארוכה לא מימשה המדינה את זכותה למנות או להמליץ על שמונה דירקטורים מטעמה בצים, ובמקום זאת כיהנו בדרך כלל ארבעה-חמישה דירקטורים.
באותן תקופת הקפידו בעלי השליטה בחברה, משפחת עופר, למנות מטעמם שמונה דירקטורים ובכך ניתן נוצר לזכותם יתרון על חשבון המדינה.
חלק הארי מהמועמדים לתפקיד דירקטור בצים, נמצאו בעלי זיקה פוליטית. למרות הוראות חוק החברות הממשלתיות בדבר ייצוג הולם לשני המינים, מתחילת 1999 כיהנה בתפקיד דירקטור מטעם המדינה רק אישה אחת.
לדעת המבקר, יש להקים מאגר רחב של מועמדים בעלי יכולות מקצועיות וניהוליות, שיעמוד לרשותה שרים בבואם להציג מועמדים לדירקטורים של חברות ממשלתיות ומעורבות. יש צורך להביא דבר קיומו של המאגר לידיעת הציבור הרחב, כדי שלכל מועמד ומועמדת ראויים תינתן הזדמנות להיכללו בו. כמו כן יש להקפיד, הוא קובע, על ייצוג לאוכלוסיה הערבית.
מאפריל 1999, קובע המבקר, עת רכשה קבוצת האחים עופר את מרבית המניות של החברה לישראל, צומצם מס' ישיבות הדירקטוריון בצים. הסמכויות של ועדת הדירקטוריון אמנם הוגדלו, אך חלק מהוועדות החשובות לא כונסו, בין היתר עקב האיוש החסר של דירקטורים מטעם המדינה. בשל זאת, הוא קובע, עסקות של צים שבהן היה לדירקטורים מטעם החברה לישראל עניין אישי, הועמסו על הדירקטורים הספורים שכיהנו מטעם המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה