דוח: הפלשתינים בחברון נושלו מבתיהם

דוח חדש של בצלם והאגודה לזכויות האזרח קובע כי לפחות 1,014 יחידות דיור פלשתיניות - 41.9% מכלל הדירות באזור שנסקר - ננטשו על-ידי הדיירים. 659 (65%) מהן נעזבו במהלך האינתיפאדה השנייה. 1,829 בתי עסק פלשתינים - 76.6% מכלל בתי העסק באזור זה - עומדים היום ריקים, ומהם 1,141 (62.4%) נסגרו במהלך האינתיפאדה השנייה. הדוח מציג נתון נוסף לפיו לפחות 440 חנויות נסגרו בצווים צבאיים.

הדוח, אשר הונח (ב', 14.5.07) על שולחנם של חברי הכנסת, מציג, לדברי בצלם והאגודה לזכויות האזרח, "נתונים בדבר הקף נישולם של תושבי חברון הפלשתינים ממרכז העיר, בשל מדיניות ההפרדה על בסיס לאום שישראל מפעילה". בדוח מובאים ממצאי הסקר המקיף הראשון שבדק את ממדי העזיבה של פלשתינים באזורים הסמוכים לנקודות ההתנחלות בעיר.

לפי הדוח, "מרכז העיר חברון הפך לעיר רפאים בשל מדיניות פעילה של ישראל, ששורשיה בהעדפה בוטה ומפלה של האינטרסים של המתנחלים הישראלים". לטענת כותבי הדוח, הגורמים המרכזיים להרס מרקם החיים הפלשתיני במרכז חברון הם הגבלות התנועה הקשות, שמטיל הצבא על הפלשתינים, שכללו תקופות ממושכות של עוצר בתחילת האינתיפאדה, וכוללות עתה איסור מוחלט על הליכתם ונסיעתם של פלשתינים ברחובות מרכזיים בעיר, סגירת בתי עסק בידי הצבא, והימנעותן של הרשויות מאכיפת החוק על מתנחלים הפוגעים בפלשתינים וברכושם. הדוח מפרט גם את שגרת האלימות וההטרדה, שמקיימים אנשי כוחות הביטחון בעיר, ואת התופעה הנרחבת של תפיסת בתי פלשתינים לצורך פעילות כוחות הביטחון.

בדוח, הנפרש על פני 70 עמודים, נכתב כי במהלך שלוש השנים הראשונות לאינתיפאדה השנייה הטיל הצבא עוצר על הפלשתינים במרכז חברון במשך למעלה מ-377 ימים מצטברים, בהם תקופות רצופות של עד 182 יום, עם הפסקות קצרות להצטיידות. נוסף לכך, יצר הצבא רצועת שטח רציפה במרכז חברון שבה נאסרת כליל תנועת כלי רכב פלשתינים. במרכזה של רצועת השטח ישנם קטעי רחוב רבים, שנאסרת בהם אף תנועת הולכי רגל פלשתינים. רצועה זו משפיעה על כל העיר, שכן היא חוסמת את נתיב התחבורה המרכזי בין צפון העיר לדרומה. האיסורים הנרחבים הביאו לסגירתן של מאות חנויות, נוסף על אלה שנסגרו בפקודת הצבא.

בצלם והאגודה לזכויות האזרח קוראים בדוח לממשלת ישראל להחזיר לקדמותו את המצב במרכז העיר חברון, לאפשר תנועת פלשתינים ברחובות ולהניח לפלשתינים לחזור לבתים ולחנויות, שאותם הם נאלצו לנטוש. עוד קוראים בצלם והאגודה בדוח "להטיל על כוחות הביטחון לבצע את תפקידם ולממש הלכה למעשה את אחריותם לאכיפת החוק על מתנחלים אלימים, וכן למנוע מהם להמשיך בהשתלטות על מבנים ועל אזורים נוספים בעיר".

תגובת היישוב היהודי בחברון:

"הישוב היהודי בחברון ממוקם באזור הרובע היהודי העתיק של חברון, באותם בתים ונחלות בהם ישבו היהודים עד לטבח תרפ"ט. כל הבתים הנם רכוש יהודי, ואף משפחה לא התיישבה מעולם בתוך רכוש "פלשתיני". עצם החזרה של חיים יהודיים אל הבתים והנחלות שנשדדו בפרעות הינה צדק משפטי והסטורי, וההתנגדות לכך מבטאת גישה אנטישמית מובהקת.

האזור היהודי של חברון אינו בשום אופן "מרכז העיר". זהו אחד מעמודי התווך השקריים של הדוח. מבחינה הסטורית: האזור החל לתפקד כאזור מסחרי לאחר ובעקבות טבח תרפ"ט, גרוש היהודים ושוד רכושם. הצדק ההסטורי והמשפטי מחייב החזרת האזור ליעודו המקורי: רובע של חיים יהודיים על כך המשתמע מכך.

הנפגעים העיקריים ממדיניות ההפרדה הם היהודים, עליהם נאסרת התנועה ב-97% של העיר, כולל באזורים שבשליטת צה"ל (H2), וכולל תנועה למקומות מקודשים שמצויינים במפורש בהסכם חברון כמקומות אליהם יש לאפשר ליהודים להגיע בכל עת. אבל הפרת זכויות האדם של אזרחים ישראלים בחברון אינה כנראה בתחום המנדט של "האגודה לזכויות האזרח". "כל הפעולות הביטחוניות המתבצעות ע"י חיילי צה"ל החל מהצבת עמדות, בדיקות ביטחוניות ברחובות ובבתים, הטלת עוצר לפי הצורך וכו' – כולן הן תוצאה של הטרור הערבי הרצחני".

טרם התקבלה תגובת צה"ל לממצאי הדוח.