הכניסה לבית נותרה פרוצה ובעליו "הפכו" לשומרים

שרה שומאף מקריית שמונה הזמינה בחודש יוני אשתקד מחברת "מגן בריח" דלת כניסה ושילמה תמורתה 15,250 שקל. הובטח שהדלת תותקן בתוך 45 ימים וביום ההתקנה התברר שהגיעו שתי דלתות שמאליות. אחת מהן הורכבה והבית נותר פתוח ופרוץ ושומאף ובעלה לקחו ימי חופשה ממקום העבודה ושמרו על הבית במשך חמישה ימים עד שהותקנה דלת זמנית. בחלוף כחודש, הגיעה דלת קבועה (ימנית) והתברר שאינה זהה לדגם שהוזמן. שומאף, שמאסה בהתנהלות הכושלת של חברת "מגן בריח", תבעה את החברה בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה בגין רשלנות וביקשה לבטל את העסקה ולהשיב את כספה.

בכתב ההגנה טענה החברה שמלחמת לבנון השנייה אשמה, והאיחור באספקת הדלתות נגרם בשל המצב הביטחוני. הנתבעת הודתה שעקב טעות, הדלת הימנית סופקה עם צירים הפוכים. "הוצע לתובעת להתקין דלת חלופית זמנית והיא סירבה". לבסוף הוסכם שתותקן "חצי" דלת "והחצי" השני יישאר פתוח עד להתקנת דלת זמנית כעבור חמישה ימים.

בדיון שהתקיים בחודש מרס, בפני שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה ברכה סמסון, הצדדים הגיעו להסדר חלקי לפיו הנתבעת תספק לתובעת דלת חדשה וההסדר קיבל תוקף של החלטה. בית המשפט הוסמך על-ידי הצדדים לפסוק בדרך של פשרה בעניין הפיצוי שביקשה התובעת, בכתב התביעה, בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. השופטת סמסון, פסקה שחברת מגן בריח תשלם לתובעת 1,500 שקל בתוספת 250 שקל הוצאות. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. ת.ק: 420/06.

צדדים יכולים להסמיך את בית המשפט לפסוק פסק דין של פשרה, לפי הסמכות הקנויה לו בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984. פסק דין של פשרה מתאים לסכסוך שסיכויי ההכרעה בו אינם ברורים.