או לה לה

אזור התעשיה של קריית עתידים מוצף במסעדות, חלקן טובות מאד, שברובן מתבססות על שטאנץ די קבוע - עיצוב ניו-יורקי ומטבח אקלקטי, לרוב עם דגש חזק על יבשת או מדינה ספציפית אחת. יש שם מסעדות בשר, מזרחיות, מקסיקניות, אסיאתיות ומכל הבא ליד. באזור הזה, שמוצף באנשי היי-טק, הרעיון הוא לעשות גיחה של שעה שתרגיע אותך מקצב החיים המטורף ותיתן לך למלא קצת את המצברים. כולם יודעים למה לצפות ומה האפשרויות העומדות בפניהם. מה שלא כל כך רואים שם הוא משהו אחר, רגוע יותר, ובמלים אחרות: אירופאי.

מהבחינה הזו, "לה פואל דור" שבקצה רחוב הברזל היא עוף קצת שונה, שלא לומר מוזר, בנוף המקומי. כבר בכניסה הרגשנו שמשהו כאן שונה: נכנסנו לתוך אווירה של סלון פריזאי, מסעדה צרפתית מהודרת עם מפות לבנות על השולחן, תמונות ענק על הקיר ושאנסונים ברקע. בהחלט לא משהו שתצפו לו כדי להרגיע את עצמכם בעיצומה של שגרת יום מיוזעת. זה אולי נראה טבעי יותר בערב, אבל ככה, באמצע החיים, אחר-הצהריים?

וזה לא הכל, כי על הקצפת הזו יש גם דובדבן. המונח "מסעדה צרפתית" לא עומד בדרך כלל בקנה אחד עם מחירים נוחים. בהתחשב בתפאורה ובאווירה, כאן ההפתעה האמיתית של "לה פואל דור": מטבח צרפתי או לא, המחירים, לפחות בארוחה העסקית, יותר משווים לכל נפש. אחרי מספר ביקורות במסעדות של 400 ו-500 שקל לזוג, מדובר במציאה של ממש, גם אם מדובר "רק" בארוחה עסקית.

ארוחות עסקיות במסעדות נעות בין 45 ל-95 שקל, תלוי, כמובן, להיכן בחרתם ללכת. "לה פואל דור" נמצאת בצד היותר "טוב" של המפה: ב-45 עד 55 שקל תוכלו להתקין ארוחה צרפתית כהלכתה. שותפי לארוחה ואני הלכנו שנינו על מנות ב-55 שקל, כשלפתיחה קיבלתי מרק עגבניות מהביל ושותפי הלך על-מנת הפטה כבד עוף עם ריבת תאנים, שהוגשו לנו עם לחם הבית והתאימו כדי לפתוח את שעת בין הערביים. משם עברנו לעיקריות: מנת פילה טונה ופילה בקר ברוטב יין אדום. על הטונה, המלצת השף, אני יכול להגיד ששותפי סיים אותה די מהר, מה שמעיד על איכות המנה. אני לקחתי את הפילה בקר, והמנה הזו אולי לא גדולה, אבל בהחלט מומלצת.

אם אתם רוצים לפנק את עצמכם בפריטים שלא כלולים בתפריט העסקי, אני יכול להמליץ על המרלו הצרפתי המשובח ועל הגאווה הגדולה של הבית - הקינוחים, שפשוט שווה ואפילו חובה להזמינם. לקחנו את בר האגוזים ואת בר השוקולד הלבן (29 שקל), שתי מנות נפלאות - ויחסית לקינוח גם גדולות ודחוסות - של שוקולד עם קרם ואגוזים. כבוד לשף אנני בנקל.

הערך המוסף הגדול של "לה פואל דור" טמון בעובדה שבאמת, המקום אינו מתנשא ומתיפייף כמו שנוטות לעתים מסעדות אירופיות לעשות. מדובר במסעדה מושקעת ומטופחת שמשדרת אווירה יוקרתית מצד אחד אבל מדברת אל העם מצד שני. אם אתם רוצים ללכת על עסקית קצת אחרת, אין ספק שהמקום הזה ישביע את רצונכם. תרתי משמע.