חברת נסיעות תפצה לקוחה שהפסידה משחקי כדורגל

נעמה קופלמן רכשה בחודש נובמבר 2005 חבילת ספורט שכללה כרטיסים לשני משחקי כדורגל בברצלונה אותם היתה אמורה לקבל במלון בעיר. הכרטיסים לא נשלחו למלון וקופלמן הפסידה את המשחקים. היא תבעה את חברת הנסיעות השטיח המעופף בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה וביקשה להשיב את עלות החבילה בסך 799 דולר. לדבריה, נסעה לברצלונה במטרה לצפות במשחקי קבוצתה האהובה ונגרמה לה עוגמת נפש, מה גם שלא היו ברשותה אמצעים לקנות כרטיסים חדשים. חברת הנסיעות הואשמה בכתב התביעה ברשלנות.

בכתב ההגנה טענה חברת השטיח המעופף בע"מ, שאין להטיל עליה אחריות והיא רק תיווכה בין התובעת לנותני השירות בחו"ל. לדבריה, הסדירה את הזמנת הכרטיסים מהספק ואינה מתערבת באופן התנהלותו. "איננו אחראים על תקלות בלתי צפויות באספקת שירותי נופש וביצענו את חובתנו". חברת הנסיעות הוסיפה שהתובעת הפרה חובתה להקטין את הנזק כשנמנעה מלרכוש כרטיסים חדשים למשחקי הכדורגל בעלות של 10 אירו לכרטיס ולא יצרה קשר עם סוכניה. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד הספק בספרד.

בפסק דין שניתן בחודש ינואר, קיבלה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה, ברכה סמסון, את התביעה ופסקה שחברת הנסיעות תשלם לתובעת 1,695 שקל מחצית עלות החבילה, 1,000 שקל בגין עוגמת נפש ו-250 שקל הוצאות משפט.

"שאלת אחריותו של הספק הישראלי המוכר שירותים בחו"ל, לכשלים באספקת השירותים בחו"ל, מתעוררת בבתי המשפט מעת לעת ונדמה כי בתדירות הולכת וגדלה. כמעט תמיד, טענת ההגנה של הספק הינה שאין להטיל עליו אחריות לכשלים והוא מהווה צינור, מתווך, בין הקונה לספק בחו"ל ויש להפנות אצבע מאשימה כלפי הספק בחו"ל ולפטור אותו מאחריות". השופטת דחתה את הדברים וקבעה שבהעדר הוראת חוק ספציפית בחוק הגנת הצרכן ותקנותיו, יש לפנות לדיני החוזים הכלליים ולדיני הנזיקין.

לדברי השופטת, חברת הנסיעות לא הוכיחה שהכרטיסים הובאו לפקיד הקבלה של המלון ומכאן שהפרה התחייבות לספקם. "טענת הנתבעת שאין ביכולתה להשפיע על התנהלות הספקים בחו"ל ולהתערב במעשיהם בזמן אמת, דינה להידחות. הנתבעת שחבה חובת זהירות כלפי התובעת, לא נקטה באמצעים למנוע את התקלה ולחילופין להקטין את הנזק".

השופטת הדגישה שלנתבעת חבות לנזקי התובעת על-פי דיני הנזיקין והחוזים. עם זאת השופטת הסכימה שהתובעת לא עמדה בחובתה להקטין את נזקיה כשלא היו ברשותה 30 אירו לרכישת כרטיסים חדשים. "התובעת היתה צריכה לצפות שעלולה להיווצר תקלה ולהצטייד בסכום כסף סביר ולא לצאת לחו"ל כשאין בידה אמצעים ולו מינימליים למקרה של תקלה. אדם סביר היוצא לחו"ל ולו לתקופה קצרה, אינו יוצא מבלי שיהיו בידיו אמצעים כספיים כלשהם".

לטענת השופטת, התובעת לא עשתה ניסיון מינימלי לרכוש כרטיסים חדשים, "וכשלה למלא חובתה להקטנת הנזק". השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. ת.ק: 348/06.